שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
שו"ת · סימן סב
אנכי בדרך נחני ה' ועברתי בארץ מצרים יע"א ונשאלתי הלכ' למעשה מהחכם השלם זה סיני במה"ר יאושע ידיע זין ה"י על יבמה שנשארה זקוק' ליבם סומ' מב' עיניו אם כופין אותו לחלוץ או לא ואייתי מתני' בידיה דתני' בפרק מצות חליצה דף ק"ג והחולצת מן הסומ' חליצתה כשרה כו' משמע בדיעבד כשרה הא לכתחלה לא וכן כראה מדברי הרמב"ם בפ"ד מה' יבום שכתב הסומא אינו חולץ שנאמר וירקה בפניו ואין זה רואה הרוק וכו' וכתב אחר כך הסומא שחלץ חליצתה כשרה כו' וכ"כ הטור א"ה סי' קס"ט יע"ש: אמנם אנכי הרואה להרשב"א ז"ל בשיטתו כ"י ליבמות שכתב בסוף הפרק ח"ל מ"ט וירקה בפניו כו' מסתברא דלא קאמר אלא שיהא כנגד פניו בין רואה בין אין רואה ואפי' סומא חולץ לכתחלה והא דקתני בברייתא חליצתה כשרה לאו דוקא דיעבד אלא אפילו לכתחלה ומשום סיפא דקתני חליצתה פסולה תנא רישא כשרה אבל הרמב"ם כתב והסומא אינו חולץ דכתי' וירקה בפניו ויש סעד לדבריו מדקתני ברייתא והחולצת מן הסומא חליצתה כשרה. ומיהו אפשר לדחות דמשום דכתיב וירקה אצטריך לאשמועינן דלא בעי' שיראה הרוק עכ"ל נראה מדבריו דס"ל דהסומא חולץ לכתחלה וכ"כ הריטב"א בשיטתו וז"ל ודעת רבותי דכל שבפניו לא בעי' שיהא רואה הרוק ואפי' סומא חולץ לכתחלה וב"ד הוא דבעי' שיראו הרוק משום דכתיב לעיני הזקני' והא דתניא החולצת מן הסומא חליצתה כשרה משום סיפא דקתני פסולה הוא דנקט הכי ואחרים כתבו דבעי' שיראה הרוק לכתחלה ודוקא קתני החולצת מן הסומא חליצתה כשרה בדיעבד וכן דעת הרמב"ם ולשון הראשון הוא הנכון עכ"ל וכן נראה מדברי הנמקי בסוף פרקין שכתב מסברא דנפשיה דסומא חולץ לכתחל' ואח"כ כתב דהרמב"ם סובר דאינו חולץ לכתחל' כו' וכיוצא בדבר זה כתב הרמ"ה ז"ל בשיטתו לכ"י שם יע"ש וכן נראה מדברי פסקי הרא"ש ז"ל שכתב החולצת מן הסומא או יושב או מוטה כשרה ולכתחל' צריך שיעמוד עכ"ל. ולכאורה כר' לדקדק מדברי התוס' ג"כ שסוברים כן שהרי כתבו שם ד"ה והחולצת מן הסומא ח"ל וא"ת מהיכא ס"ד למעוטי סומא וי"ל מדכתיב לעיני הזקנים הו"א ה"ה יבם א"נ משום דכתיב וירקה בפניו דהוי כמו לעיניו קמ"ל דלא עכ"ל ואם איתא דס"ל דסומא אינו חולץ לכתחלה אימא אתא קרא לאשמועי' דלכתחלה בעי' שיראה הרוק ומ"מ אינו מעכב לכתחלה וכדאמרינן חלצה ולא רקקה כו' ר"ע אומר חליצת' כשרה משו' דכתיב ככה יעשה לאיש כל דבר שהוא מעשה דאיש מעכב כו' וכן פסקו הפוסקים ז"ל וכיון שאין הרקיקה מעכבת כל שכן הראיה וכמ"ש ה"ה לדעת הרמב"ם אלא ודאי דס"ל לתוס' שאין כאן רמז בכתוב אפילו דרך אסמכתא וס"ל דאפילו לכתחלה סומא חולץ ליבמתו אבל יש לדחות ולומר דכונת התוס' הוא דהו"א דכתיב לעיני הזקנים גבי דיינים וה"ה לגבי יבם אי נמי דכתיב וירקה בפניו דהוי כמו לעיניו ומעכב קמ"ל דלא מיפסיל, משום דלעיני הזקנים כתיב והיינו דוקא זקנים ורקיקה כמי דכתיב וירקה בפניו לאו, לעכובא דרקיקה לא מעכבא אלא לכתחלה קא' ולעול' דס"ל כסברת הרמב"ם דסומא אינו חולץ לכתחלה: ואחר החיפוש ראיתי למהח"ש בתשו' חא"ה דף צ' שהבין כן בדברי התוס' יע"ש ויציבא מלתא ומהימן שהתוס' ס"ל כן דבפירושא קאמרי לה בר"פ מצות חליצ' גבי הא דת"ר מצות חליצה בג' כו' ר' יאודה אומר בחמש' ופריך מ"ט דר' יאודה ומשני זקני שנים זקנים שנים ואין ב"ד שקול וכו' כתבו שם ח"ל פי' בקונט' ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקני' אהנך דלעיל קאי ואין כראה לר"י דבריש סנהדרין מפיק הא דבעי' ג' מומחין מדכתיב ג' האלקי' ולא אמרי' האלקי' בתרא אדלעיל קאי ואר"י דהזקנים דלעיני איצטריך למיכתב דאי הוה כתיב ונגשה יבמתו לעיניהם הו"א אף יבם סומא לא יחלוץ ולהכי כתיב לעיני הזקנים אבל חלצה מן הסומא חליצתה כשרה עכ"ל מוכח מדבריהם בפי' דס"ל דסומא אינו חולץ לכתחלה ובדיעבד כשר. ותמהני על הרב בעל פרח מטה אהרן בתשו' ח"א סי' מ"א דאשתמיטיתיה דברי התוס' ודברי מהרח"ש והבין דברי התוס' לפי פשוטן ונמצאו דברי התוספו' סותרין אלו את אלו ולפי דרכינו אין שום סתירה כלל כי יתן המעיין את רוחו עליהם:
איברא דקשה טובא על פי דרכנו דס"ל להתוספות דטעמא דסומא שאינו חולץ לכתחלה היינו משום דכתיב וירקה בפניו וכיון שאין רקיקה מעכבת משום דכתיב ככה יעשה בדיעבד כשרה. מאותה שאמרו בפ' ממצות חליצה דף ק"ד דקס"ד דרבא קאמ' השתא דאמרת קריא' לא מעכבא אע"ג דכתיב ואמרה לפיכך אלם ואלמ' שחלצו חליצתן כשר' ופריך ממתני' דתנן חרש שנחלץ כו' א"ה אלם ואלמת נמי אלם ואלמת בני דעה נינהו ופומיהו הוא דכאיב להו והא אמרי דבי ר' ינאי לפי שאינו באמ' ואמרה ומסיק אמ' רבא אלם ואלמת שחלצו חליצתן פסול' ומתני' כר' זירא דא"כ זירא כל הראוי לבילה בילה מעכבת בו וכל שאין ראוי לבילה אין בילה כו' ע"כ א"כ ה"נ גבי סומ' כיון שאינו ראוי לבילה לראות הרוק אע"גב דאין רקיקה מעכבת אמאי אין חליצתו פסולה אפילו בדיעבד: ודכותה קשיא על הרב המגיד שכתב בטעם הרמב"ם ז"ל שהטעם שאינו חולץ לכתחלה היינו משום דכתיב וירקה בפניו אבל בדיעבד כשרה שהרי אין רקיקה מעכבת כו' והרי כתב הרמב"ם סמוך לזה דאלם אינו חולץ ואם חלץ חליצתו פסולה אע"ג שהקריאה אינה מעכבת ואינ' מועל' וראיתי בספר בית שמואל בס"ק מו שיישב דעת הרמב"ם דהא דבעי' שיראה הרוק אינו אלא אסמכתא בעלמא דהא כתיב וירקה בפניו ולא כתיב לעיניו ובפניו היינו נגד פניו אע"פ שאינו רואה עכ"ל ואין זה מספיק שהרי כתיב והפילו השופט והכהו לפניו ואמרו בספרי שיהיו עיניו של שופט בו שלא יראה דבר אחר וכ"כ הרמב"ם פ"ו מהל' סנהדרין אע"ג דאינו מעכב ועוד שהרמב"ם ז"ל כתב וז"ל הסומא אינו חולץ שנאמר וירקה בפניו ואין זה רוא' הרוק כו' אע"ג דלכתחלה קאמר ומחוורתא קשיא וצ"ע: איך שיהיה עלה בידינו שהרמב"ם והתוס' והטור ז"ל ס"ל דסומא אינו חולץ לכתחלה והרשב"א והריטב"א והנמקי והרמ"ה ופסקי הרא"ש שעשאם הטור סוברים דסומ' חולץ לכתחלה והרב"ד בהשגו' עשה פשרה שאם יש לו אח אחר לא יחלוץ הסומא ואם אין לו אח אחר סומא חולץ ומרן בסי' קס"ט הביא סברת הראב"ד בשם יש מי שאומר וסבר' הרמב"ם בסתם וכלל גדול מסר בידינו הרב החבי"ב ז"ל בכמה מקומות שהלכה כסתם ועיין בש"ך טי"ד הל' כבוד רבו יע"ש ומצינו שמרן בס' חליצה חש לה לסברת יש מי שאומר וכתב סתם צריך שלא יהיה היבם החולץ סומ' אם יש לו אח שאינו סומא א"כ בנ"ד אם יש לו אח אחר פקח ראוי שיחלוץ כפסק מרן. ותמיהא לי מלתא על ה' בעל המפה סס"י קעב שכתב מרן הסומא מיבם וכתב עליו וז"ל ואינו חולץ ואם חלץ חליצתו כשר' טור ונ"ל שאם אין כאן אח אלא הוא חולץ לכתחלה מאחר שא"א בענין אחר עכ"ל והרי מה שציין בשם הטור הוא דעת הראב"ד שכתבו מרן בסי' קס"ט. ומ"ש שאם אין כאן אח אלא הוא חולץ לכתחלה הוא הדבר אשר כתב מרן בס' חליצה סי' ז' הנה כי כן חזינא ליה למר דקא מהפך בזכותא שיחלוץ הסומא אף לכתחלה מטעם מצות חליצה קודמת כסברת הרדב"ז כמו שהאריך ועיניך תחזינה מישרים בספר פרח מטה אהרן בסי' הנז' שצידד כל זה ואף שיש בדבריו גמגומים לענין מעשה אליו תשמעון כי הוא גדול האחרונים בזמן ראשם בחשיבות ומי כמוהו מורה: