אור ברסלב
שות מחנה חיים א › סימן יח

שות מחנה חיים· רבי חיים סופר

א · סימן יח

סימן יז

שאלה איש הירא אשר חישב עם קונהו על חטאת נעוריו אשר חטא לנפשו ולבו ועיניו לשמים נעשות זכות בתשובה והוא מפריש עצמו מעונת אשתו לחדשי' והיא מבקשת תפקידה ואומרת עשה עם קונך כרצונך אבל אל תגרע מלשקוד על דלתותי כפקידת כל אדם ושאל האיש הדין עם ומי כי שיער בנפשו שד' שונא גזל בעולה:

תשובה דבר זה תלי' בפלוגתא מפורשת בירושלמי סנהדרין פ"ב וז"ל ותהיינה צרורו' עד יום מותן אלמנות חיות ר"י בן פזי בשם ר' יוחנן אמר מלמד שהי' דוד מקלעתן ומקשטתן ומכניסם לפניו בכל יום ואומר ליצרו הרע תאבת דבר האסור לד חייך שאני מתאבך דבר המותר לך רבנן דקסרין אמרין אסורות ממש היו ומה כלי הדיוט שנשתמש בהם הדיוט אסורות למלך כלי המלך שנשתמש בהם הדיוט אינו דין שיהי' המלך אסור להשתמש בהם עכ"ל הרי מבואר דלר"י הי' מותרות לדוד דאנוסו' היו רק בעבור לעשות תשובה על חטא בת שבע כפאו ליצה"ר לגדור גדר בקדש עצמך במותר לך והגם שציער לנשיו ולא נתן להם תפקידם ש"מ כיון שעושה לעשות תשובה על חטאיו מותר לו לעשות כן אבל לרבנן דאסורות היו לו עפ"י ק"ו מכלי הדיוט א"כ ליכא למשמע שיוכל למעט עונת אשתו בעבור לכוף ליצה"ר ודוק אמנם אחר העיון נ"ל דלכ"ע אסור למעט בעונתה הגם שהוא רוצה למעט תענוג המשגל לקיים מצות עשה של תשובה זה הוא מצוה דילי' אבל מה איכפת לה בזה והוא משועבד לה לעונתה כפי מערכות חז"ל דשם הי' רק פלגשי דוד אשר המה בלי קידושין וכתובה רק בתורת שפחו' ע"י שייחדם לתשמיש עיי' רמב"ם פ"ד מה' מלכים הלכ' ד' ובלח"מ שם שהאריך א"כ לא נשתעבד לה והי' דוד יוכל להחמיר על עצמו לכוף ליצרו אבל אשה אשר משועבד לה לעונתה אז לא יוכל הוא לקיים מצות תשובה למעט עונתה דהוי מצוה הבאה בעבירה והוא עולה בגזל אשר שנא ד' ודוק:

ובזה יעלה שלהבת הדעת בהבנת דברי תוס' בפ"ק דגיטין ותזנה עליו פלגשו ח"א זבוב וח"א נימא ונתקשה בתוס' דמנ"ל שלא הי' זנות ממש ותי' ר"ת יען דרצה להחזירה ע"כ שלא הי' שם זנות ממש כדמוכח מקרא שאפי' פלגשים לא הי' דרכם להחזירם לאחר זכותם כדכתיב בא אל פלגשי אביך וכתיב ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות עכ"ל יעו"ש ודברי תוס' נפלאים מאוד הלא אשת ישראל לא נאסרה אם נאנסה ופלגשי דוד אנוסות היו וא"כ בודאי לא נאסרו לדוד אפי' ה' דרכם שלא להחזיר פילגש אם זנתה במזיד אבל עכ"פ פילגשי דוד אנוסות היו וא"כ ע"כ אין ראי' מדוד ומצאתי שהקשה קו' זו בפרשת דרכים דרוש י"ב בד"ה ומכאן יעו"ש שהניח בקו' וצע"ג:

ולפמ"ש יש ליישב והוא דכל בעילת אונס הוי בסוף ברצון עיי' בכתובות דף נ"א דאבוה דשמואל חוסר ביאת אונס באשת ישראל חוץ מצווחת דרובה הוי ברצון ורבא סובר הגם דהוית בסוף ברצון יצר אלבשה ונחשב לאונס וכן מבואר בירושלמי פ"ד דסוטה דסוף ביאת אונס הוי כטומן אצבע בדבש וטועם ביוכ"פ שסוף מתוק כן אמרה אשה לר' יוחנן הובא בפנ"י כתובות דף נ"א יעו"ש ואנו סומכי' על יצר אלבשה רק יען שיש לאשה חזקת כשרות של מזנת ברצון מדעתה כן מבואר בהפלא"ה שם רק מה שפועל מלבוש היצה"ר אבל בפלגשי' דלא הי' בקדושין וא"כ ליכא איסור גבה ומה שהדיוט אסור לבעול פלגש מלך הוא איסור דגברא ולא דידה וא"כ יש בפלגשים חשש כאשר הזמין אבשלום לעשות העראה נתרצו לו [ובפרט הלא אחיתופל התיר לו פלגשי אביו יען שהוא גזירת הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך ושכב את נסיך עיי' ילקוט שמואל ב' סי' ק"ן] וא"כ יש חשש רצון אצל פלגשי דוד ושפיר הביא תוס' ראי' דלא הי' דרכם להחזיר פלגשי' שזנתו ברצון דפלגשי דוד נשארו אלמנות וק"ל:

ואוסיף נופך דבשאר אשת ישראל אשר הבעל משועבד לה אז סמכי' על חזקת היתר וחזקת כשרות ואי אפשר להפסיד ממנה שיעבודה כי אם בעדות גמור כי העיקר כי מעלה מעל באישה ואפי' אם סברה שמותר לזנו' וליכא בו עבירה אסורה דעכ"פ מעלה מעל באישה שזנתה תחתיו עיי' בט"ז יו"ד סי' צ"ט בשם מהרי"ק וא"כ תחילתו באונס וסופה ברצון מותרת דכיון דיצרה אלבשה ליכא מעל בבעילה כי הטבע גרם שתתאוה לו ואינו מעילה בבעלה אבל בפלגשי' דאין כאן שיעבוד עליו דאין כאן קדושין אז מי יכוף לבעול אותה הלא רוב מזנות בסוף ברצון וכי זנתה ברצון הי' מנהגם שלא לבעול עוד פלגשים ולכן החמיר דוד זה סברת ר"ת ודו"ק:

ובזה יובן חידות חכז"ל שאמר דוד תאבת דבר האסור חייך שאני מתאבך בדבר המותר לך ולכאורה נפלאת א"כ שהוא דבר המותר לו בזה אינו מתאב היצה"ר שעיני היצה"ר להסית לאדם על דבר האסור לו ואין זה תשובת המשקל כי נקל לאדם לפרוש מדבר היתר מלפרוש מדבר האסור לו וצע"ג ולפמ"ש נכון דבאמת הי' דבר המותר לו עפ"י הדין כי יצר אלבשה בסוף הביאה אבל מצד שאין כאן שיעבוד בפלגש נהג איסור הגם שמותר יען שגדול כח היצה"ר בסוף הביאה וזה רמזו אני מתאבך בדבר המותר לך שבנידן זה כח של היצה"ר מותר והבן זה:

וראיתי בפרשת דרכים שם בדרוש י"ב שהפליא על תוס' כי לר"י מבואר שלא מצד שנהגו איסור בפלגש נשארו אלמנות חיות רק מצד שרצה דוד לעשות תשובה ולרבנן א"כ מן הדין נאסרו לו הפלגשים והניח בקוש' על תוס' מאי ראי' יש מדוד וצע"ג:

ונ"ל דוד תרתי עשה (א) שמאותו שעה שבעל אבשלום פלגשיו לא בא דוד עליהם לבעול אותם (ב) שגירה יצה"ר בעצמו שמקלען ומקשטן בכל יום ומכניסם לפניו בכל יום וא"כ במה שלא בעל אותה ונשארו אלמנות חיות הוא הי' מצד המנהג שלא לבעול פלגש שזנתה ומה שמקלען ומקשטן ומגרה יצה"ר בעצמו בכל יום עשה מחמת תשובה כנלענ"ד ברור בעזה"י נחזור לנידן שאלתינו דנ"ל ברור בעזה"י דדוקא בפלגש מותר לו לפרוש בשביל לעשות תשובה אבל באשתו שמשועבד לה ולא חטאה כלל נגדו רק הוא רוצה לעשות תשובה על חטאת נעוריו אז בזה לא יוכל לגרוע עונתה כן נראה לפענ"ד:

ומצאתי אחר החידוש סעד גדול בנוב"י ח"ר באו"ח סי' ל"ה סוף התשובה שמסדר ה' תשובה לאיש אשר חטא לד' מאוד בד"ה כל שכתב וז"ל ואופן עונתו איני מסדר לו כי אינו רשאי לגזול עונת אשתו עכ"ל הזהב היקר מפז הרי מבואר שפשיטא לו לנוב"י אעפ"י שהוא בעל תשובה כי גדול עונו מנשוא אינו רשאי למעט עונת אשתו וב"ה כי הנחני בדרך הישר והצדק: ועלה בדעתי להביא ראי' שגם דעת התומים כן שפי' ביערות דבש ח"ש דף פ"ג על גמ' דברכות דר"א לא רצה לקבל נשיאות עד שימלוך באשתו והוא פלא הכי זה דרך ת"ח לשאול בעצת אשתו להיות נשיא בישראל ופי' הגאון יען דעונת ת"ח מליל שבת לליל שבת ועונת נשיא מחודש לחודש והי' צריך לשאול לאשתו אם היא מוחלת על עונתה יעו"ש דפח"ח וקשה הא מבואר בירושלמי בהוריות אשר הביא הוא עצמו שם שבעת שאדם נעשה נשיא הקב"ה מוחל לו עונותיו דכתיב אשר נשיא יחטא ולא על החטא הקודם וא"כ הי' יכול לקבל הנשיאות בלי רצון אשתו כדי שימחלו לו עונותיו אלא ע"כ זה הוא מצוה דילי' ולא דידה ק"ל וידעתי שאין למדין דין מדרוש רק הי' רצוני להזכיר שנראה דעת התומים הבין כן שמשום מחילת עון לא יוכל לגרוע עונתה לסמך בעלמא:

וראה זה מצאתי ביפה תואר אצל ירושלמי באגדה בפ"ב דסנהדרין שנתקשה לר"י איך לא חשש דוד על עונתן הקבוע ותי' שמחלו לו עונתן יעו"ש באות ג' והנלפענ"ד כתבתי דאצל פלגשי' בלא קדושין ובלא כתובה אשר נבעלו ליכא חיוב עונה כלל עכ"פ אבל אשה בקדושין והבעל רוצה לעשות תשובה אסור למעט עונתה אם אינה מוחלת כאשר הבין יפ"ת וק"ל:

תוכן העניינים

שות מחנה חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה