אור ברסלב
שות מחנה חיים א › סימן יט

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

א · סימן יט

סימן יח

שלום וכ"ט להרבני החריף מו"ה נפתלי משה גוטמאן נ"י מק"ק טורנא במדינת גאליציען:

אחד"ש עתה באתי על קו' אשר הקשה כ"מ נ"י בתוס' סוכה דף ל' דנקט גזול אטו שאול דבלא"ה אינו יוצא בגזול משום מצוה הבאה בעבירה והקשה כ"מ נ"י הא משכחת במתנה ע"מ להחזיר דאז לפי סברת התוס' דלא מקרי מצוה הבאה בעבירה רק אם המצוה בא ע"י עבירה וכאן יוכל לצאת בלא עבירה דנהפוך הוא אם לא גזל כגון שהחזיר הוא יוצא רק הוא אינו מחזיר ואז מכח מהב"ע הי' יוצא אבל עכ"פ נקרא גזול ומעטו קרא וצע"ג:

ונלע"ד ליישב ואחת אבקש להטות אזנו לפי הבנת כ"ת נ"י משכחת בלא זה כגון שאחד רוצה למכור לו אתרוג הנ"ל באיזה סך והוא גוזל אותו נימא ג"כ שבלא עבירה יוכל לצאת דהא רוצה למכור לו אתרוג הנ"ל וכדומה משכחת בכמה אופנים כגון אם הי' שואל או הי' נותן לו האתרוג במתנה אמנם כך הוא הסברא בשלומא לולב של אילן ע"ז הגם שנעשה העבירה לא הוסיף מעשה העבירה בו כח להיות עזר וגרם לסייע למצוה דקפידת התורה הוא שלולב יהי' של הגברא הנוטלו ואטו העבודה לע"ז פועל כלום להיות החפץ להעובד הלא בלא"ה הי' הלולב של הגברא הנ"ל הן ע"י שהי' שלו מקודם או ע"י מקח וקנין ומה שנעבד לא פועל כח להיות שלו אז אין המצוה תולדה של העבירה אבל מעשה גזילה הוא מעשה עבירה שיפעול להיות קנין וחפץ של הגזלן והלא באותו כח תלוי כח של המצוה דלולי כח זה לא יוכל אדם לצאת המצוה נמצא דאותו כח שצריך למצוה נפעל ע"י עבירה ולא משכחת בעולם שיהי' לולב הגזול אשר לא פועל העבירה המצוה ודוק וכן הי' קו' התוס' ממצה של טבל והבן אבל כאן אם החזיר האתרוג הי' ממילא האתרוג קנין שלו דהא שמר התנאי אבל אם לא החזיר האתרוג ממילא לא הי' מעולם שלו נמצא אם אנו רוצי' לומר שיצא ידי המצוה נמצא שעל כ"פ (יען שלא החזיר ולא הי' מתנה רק מעשה גזל) פעל העבירה לקיום המצוה דלולי שגזל וגם הי' נשאר אתרוג של חבירו (כאשר באמת נשאר אתרוג של חבירו על ידי שלא החזירו) לא הי' יוצא ידי המצוה דלכם כתב רחמנא נמצא באופן הנ"ל כאשר האתרוג נשאר בידו רק בתורת גזל פעל הגזילה לקיום המצוה והבן זה כי הוא אמת וישר וכן אם פלוני הי' רוצה למכרו אבל עכ"פ הוא גוזלו ובאופן שאנו רוצי' עכשיו לומר שיוצא הוי מצוה הבאה בעבירה וקצרתי כאן לבאר זה:

ולא אמנע מלהודיע לו נסתפקתי אחת מי שנתן לחבירו אתרוג במתנה ע"מ להחזיר ולא החזיר לו עד שכפאו בע"כ ונתן במתנה לבעלי' ראשונים איך הדין מי נימא תלוי ויהיב לא הוי מתנה וא"כ לא קיים תנאו וממילא מעולם הראשון לא נתן ולא זכה בלקיחת אתרוג הנ"ל וצריך ליקח מחדש ד' מינים או נימא בהיפך א"כ דבלא"ה לא יהי' לו ממון אז מהני אפי' תלוי ויהב דהא בהך מתנה לא מפסיד דאם לא יתן מעולם לא זכה או נימא כיון דלפני עצמו לא הוי נתינה כזה נתינה א"כ לא נתקיים התנאי וצע"ג כעת דברי המברכו שיזכה ללמוד מתוך הרוחה:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה