אור ברסלב

שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי

שו"ת · סימן לד

סימן לג

ממה שכתב מהרש"ך ח"ג סי' מ"א יש ללמוד דשטר שהוא פסול מחמת העדים או שהוא מוקדם או פיסול אחר אם הלוה חתום בו ונתקיי' חתימתו יהיה לו דין שטר גמור לגבות בו מבני חרי וכל דין שטר עליו והוא בעיני דין זר דנראה לומר דכל זה לא חתם אלא אדעתא שהשטר כשר ועתה שהשטר פסול ראוי הוא שיהא חספא בעלמא מלבד מת שנראה מכמה מקומות הפך זה הא' בתשובת הרא"ש כלל סח סי' א' שכתב ת"ל ולא גרע חתימת ידו מחתימת עד ג' יע"ש. בתשו' הרא"ם סי' כ"ד הביא משם ה"ר חזקיהו שפסל כתובה שהעדים חתומים תחת החתן כו' והקשו עליו כמה קושיות ולא הקשו דלמה פסלה לגמרי ותהיה כשרה בחתימת החתן. בתשו' הרב בעל הכתבים סי' פ"ט וצ"א מוכח דכל חתימה פסולה אפי' היה בקנין גמור ומועיל כיון דקנין לכתיבה עומד והכתיבה היא פסולה גם הקנין אינו מועיל ואף שנראה סותר למ"ש בשם הרא"ש בתשו' הנז' ויש ליישב בדוחק: גם מצאתי להר' מהר"י ווייל סי' קי"ג נראה מסכים לדברי מהרש"ך ז"ל יע"ש גם מצאתי תשו' להרשב"ץ זל ח"ל במקום שאין יודעים לכתוב ולחתום היאך יעשו בכתובה וכתב שאם קריעת הנייר היה כשר שימלא החתן הקרעי' והוי תיקון טוב אלא שלא אמרו רק בעידי גט ועוד שצריך לקיים חתימתו בב"ד וזה לא יתכן דזה לא כתב כלל: ואח"כ כתב ג' תיקונים הא' שיקנו מיד החתן וסתם קנין לכתיבה עומד ואינו נאמן לומר פרעתי הב' שלא יחתמו כלל רק ימסרנה בעדי מסירה ומהני הג' שיתן לה משכון בעד מנה ומאתים ואחר כך יכתוב בערכאות ומהני כו' יע"ש יראה שאם החתן היה יודע לחתום היה די בזה תה אינו סותר למ"ש דהתם איירי בחתימת החתן לבד בלא עדים וזה ודאי לא גרע מכתב ידו אבל כשהוא לחתום עדים אח"כ ואותם עדים לא מהני חתימתן והוי חספא בעלמא גם חתימת החתן לא מהני: אמנם מ"ש בתיקון הא' שיקנו מיד החתן וסתם קנין כו' הוי הפך בעל הכתבי' ויש ליישב עוד כתב בתשו' אחרת וז"ל כתובה שחתמו בה קרובים כיון שיש שם עדים אחרים כשרים אמרי' פ' ג"פ דף קס"ב מילאהו בקרובים כשר ואפי' היו העדים פסולי' אם היה החתן חתום בו מספיק כיון שבאה לגבות בחייו ויש לו נכסי' בני חורין גובה הכל ושטר כתובה כשר עכ"ל. משמע מדבריו דדוקא בחייו גובה בה כיון שהוא חתום בה הרי מוד' אבל אלמנתו לא תגבה דטעני' ליורש פרעתי או מחילה גם זה נראה הפך מהרש"ך וצ"ע. ועיין במ"ש מרן בסי' קמ"ז משם הריטב"א דאם חתם לבדו לא איבד זכותו ועיין במ"ש בספר כנה"ג ח"מ סי' ל"ג בהגהת הטור אות ל"ד משם הרב בעל משפט צדק יע"ש ועיין במ"ש מרן ח"מ סי' מ"ה מחודש ג' משם הרשב"א והרשב"ץ יע"ש. ועיין בתשו' הרשב"א שהביא הרב בעל המפה ס"ס ס"ח יע"ש ועיין בתשובו' תולדות אדם להרשב"א סי' רל"ז שאם העדים פסולים אם מודה בקנין מהני יע"ש: גם יש לחקור דכפי זה שטר שלוה בו ופרעו שאינו חתר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו אם הלוה עצמו חתום בו חוזר ולוה לגבות מבני חרי ועיין במ"ש הרב בעל ש"ך בסי' מ"ח יע"ש ובספר הכתבים סי' רל"ב כתב בכל אותם המקומות נוהגים שהחתן חותם הכתובה וכשמוצאי' שמכירין חתימ' החתן סגי כו' יע"ש ובודאי דתיבת נוהגים אכולא מלתא קאי גם אכשמוצאים שמכירין כו' א"כ מנהג שאני כו' גם בתשו' הריב"ש סי' תכ"ו בסופו כתב בפירוש דאם מודים בקנין ובשבועה חייבים יע"ש. עוד ראיתי בספר תולדות אדם להרשב"א סי' ב' שכתב וז"ל אבל אם המתחייב חתום בו כשר מדין כתב ידו כו' יע"ש:

תוכן העניינים

שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה