שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי
שו"ת · סימן כב
עמדתי על ספק אחד במי שמסר מודעא על גט ואח"כ בשעה שנתן הגט הודה שלא מסר מודעא ושלא היה אנוס דכפי דברי הרמ"ה שהביא הטור ח"מ סי' ר"ה כראה דמהני לענין זביני ה"ה לענין גט ואף שמרן שם תמה על דבריו דמה מועיל הודאתו דאיכא למימר דאף לזה אנסוהו יע"ש: ואני בעניי כראה לי דכונת הרמ"ה ז"ל הוא לומר דכיון דמעיד על עצמו כך אף אנו נאמר דגמר ומבטל כל מודעי לגמרי כמו שכתב הרשב"א ז"ל גבי פיסול עדים שהביא לשונו מרן ז"ל בטור א"ה סי' קלד יע"ש ואם כן אף אנו נאמר דכיון שהוד' שלא מסר מודעא והודאת בע"ד כמאה עדים דמי והעד על זה שהרשב"א ז"ל גם כן כתב בתיקון הגט וז"ל וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי כו' והביאו מרן ז"ל בסי' קלד משם הר"ן ז"ל יע"ש: אם כן שני תיקונים אלו שהו' פסול עדים והודאה בדבור אחד נאמרו להרשב"א ז"ל וטעם א' להם: אמנם מה שיש לדקדק בזה הוא דהטור ז"ל בח"מ סי' רה כתב סברא זו של הרמ"ה ואלו בטור א"ה סי' קל"ד גבי גט לא הביאה כלל ויש לחקור למה לא כתבה כאן ונראה לע"ד דס"ל לטור ז"ל דלא אמרה הרמ"ה אלא דוקא בזביני דאף דידעינן באונסיה זביניה זביני אם לא מסר מודעא או כיון שמודה שלא מסר מודעא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי כו' ואגב זוזי גמר ומקנה אבל גבי גט ומתנה דכי ידעינן באונסיה לא צריך למסירת מודעא אם כן ממה נפשך אי אנן ידעינן באונסיה לא מהני שום ביטול אי לא ידעי' שנסתלק האונס לגמרי וכמ"ש הריב"ש בסי' תפ"ב יע"ש והוא פשוט אע"ג דרבינו יונה ס"ל דאף בגט אם ביטול מודעא אפילו מתוך האונס מהני וכמ"ש מרן ז"ל משמו בסי' קלד יע"ש מכל מקום אין שום אח' מכל הפוסקים המפורסמים ס"ל הכי ומרן ז"ל תמה עליו בזה ועוד נדבר בזה אם יגזור ה' בס"ד וא"כ אם האונס קיים לא מהני שום ביטול ואף שהוא מודה שביטול אינו כלום משום דאמרינן שמתוך האונס הודה ואם אנו לא ידעינן באונסיה אלא מפיו אנו חיים שאמר שהיה אנוס אם כן איך נאמינהו עתה במה שיאמר שלא היה אנוס מעיקרא ודבריו סותרים ומעולם לא קאמר הרמ"ה דבגוף האונס אם אמר תחלה שהוא אנוס ואחר כך הודה שלא היה אנוס דהודאתו מהני אלא דוקא במסירת המודעא דאף שהוא אנוס מהני אם לא מסר אף דידעינן דמסר כיון שמודה שלא מסר מהני משום דאמרינן אגב זוזי גמר ומקני ואז אמרינן הודאת בע"ד כו' מה שאין כן בגוף האונס עצמו היכא שהוא מבטל המעשה אין לומר דהודאתו הודאה ולכך לא הביא הטור סברתו בדין הגט אמנם הרשב"א ז"ל שכתב דמהני הודאתו הוא משום דס"ל דכיון שהוא פוסל העדים או שמודה שלא מסר מודעא ולא היה אנוס גם בגט ומתנה מהני משום דאף הוא גומר ומגרש מרצונו כמו שמפורש בדבריו ז"ל שהביא ראיה מההיא דנאמנת עלי שלא פייסתי כו' יע"ש וכל זה היא משו' דכיון דאין אנו יודעים באונסו אלא מפיו אמרינן גמר ומגרש אבל אי ידעינן באונסו לא מהני פיסולו והודאתו וכמ"ש הריב"ש בסי' תפב ויעיד על זה שהטור ז"ל לא הביא ג"כ סברא זו דפיסול עדים של הרשב"א משו' דס"ל דלא מהני אפילו כשהוא אומר שהוא אנוס וכסברת הר"ן דלא ס"ל סברת הרשב"א וכמו שמפורש בתשוב' סי' מח וכמו שהביא מרן בסי' קלד יע"ש ולכך לא הביא גם כן סברת הרמ"ה וכמ"ש:
ודאתן עלה סברת הרשב"א ראיתי להר"ן בתשו' סי' מח דכתב עלה דראיתו מההיא דכל זמן שאעבור כו' הויא ראיה כפי גירסת כל זמן שאעבור. אבל כפי גירסת הגאונים שהיא מעכשו אין ראיה משם שהרי התם הכי הוי תנאי' כו' יע"ש ואני בעניי לא זכיתי לירד לעמקן של דברים שהרי אם אנו חוששין שמא בא וממילא יתבטל הגט או בע"מ שאעבור מנגד פניך כו' אף על פי שהוא מעכשו מ"מ הרי הסכימו כל הראשוני' והר"ן מכללם דאף בתנאי דמעכשו אם הסכימו האיש והאשה לבטל הגט הוי מבוטל וכמו שמפורש הדבר בהר"ן פרק מי שאחזו ואם כן אף שהאמינה עליו לומר שלא פייס או שלא בא בתנאי דמעכשו אם יבואו עדים שהסכימו שניהם לבטל או אפילו בלא עדים כיון שאנו חוששין דילמא הסכימו שניה' וביטלו מה יועיל תנאו במעכשו אלא ודאי דלעולם צריכין אנו למודעי דכיון שהאמינה עליו גם הוא אינו מפייס ואינו בא ואינו עשוי לקלקלה אם כן גם בפיסול העדים הכי נמי וכעת דברי הר"ן ז"ל צ"ע לע"ד:
ואגב גררא ראיתי מה שהקשה מרן ז"ל בטור א"ה סימן קל"ד על דברי הנמקי משם ה"ר יונה דבגט ומתנה אם אנסוהו עד שביטל המודעא הוי גט ותמה עליו מרן ז"ל דאיך עלה על דעתו כן דהא תליוה ויהיב או גירש לאו כלום הוא:
ונראה לע"ד דכיון שה"ר יונה ס"ל דבגט ומתנה אם אין אנו יודעים שהוא אנוס כי אם על פיו ועוד אפי' ידענו שהדבר שתלה בו אונסו אינו מ"מ הוי מודעא ואינו גט כמו שכתב הנמקי שם בפר' חזקת משמו א"כ מעולם לא קאמ' דאם כפוהו לבטל המודעא דהוי גט אלא דוקא בהאי דאכן לא ידעינן באונסיה אלא אדרבה חזינן בהדיא אונסא דקאמר ליתא כלל אלא דמכל מקום מהני לבטל אז ודאי אם כפוהו לבטל המודע' מהני דכיון דמתחלה אנן לא ידעינן ביה אמרינן כיון שכופין אותו לבטל גמר ומגרש כרצונו דמעיקרא נמי לא ידעינן ליה אונס ועם כל זה כתב דבגט יש להחמיר אבל אי ידעינן באונסיה וכפוהו לבטל המודע' לית דין ולית דיין דלימא דמהני והיא עצמה סבר' הרשב"א ז"ל דאינו עשוי לקלקלה בידי שמים ומרביה גמיר לה וגדולה מזו כתב הרב מרן ז"ל בח"א סי' ר"ה משם הרב בעל העיטור ז"ל דבגט אפילו ידעינן באונסיה אם כפוהו לבטל מהני והדבר תמוה אלא ודאי דאדרבה בגט אינו עשוי לקלקלה וגמר ומגרש אבל במתנה לא שייך זה ולכך כתב במתנה דוקא דלא ידיע ובגט אפילו ידיע יע"ש: והיא סברת הרא"ש ז"ל והביא הטור שם במתנה היכא דידעינן באונסיה לא מהני אם כפוהו לבטל המודעא יע"ש: אלא שתמהני איך מרן ז"ל שתמה כאן בטור א"ה טל סברת ה"ר יונה ז"ל אף על פי שכתב דבגט יש להחמי' מכל מקו' תמה עליו דלמא החליט לומר דבגט ומתנה לא מהני למה לא תמה כאן בח"מ על סברת הרב בעל העיטור ז"ל שהוא יותר חדוש דכת' דאפי' באונס דידיע כו' וצ"ע: מכל מקום המעיין יראה דמ"ש להליץ בעד הר"ר יונה הוא נכון וכן נלמד מדברי הרא"ש עצמו שכתב הטור ס"ס ר"ה דיש חילוק אם כפוהו לבטל כו' בין אונס דידיע לנו לאונס דלא ידיע לנו ומינה נלמוד ג"כ לגט וק"ל:
אמנם ראיתי להרב מהרשד"ם ז"ל חלק א"ה סי' סג שכתב על דברי הרב בעל העיטור ז"ל אלו דברים תמוהים לע"ד שכתב טעם למה החמיר בגט יות' ממתנה לפי שכיון דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש וכל מי שמסר מודעא ובטלה אפקעינהו רבנן לקידושי מיני' והביא סמך מתשובת הרשב"א יעויין שם: והמעיין יראה בתשובת הרשב"א סי' אלף וקפ"ה שהוא ז"ל אדרבה סגר את הדלת דלא אמרי' הכי אלא דוקא במקום שאמרו חכמי הגמרא יע"ש ואיך יסמוך על זה הרב ז"ל לתת טעם לדברי בעל העיטור וכי יש לאחר התלמוד כח ביד שום גאון לומר אפקיענהו רבנן לקידושי מיניה וצ"ע: ומצאתי להרב מהר"י קולון שרש ס"ג ס' ג' שכתב דלהרמב"ם ז"ל שנתן טעם לגט שהוא על ידי כפיה מטעם דיצריה אנסיה כו' מה יענה בגט משומד וכתב הוא ז"ל דבכי האי גוונא אפקיעינהו רבנן לקדושין מיניה משום עיגונא יע"ש ועיין תשובת הריב"ש סי' שצט: