אור ברסלב
שות מחנה חיים ב › סימן ד

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

ב · סימן ד

סימן ג

שפעת עזרת ד' על ראשי גברים הלוחמים בעד עם ד' ה"ה גבירים וחשובים כבוד הקצין ר' יעקב הירש בינעט נ"י ואחוזת מרעי' כבוד הקצין ר' דוד קרוים רה"ק בגליל שערקע והקצין ר' יעקב קאהן רה"ק בגליל קישהאנטע והקצין ר' אלחנן שלעזינגער רה"ק בגליל ראטקאע נרם יאיר וד' עמהם. גלילות ידכם קבלתי מר לי מר לשמוע כזאת בישראל שרב צריך לעמוד על מגדול ד' להיות צופה לעצור בעם וללחום מלחמתם מלחמות ד' כנגד הצר והשונא הוא היצה"ר המסית ומדיח אנשים אשר שחה לעפר נפשם ודבק לארץ בטנם אבל שרב בעיר יתהפך כחומר חותם להחזיק ידי עוברי עבירה לסדר קדושין לכהן הנושא את הגרושה אין רב זה כי אם מערב רב ואוי דור שכך עלה בימיו שיעלו שועלים מחבלים כרם ד' צבאות:

ואשר שאלתם עבדי ד' לשלוח צייגניסס אם איש כזה ראוי עוד לעמוד לשרת בקודש להורות עם ד' דרכי ד' ראו להשתדל שהמעשה הרע הזה עם שאר המעשים אשר ספרתם יקובל בב"ד של שלשה רבנים או לומדים:

ואני אשלח לכם פה פסק להראות גם לפני עמים ושרים את המעשה הרע הזה כי גדול העון עד לשמים וגם הם השרי המדינה ישפטו איך יהי' איש רב ומורה שבמאמר פיו יצאו ויבואו בני ישראל לסמוך אם ואמר שהמאכל כשר או טריפה אם הוא הוחזק לעבור על לפני עור ולהחזיק ידי עוברי עבירה כל כח של רב ומורה הוא חזקות כשרות ונאמנות שלא יכשל לאיש ולא יפסיד לאיש חינם ואם הוא חשוד להכשיל ולסייע להעוברים הדת מי ומי יסמוך עליו ועל מדברותיו זה הכל שהיה בידו לעשות לעזור לכם:

אך ליתן כתב בלע"ז שאסור לשמוע מפיו תורה וליקח ממנו הוראה הקשיתם לשאול עד שיבוא גביות עדות כדת של תורה וכפי חק הש"ע ד' יהי' בעזריכם לחיות בצדק ובמשפט על האמת והשלום. דברי הדש"ת החותם בברכת אהבה רבה לכל עבדי ד' הק' חיים סופר כהן אסור לישא גרושה לאשה שהוא לאו מפורש בתורת ד':

בתורה ס' ויקרא פ' כ"א פסוק ז':

אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלקיו:

הרמב"ם בס' המצות מצות ק"ס שהזהיר הכהן שלא יקח גרושה והוא אמרו ואשה גרושה מאישה לא יקחו וכל זמן שיבוא עליה חייב מלקות עכ"ל: הרמב"ם במנין מצות ק"ס וז"ל שלא יקח גרושה שנאמר ואשה גרושה מאישה לא יקחו עכ"ל:

הרמב"ם פי"ט מהל' סנהדרין הלכה ד' כ' וז"ל כל ל"ת שבתורה שאין בהן לא כרת ולא מיתת ב"ד שלוקין עליהן קס"ח ואלו הן, סימן קנ"א כהן שקדש גרושה ובועלה עכ"ל:

הרמב"ם פ"כ מה' א"ב ה' י"ג וז"ל מי שבא בזה"ז ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו לקרוא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ואל ואכל בקדשי הגבול עד שיהי' לו ע"א אבל אוסר עצמו בגרושה זונה וחללה ואינו מטמא למתים ואם נשא או נטמא לוקה והנבעלת לו ס' חללה עכ"ל ועיין במ"ל שם:

הרמב"ם פ"ב מה' יבום ה' י"ט וז"ל נתקדשה לאחר לא נאסרה על יבמה אלא נותן לה הזר שקדשה גט ויבמה מייבם או חולץ ואם הי' יבמה כהן שאינו יכול לישא גרושה תצא מן הזר בגט שלא יהיה חוטא נשכר עכ"ל:

הרמב"ם פי"ז מה' א"ב ה' א' וז"ל שלש נשים נאסרו על כל הכהנים גרושה זונה וחללה ועל כה"ג ארבע, ה' ב' וז"ל כל כהן שנשא אחת מהשלש נשים אלו בין גדול בין הדיוט ובעל לוקה עכ"ל:

הטור בא"ע סימן ו' וז"ל כהן הדיוט אסור מן התורה בגרושה זונה וחללה ואסור בחליצה מדרבנן לפיכך אם עבר ונשא ס' חלוצה אין צריך להוציא אבל גרושה אפי' אינה אלא ס' גרושה צריך להוציא עכ"ל:

שו"ע סימן ו' וז"ל כהן אסור בגרושה זונה וחללה ואסור בחלוצה מדרבנן לפיכך עבר ונשא ס' חלוצה א"צ להוציא אבל גרושה אפילו אינה אלא ס' גרושה צריך להוציא עכ"ל:

ספר החינוך להרא"ה סימן רס"ח וז"ל שלא ישא כהן בין גדול בין הדיוט גרושה שנאמר ואשה גרושה מאישה לא יקחו ונוהגות בכל מקום ובכל זמן ועובר עליה ונשא ובעל אותה חייב מלקות עכ"ל:

הרמב"ם פ"א מה' נערה בתולה ה' ז' כ' וז"ל האונס שעבר וגירש כופין אותו להחזיר ואינו לוקה מתה גרושתו קודם שיחזירנה או נתקדשה לאחר או שהי' כהן שאסור בגרושה הרי זה לוקה שהרי עבר על לאו ואינו יכול לקיים עשה שבה עכ"ל:

הרמב"ם פט"ז מה' סנהדרין ה' ו' כ' וז"ל אין צריך שני עדים למלקות אלא בשעת מעשה אבל האוסר עצמו בע"א יוחזק כיצד אמר ע"א חלב כליות הוא זה כלאי כרם הם פירות אלו גרושה או זונה אשה זו ואכל או בעל בעדים אחר שהתרו בו ה"ז לוקה אעפ"י שעיקר האיסור בע"א עכ"ל: כהן שנשא גרושה עובר בכל ביאה וביאה שבועל אותה ג' לאוין המפורשים בתורה ואלו הן:

א) ואשה גרושה מאישה לא יקחו. ב) לא יחלל זרעו. ג) לפני עור לא תתו מכשול. הרמב"ם בס' המצות סימן ק"ס וז"ל שהזהיר הכהן לא יקח גרושה והוא אמרו ואשה גרושה מאישה לא יקחו וכל זמן שיבוא עליה חייב מלקות עכ"ל:

במס' קידושין דף ע"ח אר"י כה"ג באלמנה לוקה שתים אחת משום לא יקח וא' משום לא יחלל כ' רש"י וז"ל וה"ה להדיוט בגרושה חללה זונה דמגמר גמרי' להדדי מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין הלכך בכהן הדיוט נמי איכא לא יחלל עכ"ל. וכן הרמב"ן וראב"ד והרז"ה וריטב"א כ' דלוקה שתים חוץ מהרמב"ם דפסק לוקה אחת:

הרמב"ם בסה"מ סימן רצ"ט על לאו דלפני עור לא תתן מכשול כ' וז"ל ולאו זה כולל ג"כ שיעזור על עבירה וסיבב אותה כי הוא יביא האיש ההוא לעון ובעזרתו הכשילו וחזר עוד ויפתהו ויעזרהו להשלים עבירתו או יכין לו סבת העבירה ומאלו פנים אמרו במלוה ולוה בריבית ששניהם יחד עוברים על לפני עור לא תתן מכשול כי כל אחד משניהם עזר את חבירו והכין לו להשלים העבירה ודברים רבים מזה המין יאמרו בהן עובר משום לפני עור עכ"ל:

בנודע ביהודה ח"ר א"ע סימן פ' אות א' כ' וז"ל ואומר אני הרי הכהן השולח לו לקדש גרושה מלבד הלאו שעובר מצד עצמו עובר ג"כ על לפני עור שהרי גם הגרושה מוזהרת עליו ואם כן כהן המקדש גרושה מלבד שעובר מצד עצמו עובר ג"כ אלפני עור שמכשיל אותה להעביר הלאו וכששולח לקדש לו גרושה הרי שולחו להכשיל האשה א"כ שלחו לעבור על אלפני עור כמו בריבית עכ"ל:

ובתשו' ר"ע איגר סימן קצ"ד בד"ה והנראה כ' ג"כ וז"ל והנלענ"ד כהן שמקדש גרושה מלבד הלאו עצמו עובר ג"כ על לאו דלפני עור שמכשיל אותה והיא ג"כ עוברת על לפני עור דמכשלת אותו וא"כ השליח עבר על לפני עור אף שהכהן הי' יכול לקדשה בעצמו דהא אלו קדשה בעצמו הי' הכהן עובר על פני עור ולא פקע חיובא דלפני עור מן השליח עכ"ל:

כהן שנשא את הגרושה בנים שנולדו להם אם זכרים המה אז גם בני בניהם חללים נושאים גרושה ומותרים לטמא למתים ואינם נושאים כפיהם לדוכן ואינם עולים לס"ת ראשון כלל גדול שהם כזרים. ואם הם נקבות אסורים לישא לכהן רק בת הבת מותרת לכהן והכהן הנושא את הגרושה הוא צריך לפדות בנו שנולד לו מן החללה. הטור באה"ע סימן ז' וז"ל איזה היא חללה זו שנולדה מאיסורי כהונה כגון כ"ג שבא על אלמנה או כהן הדיוט שבא על הזונה או על הגרושה הולד חלל ל"ש הוא זכר או נקבה והיא עצמה נתחללה בביאתו משהערה בה עכ"ל:

בשו"ע סימן ז' סעיף י"ב וז"ל איזה חללה זו שנולדה מאיסורי כהונה כגון כהן הדיוט שבא על הזונה או על הגרושה וכה"ג שבא עליהן או על האלמנה או שנשא בעולה ובא עליה הרי אלו נתחללו לעולם ואם הוליד ממנה בין זה שחללה בין אחר הולד בין שהוא זכר בין שהיא נקבה חלל והיא עצמה חללה בביאתו משהערה בה עכ"ל:

בטור שם סימן הנ"ל וז"ל חלל שנשא כשרה זרעו ממנו חלל עד סוף כל הדורות וכן בן בנו כולם חללים שבן הזכר החלל הוא חלל לעולם ואם ילדה בת אסורה לכהונה אבל בתה של אותה בת כשרה לכהונה אם ניסת לישראל עכ"ל:

בשו"ע סעיף ט"ז וז"ל חלל שנשא כשרה הולד ממנה חלל וכן בן בנו כולם חללים עד סוף כל הדורות ואם ילדה בת אסורה לכהונה אבל אם נשאת אותה בת לישראל וילדה ממנו בת אותה הבת כשרה לכהונה שישראל שנשא חללה הולד כשר עכ"ל:

בטור שם וז"ל אבל החלל של תורה הודאי הרי זה כזר לכל דבר עכ"ל: בשו"ע סעיף כ' וז"ל אבל חלל של התורה הודאי הרי הוא כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן אעפ"י שהם בני אהרן עד שיהי' בכיהונם עכ"ל:

בשו"ע יו"ד סי' ש"ה סעיף י"ט וז"ל כהן שנולד לו בן חלל מת האב בתוך ל' יום חייב הבן לפדות את עצמו שלא זכה האב בפדיונו ואם מת האב לאחר ל' יום כבר זכה האב בפדיונו וירשו בנו ממנו הלכך יפריש הפדיון ויעכבנו לעצמו עכ"ל ועיין דף י"א במכות:

בשו"ע או"ח סימן קכ"ח סעיף מ"ב וז"ל החלל אינו נושא את כפיו עכ"ל: שם באו"ח סימן קל"ה סעיף ח' וז"ל אם אין לוי בביהכ"נ כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום וכ' הטו"ז ס"ק ח' וז"ל אבל השני אינו בחשד זה דמוקמי' לה בגמ' דמוחזק לן באביו שהוא כהן ולגבי ראשון יש חשש שמא אביו נשא גרושה והוליד זה שהוא חלל ונודע הדבר ע"כ קראו לכהן אחר אבל השני אי אפשר לומר כן עליו דאי חלל הוא לא הי' נותנים לו חשיבות לעלות במקום לוי עכ"ל:

אם הזונה זו היא הגרושה שנשאת לכהן מתה אין הכהן בעלה מטמא עליה ואין מתאבל עליה וכן אם הוא מת אין היא צריכה להטמא לו או להתאבל עליו וכן אין קורעין בשעת מיתה זה על זה. בטויו"ד סימן שע"ג וז"ל אשה מצוה לטמא לקרובים כמו האיש ואלו הקרובים שמטמא להם אשתו נשואה שהוא כשרה אבל פסולה או גרושה או ארוסה אינו לא אונן בשבילה ולא מטמאה לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאה לו עכ"ל:

בשו"ע סימן שע"ג סימן ד' וז"ל אלו הם הקרובים שמטמא להם אשתו נשואה שהיא כשרה אבל פסולה או גרושה או ארוסה לא אונן ולא מטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מטמא לו עכ"ל:

בטור סימן שע"ד וכשם שהוא מתאבל על אשתו כך היא מתאבלת עליו ודוקא אשתו כשרה ונשואה אבל פסולה או ארוסה לא עכ"ל:

בשו"ע סימן שע"ד סעיף ד' וז"ל וכשם שהוא מתאבל על אשתו כך היא מתאבלת עליו ודוקא אשתו כשרה ונשואה אבל פסולה או ארוסה לא: בשו"ע סימן ש"מ סעיף א' וז"ל מי שמת לו מת והוא מהמתים שראוי להתאבל עליהם חייב לקרוע עליו. בש"ך סק"א וז"ל כאשר יתבאר לקמן סימן שע"ד: כהן שעבר ונשא גרושה אם מחויב לגרשה או יכול לומר אני מוחל על הכהונה ואהי' ישראל. הרמב"ם באיגרת אשר שלח לנוא אמון ע"ד כהן שנשא גרושה אשר הועתק בנובלות החכמה מקנדי' אשר רמז עליו הב"י בא"ע סימן ו' כ' וז"ל והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את ד' הוא מגדף אם יחטא איש לאיש ופללו אלקים ואם לד' יחטא איש מי יפלל לו. מה שנודיעהו לעדת התלמודים חיל ד' המבורכים הדרים בספר אכסנדריא ולזקני קהל היקרים המכובדים ושאר עדה הקדושה ישמור אלקים רגלם מלכד. כי כשהגיע לנו ממה שעשה הרשע אבי אלעזר שנאר בן שמארן. ונתקיים אצלינו בכתיבת ידי שני עדים כשרים שהוא העיז והרים יד בד' אלקי ישראל ובזה דברו וכפר מצותו ועשה ביד רמה וחלל קדושה אשר אהב ונשא גרושה בדיני גויים והוא כהן ולא שמע לקול מוכיח ולא הקשיב דברי מיישר אבל רדף אחר יצרו והלך בשרירות לבו:

הוצאנו ספר תורה הקודש אשר העיז להמרותו והחרמנו בשמו מפורש ברבים בקהל ועדה בבתי כנסיות במצרים ובאלקהרה הב"ה יציב גבולן תמיד. ובשם הזונה שיחד לו והיא הסנה בת אבן אלעלה וכן החרמנו באותו מעמד בשם כל בר ישראל או בת ישראל שישא ויתן עמהם או שיאכל עמהם או שישתה עמהם או שישב עמהם בתוך ד"א או שיכנס להם לשמחה או לאבילות שיהיה להם ואין משתתפין עמהם בחיים ולא במות אבל תהי' ההנהגה עמהם ההנהגה המחוייבת בדתינו עם כל מובדל מקהל ד' מסקילת ארונו וקבורתו בלא צדוק הדין והראות שמחה וששון בהעדר הרשעים הזדים באבוד רשעים רנה והי' החרמת החרמות שהודענו אתכם פרסומים ביום כך וכך:

ועתה כשיעמוד התלמיד ר' יוסף ש"ץ על הפתוח יקרא ברבים ויפרסם אותו כדי שיבדלו העם באלו שני רשעים החטאים האלה בנפשותם ויפרשו מהם ויזהירו הנשים בתכלית האזהרה מליכנס עם הזונה הנזכרת בשום מקום אפילו בבית המרחץ. וכבר ידעתם יוסיף לכם האל יראת חטא כו כל מי שיצטרף אל הרשעים וישתתף עמהם בדבר מן הדברים שיכלו אותם מי שיכלם אותם באבדם והוא מאמר אדון הנביאים אשר ביאר לנו האמיתות והצילנו מלטבוע במי הכסילות אמר ומה נכבד האומר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם וכזה ראוי לנו אנחנו השומעים ועוברים על מצות ממצותיו שהם מצות האל יתעלה כמו לקול ד' המגיע לנו על ידו שנפריש ונבדיל כל הקמים עליו שאמר כי לא מלבי ולא נניח בינינו וביניהם שום שתוף ולא שייכות בשום פנים ולא בשום ענין ולא יסורו אלו החטאים בנפשותם בתכלית הרחקה הזאת עד שישובו לאל ית' ואם יפקחו עיני שכלם ויעירו מפתיותם וירצו להשיב אל האמת יגרשנה בדיני גוים ויבואו שניהם לב"ד וילקה כ"א מהם מכת מרדות וישבע כ"א מהם בס' התורה הקודש שנא ישובו לעשות כמעשה הזה לעולם ואח"כ תתירו להם את החרם אשר אסרתם ותכתבו לנו בזה כדי שנתיר מה שאסרנו ואחר שנתיר לכם אזי יהיה לכם מותר לדבר עמהם ולהתחבר עליהם ויצטרפו בכלל ישראל כי אחר שנאסור אנו לא יתכן אתם להתירו לבדכם ואם יתמידו במרים ומאנו לקחת מוסר תודיעני זה כדי שיצאו הפתוחין עליהן בהעיירות הקרובות והרחוקות ותחדשו ברוכים תהי' עוד עליהם את החרם ברבים אם לא ישיבו כי לא יתכן להתרשל בכמו המעשה הרע הגדול הזה והוא להרים יד במרי ולכפור במשה רבינו ובתורתו התמימה בגלוי ובפרהסי' ונתעלם מזה וחלילה לנו שנסביר פנים בזה או שנפחד משום אדם או נעשה לכבודו אבל תחלצו ההשגחה להעביר הדין בהם על מה שעשו ויורום הקהל כולם בקשר א' ארור עושה מלאכת ד' ברמי' וארור מונע חרבו מדם ובעל הרחמים ארך אפים מורה חטאים בדרך יחזירם למוטב ויורה אותם דרך ישרה ויסיר לב האבן מבשרם ומבשרינו וישיב להם ולנו לב בשר להבין בתורתו ולשמור מצותו למען נשכיל בכל אשר נפנה אמן ואמן וכן יהי רצון עכ"ל:

ובתשו' הריב"ש סי' שמ"ח וז"ל שאלתם על איש אחד שבא לפניכם ורצה להחזיר גרושתו ולא ידעתם בו שהוא כהן ונשא אותה לקוחים שניים ועתה נתברר לכם שהוא כהן ונסתפק לכם אחר שכבר נשאה אם כופין אותו להוציא מאחר שאינה מגורשת מאיש אחר אלא שהוא החזיר גרושתו וריח הגט הוא ואעפ"י שפוסל בכהונה אולי לכתחלה הוא פוסל אבל אם נשאת לא תצא ואת"ל שכופין אותו להוציא איזה כפי' תעשה לו לזה:

תשובה:

זו גרושה גמורה היא הפסולה לכהן מן התורה כי אין חילוק בין גרושת איש אחר לגרושת עצמו וריח הגט שפוסל בכהונה ממה שאמר הכ' ואשה גרושה מאישה ודרשו חז"ל בפ' האשה רבה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה וזה ריח הגט שפוסל בכהונה בענין אחר הוא והוא במי שגרש את אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממנו ואי את מותרת לכל אדם וגט כזה בטל הוא לגמרי לא הי' מן הדין להיות פסולה מפני גט זה כיון שהוא גט בטל אלא שחז"ל הוציאו מריבוי הכ' להיות גט כזה פוסל בכהונה כיון שאמר לה הרי את מגורשת ממני אעפ"י שאינה מותרת להנשא בו וזה ראוי לקרותו ריח הגט אבל האשה המגורשת לגמרי גרושה גמורה היא. ומ"מ בנדון שלפנינו שהיא גרושה גמורה ואסורה לו מן התורה אין צ"ל שכופין אותו להוציא וגם מיסרין אותו על מה שעבר ודרך הכפי' איך הוא מבואר בכתובות בפ' המדיר דאמרי' התם אין מעשין אלא לפסולות כגון אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל וכו' ומפרש התם בהדי' דכופין בשוטים דבדברים לא יוסר עבד וכן אמרו בברייתא שאם לא רצו דפנו ופירש"י ז"ל דפנו הכהו וא"כ מכין אותו עד שיגרש ויאמר רוצה אני ואפילו ע"י עכו"ם וזה ששנינו בפ' המגרש ובעכו"ם חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' גירושין וז"ל מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו אם לא רצה לגרש ב"ד של ישראל בכ"מ בכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני והוא גט כשר וכן אם הכהו עכו"ם ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך ולחצו אותו ישראל ביד עכו"ם עד שיגרש הר"ז גט כשר עכ"ל אמנם אם אין יכולת בידכם להכהו ולכופו בדרך זה וגם לא ע"י עכו"ם עשה לו כפי' אחרת אם לאסרו במאסר צר אם לנדותו ולעשות לו הרדפה כדאמרי' בפ' הבא על יבמתו ההוא כהנא דנסב גיורת פחותה מבת ג"ש ויום א' א"ל ר"נ מאי האי א"ל דאמר ר"י בר אידי אמר ריב"ל הלכה כרשב"י א"ל זיל אפיק ואי לא מפיקנא לך ר"י בר אידי מאינך ופירש"י ז"ל משמתנא לך וע"כ תפקה נאום דורש שלומכם נאמן אהבתכם יצחק בר ששת:

ובב"י סימן ו' הביא בשם הגאון הרב נטרינאי ז"ל וז"ל כ' רב נטרינאי כהן שנשא גרושה או א' מן הפסולות ושמיתו יתי' תרי תלתא זמני ולא שבקה ואמר נא ניחא לי למהוי כהן משמתין לי' לעולם עד דפריש ממנה ומגרש לה דאמרי' וקדשתו בעל כרחו ובתשו' אחרת לגאון מתבעי לאפרושי' ולאכרוזי עלייהו דלפרשו כהנים מינייהו דלא ליתקלו בהו למתבעי לשמותי' עד דפריש מינה ואלקויה דאי חיישינן אזיל לדוכתא אחרינא ופריס ידי' קייצין ני' לראש אצבעותי' וקבעין בי' מומא דלא לפרוס ידי' עכ"ל:

בא"ח סימן קכ"ח סעיף ה' וז"ל כהן שנשא גרושה לא ישא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון ואפלו גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה ע"ד רבים מהנשים שהוא אסור בהם עכ"ל במג"א שם ס"ק נ"ט וז"ל מהנשים שהוא אסור אפי' נדר ממנה הנאה מעכשיו אפילו אינה יכול להוציאה מחמת אונס אפילו אונס נפשות אינו נ"כ ואינו קורא ראשון עד שיוציאנה וכו':

בשו"ע אה"ע סעיף ו' כהן שנשא א' מהפסולות מחרימין אותם ומחרימין כל הנושא ונותן עמהם וכיוצא בחומרות אלו עד שיגרשנה עכ"ל:

מנעתי את עצמי לחדש דבר או גם חצי דבר כי אין לבוא בשער המשפט של השרים ושופטים רק במה שהועתק מפי ספרים וסופרים מתוך תלמוד ופוסקים הורים ומורים ומפורסמים הכותב לכבוד המצוה. ואקוה שקבלתם גם מכתבי הראשון אשר שלחתי לכם הק' הנ"ל:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה