אור ברסלב

שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)· רבי יעקב אלפנדרי

שו"ת · סימן ד

סימן ג

נחל נובע מקור חכמה מפוארה ממנו יתד ממנו פנה הוא הראש במושב זקנים ולכל בני ישראל היה אור מוהר"ר שמואל נר"ו באשר שיחת מר צריכה לפנים ולפני לפנים על משכבי בלילות מלתא אגב אורחא אשיגה נא בההיא תשוב' הרשד"ם בענין מוכר סחורה לזמן ידוע ופסק והתנה שיחתוך הדיטה כל כך למאה ומטי עלה ההיא דהתנה על מה שכתוב בתורה וחזי מר בה תיוהא בההיא דהביא מע"מ שתאכלי בשר חזיר ולא עמד טעמו בו ומה דמות ישוה לו וניתק הרב מענין לענין באותו ענין כאשר עיניו חזו בו ואני בעני' עדיין לא באתי לידי מדה זו ולא זו בלבד קשה לי כי כל דבריו כולם מקשה ובאמת כקוצים היו בעיני. הרב תחלה דן דכיון שהתנה לי תן י"ב לזמן פ' והתנה שיחתוך הדיטה אחר שני חדשים בעשרה הוה ליה כאומ' אם מעכשו במנה ואם לגורן בי"ב דאסור ואחר כך נסתפק אם חתך הדיטה אחר שני חדשים ובא לפרוע בזמנו היאך יפרע אם עשרה או י"ב או אם יחייב אותו המוכר אחר שני חדשי' לחתוך הדיטה ועל זה דן דאף אם אינו רוצ' הלוקח ל תו' הדיטה לא יפרע לו אלא עשרה מההיא דמקח שנעשה באיסור דאין אומרים בטל מקח אלא המקח קיים בין על המוכר בין על הלוקח ומסלקין את האיסור מכאן הוכיח דאף אם עומד לוקח ואומר מיד אחר עבור השני חדשים אין לי מעות לחתוך הדיטה לא יפרע אלא עשרה דמסלקין את האסור והמקח קיים ואח"כ בא עליו מכח התנאי דחייב לחתוך הדיטה דאי בעבר כל זמנו קאי הרב מאי האי דכתב אבל יש צד אחר שאין הדין כך דמאי דהוה הוה והא כשלם כל זמנו וקשיא לי טובא דהאיך תפס במושלם מה שכתב הטור דהמקח קיים על שניהם ומסלקים את האסור דהרי כתב בהדיא רב האיי גאון דדוקא במוכר שירד לירון בשער הזול לא מצי לבעל המקח וירון כשער היוקר אבל הלוקח כשער הזול פשיטא דיכול לבטל המקח דאדעתא דתרעא זילא ירד ולא אמרי' ליה שיקח ביוקר וכן כתוב בהדיא בתשובת הריב"ש ז"ל בסי' ש"ה וכן בשם תלמידו הרשב"א ז"ל א"כ בנדון הרשד"ם כמי כיון דהמוכר ירד ע"מ ליקח ודאי יכול לבטל המקח אם ירצ' ובטל מקח ועוד קשה טובא מאי דכתב אח"כ דכיון דהתנה ע"מ שיחתוך הדיטה צריך הלוקח לקיים תנאו וכ"ת מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל וחילק בין מה שכתו' בתור' למה שהוא אסור מדבריהם ודברים הללו אין להם שחר דמה מתנה על מה שכתוב בתורה שייך הכא דהא אדרבה מה שמתנה הוא שיחתוך הדיטה בעשרה הוא היתר גמור והאיסור הוי מה שאמר לו תחל' לזמן פ' בי"ב דגיל' דעתו דמה שמכר לו בי"ב בשביל ההמתנה הוא ואיסור הוא העלוי יותר מעשרה ובלא תנאי נמי אלא דתלה ברצון הלוקח ואמר אם מעכשו בעשרה ואם לגורן בי"ב דהוי אגר נטר ואסור א"כ התנאי לא מעלה ומוריד משום שהתנה ואדרבה בהיתר' התנה גם בגמר דבריו הוא נתפס במה שכתב קלקלתו תקנתו כו' משמע מדבריו דכשלא חזר המקח ממש מיירי אלא כיון שיכול לחזור וליקח הוי הכי שהרי סיים דהא דאמרינן שאינו נותן אלא עשרה היינו כשלא היה תנאי ואי בחזר ולקח המקח ונתנו לו בי"ב מה שייך לומר תנאי או לא היה תנאי פשיטא דפני' חדשות באו לכאן ואותו מקח נתבטל והוי נותן אותו מחדש בסת' בי"ב לזמן פלו' דשרי ואי בשלא חזר המקח איירי אלא מכיון שיכול להחזירו הרי זה כמוכר סתם אין טעם בדבר דהרי מ"מ בזה המקח ג"כ פירש אם מעכשו במנה ואם לזמן פ' בי"ב והוי אגר נטר ומה לי אם היה יכול להחזירו המוכר לענין רבית שפירש אם מעכשו וכו' סוף דבריו לפום ריהטא לא יכולתי ליישב דבריו ועיני האדון יביטו יראו ברוחב כונתו דברי הרב ליישבם על אופנם הצעיר אברהם רוזאניש [מל"מ פ"ח ממלוה]:

תוכן העניינים

שות מוצל מאש (רבי יעקב אלפנדרי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה