שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
שו"ת · סימן כג
נשאלתי על ראובן שנתן מתנה לשמעון בקנין ושטר קרקע א' גופא מהיום ופירא לאחר מיתה וכתב השטר כהוגן וכתיקון חז"ל אבל לא הודיע לשמעון כלום והשטר עודנו ביד ראובן כתו' וחתו' ומקויים בידו אך שמעון דר באותו בית בתורת צדקה וחסד זה ימים ואינו יודע כלל ממתנה הנז' ועתה ראובן רוצה לחזור בו מהמתנה הנז'. והשבתי דיכול לחזור בו על פי המחלוקת הישן דר"ח והרי"ף והרמב"ם שכתבו דאפילו בשטרי אקניית' אי לא מטא שטרא לידיה לא קני כמו שכתב הר"ן בתשו' סי' ל"א יע"ש וכתב הרב בעל בכי שמואל בסי' י"ח דיכול המוחזק לומר קים לי כר"ח והרי"ף וכל שכן לדעת הר"ן דאף הרמב"ם ס"ל הכי והוא גם כן פסק כן דיכול המוחזק לומר קים לי ויכול לחזור בו: אמנם עדין יש לחקור אי מהני מה שהוא דר בתוך הבית אי מיקרי חזקה לקנות ונאמר דע"כ לא קאמ' הני רבוות' דכל דלא מטא לידיה שטרא לא קני אלה בדליכא רק קנין לחוד עם השטר אבל אם מחזיק בקרקע לא. אבל אחר העיון ראיתי דהא ודאי בורכא היא דחזקה כזאת שאינה בכונה לקנות לא הויא חזקה וראיה ממה שכתב הטור ז"ל בסי' קצד ס"ה ובסי' ר' ס' י"ג משם הראב"ד יע"ש ועיין בס' ב"ח מ"ש בסי' ק"צד ומשם מרן בספ' בדק הבית יע"ש וכ"כ מהר"י מטראני בח"מ סי' פ"ב דף צא בתוך התשו' בפשיטו' גמור יע"ש: עוד ראיתי טעם אחר בזה כיון שלא נעשה הקנין בפני המקבל דאיכא מאן דס"ל דלא מהני ואם כן יכול לחזור בו ואף על גב דהתוספות והרא"ש בפרק קמ' דקדושין דף כ"ו גבי מתני' דנכסים שיש להם אחריות בד"ה ה"ג אלא מאי לדמי כו' דחו סברא זאת יע"ש מ"מ דלמא יכול המוחזק לומר קי"ל כמאן דס"ל דלא מהני שלא בפניו אלא שאני מסתפק אם כמו שאנו אומרים שאין לומר מגו במקום מנהג. אי גם קים לי לא אמרינן במקום מנהג ומנהג העולם ומעשים בכל יום דקונין שלא בפני המקבל וכמ"ש התוס' שם וכעת לא מצאתי כלום:
אמנם רואה אני דברי מהר"י וייל בסי' ד' דנראה מדבריו שחשש להא אלא שחילק בין מתנה למכר ובמכר לא מהני ויכול לחזור בו אלא שאני מסתפק לכאורה דעד כאן לא קאמרי דאף שלא בפניו מהני אלא דוקא כשידע בדבר ונתרצה קודם שיחזור בו הנותן אלא שהיה הקנין שלא בפניו אבל אם לא ידע כלל לא קודם הקנין ולא אחר כך כל עוד שאינו יודע יכול לחזור בו הנותן. והטעם דכיון שהמקבל יכול לומר שאינו רוצה ואפילו אם ירצה תחלה יכול לחזור בו א"כ גם הנותן יכול לחזר בו ויש לזה רמז בדברי מהר"י וייל שם כונו שיראה המעיין ועיין במציעא דף ט"ז ד"ה האי שטרא חספא וכו' ועיין במהר"א ששון ס"ס ר"ו ע"ש: