שות מהרש אלפנדרי· רבי שלמה אליעזר אלפנדרי
יורה דעה · סימן ב
תשובת הרה"ג וכו' מוהר"ר יצחק אבולעאפייא בעל פני יצחק על ענין הנ"ל:
ראיתי מראות אלהים עולים מן האר"ש האי פס"ד דשדר לן מר מעלת מוהר"ר רבי אליעזר הגדול דרופתקא דאוריתא מבעמן חכמתא חד מן קאמיא מבני עליה שדעתו מנופה בי"ג נפה סולת נקיה משיירי כנה"ג המלך שלמה נר"ו, צלל במים אדירים בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל לא הניח פנה וזוית וזו הלכה העלה בשריותא דריאה הסרוכה לאחת משני הצלעות העליונות בדאיכא מכה בדופן הנז' מכמה טעמי תריצי הנאמרים באמת וה' עמו מלמד שהלכה כמותו אין חקר לתבונתו, וכשאני לעצמי ניכר שפחמי לא הניח לי מקום להתגדר בו וכל רז לא אניס ליה ומה ידעתי ולא ידע, והנני בא לסייעו במקצת במה שאסף איש טהור להקת הפוסקים ז"ל דעבדינן כי האי ס"ס כיון דהאוסרין אינו אלא משום ספק דמספק"ל ואינם אוסרין מתו' ודאי והנה אמת טעמו ונמוקו עמו שכן ראיתי להגאון הרב שער אשר ז"ל ח"א אה"ט סי' י"ג דעביד האי ס"ס בנ"ד בדין עגונה והאריך בזה כמש"ש יעו"ש, וגם אני הדל בעקבותיהם הלכתי ואחריהם נמשכתי להקל בדין עגונה בכח האי ס"ס בצירוף שאר טעמים כמ"ש בסה"ק פני יצחק ח"ב בתשובות דעגונה ושם הבאתי כל דברי האחרונים ועד אחרון תשו' הרב חס"ל ז"ל והרב חוקי חיים ז"ל ועיש"ב:
ואולם לא אכחד תחת לשוני מחוות דעי בהאי דינא דנ"ד דלענ"ד לא דמי נ"ד להאי ס"ס שדברו בו הפוס' ז"ל הנז' בד"ק, דמלבד דמהרח"ש ז"ל גופיה גילה דעתו דאיני אלא לסניף כמ"ש הפוס' ז"ל משמו אשר הובאו בתשו' החס"ל ז"ל הנז' א"כ ל"מ האי ס' אלא לסניף ולא להקל מכחו דוקא ועוד שאני התם דאיירי בדין עגונא דאתתא דאקילו בה רבנן כמו בשבויה כידוע, ודוקא בהא הוא דעבדינן האי ס"ס הגם שיש בו קצת זרות כיון דהוא מניה וביה הס"ס מאי דלא אשכחן בשאר דוכתי ס"ס כהאי ול"ד למ"ש מרן ז"ל ביו"ד סי' מ"ט בדין קורקבן דנסתפקו בו אם הוא מחמת חולי או מחמת קוץ דעבדינן ס"ס להקל, שאני התם דהס' הב' הוה ס' מבחוץ ספק ניקבו שאר איברים הפנימיים והוא ס' מבחוץ לא מניה וביה כנ"ד שהוא ספק ניקבה הריאה וכו', דס' זה מניה וביה דומיא דמת וקברתיו וזה לא אמרוהו כ"א בדין עגונא דאתתא, וגם נדון הרב דברו אמת ז"ל דומה לדין עגונא דאתתא כיון שהיבם קטן מאד ורוצה להמתין לו עד שיגדל לחלוץ או לייבם וממילא היא נשארת עגונה, וגם ספק על ס' לא על דעבדינן ס' שני דדלמא לא נגע זה נקרא ס' מבחוץ דומיא לשאר איברים הפנימיים, וכן משה"ק הט"ז ז"ל מדין ושט דסי' ל"ג גם זה נקרא ס' מבחוץ כיון דהשני קרומים הם כב' גופות מוחלקים כמ"ש הרב בתי כהונה ח"ב בחלק כ"ד סי' יו"ד יעש"ב, זהו מה שנלע"ד לחלק בין הנושאים, וא"ש את"מ והריני מבטל דעתי נגד דעת עליון רו"מ כת"ר:
ועל מ"ש דעבדינן ס"ס כששני הס' נגד מרן ז"ל הנה מלבד מה שאסף וקבץ רו"מ כת"ר הפוסקים האחרונים ז"ל עוד בה עיני צדיק תחזינה מישרים בס"ה דברי שמואל למהר"ש ארדיטי ז"ל בח"א יו"ד דל"ה ע"א שכתב הרב המחבר שם שבמקום אחר כתב דעבדינן ס"ס נגד מרן האוסר בס' אחד מהם, וכתב עליו הרב המגיה ז"ל וז"ל והנה לא הראה לנו איה מקומו שהאריך בזה דבסי' הנז' לא הביא אלא להחק"ל יו"ד סי' קכ"ז שהסכים עור ועיין להר' הגיד מרדכי דע"ב ע"ב שהביא עוד ממ"ש בסו' מ"ז דכ"ב ושכן ראה עוד בספרים אחרים דכ"כ ע"ט, אלא דהחק"ל באה"ע במ"ב סי' ב' שינה את טעמו וכמ"ש מהר"ח רומאנו ז"ל הוב"ד בס' נדיב לב ח"ב סי' ס"ל ושם מר בנו הרב נד"ל הליץ בעד מר אביו אבל הוא דוחק וכמ"ש הרב אוזן אהרן ז"ל מע' ס' אות י"ד ע"ע ועיין להרב נד"ל והרב שערי רחמים א"ה סי' כ"ג ואוזן אהרן והגיד מרדכי בכמה מקומות שתפסו דעבדינן ס"ס נגד מרן, ועיין פר"ד ח"ג מדרנ"א ואילך ובדף שכ"ו שתפס וכו', אבל למ"ד דעבדינן ס"ס ה"ה בב' הספקות ע"ע, ולא זכר להחק"ל סי' ע"ו דכ"כ לגבי הב' ספקות וכמ"ש הרב הגיד מרדכי, ומזה השיג על שני צנתרות הזהב דכתבו להיפך וכו', ועיין להנד"ל סי' ס"ג ועיין זכו"ל ח"א מע' כ' שהביא לדברי החק"ל הללו ואיך לא אתיא זכירה כאן בדבריו, וגם על הרב בנו דלא אתיא זכירה מתורת אב לערער עליו ועש"ב:
וע"ע בס' עבודת השם יו"ד סי' א' ד"ט ע"א דבתר דשקו"ט הרב המחבר ז"ל ע"ד הרב אוהל יצחק ז"ל וע"ד הרב שמן המשחה ז"ל כ' הרב ז"ל וז"ל ועיין להר' באמ"ח ז"ל ח"ב יו"ד סי' ב' דתלמיד אחד רצה לדון בס"ס להחמיר נגד פסקי מרן ז"ל וכתב הרב דלא דק כלל כיון דאנן קבלנו הוראותיו של מרן ופ' בב' הדינין להקל הכי נקטינן, ועיין להגאון מ"מ מוה"ר אג"ן ז"ל בס"ה צל הכסף ח"א סי' ג' ד"ד ע"ד שכתב עליו שדבריו הם הפך ס' הרב ד"מ ז"ל ונגרר אחריו החס"ל ז"ל דס"ל דאם מרן לא עמד בדין ההוא דשייכי לב' הספקות אע"ג דבב' הס' וכל אחד לבדו פ' מרן להקל או להחמיר עבדינן ס"ס נגד מרן יע"ש, והוא תנא דמסייע להרב הגיד מרדכי ז"ל, וכן העלה הרב מהר"א ה ז"ל בס' שיורי טהרה מע' ס' סק"ז יע"ש, ולידי"ן המגיה בס' דברי שמואל הנד"מ דל"ה ע"ג עכ"ל עי"ש, ואפשר שכל האחרונים הנז' נכללו במ"ש כת"ר בסו"ד שכן הסכימו כל האחרונים:
ועוד ראיתי לכת"ר שעמד ע"ד הר' גנזי חיים ז"ל שכ' וז"ל ס' בטרפיות לא בעינן ס"ס המתהפך כי"ל ממ"ש מרן ב"י רס"י מ"ט משם ספר אוהל מועד עכ"ל, ומני"ר נר"ו גמגם עליו טובא ככתוב בד"ק, ולענ"ד דשפתי צדיק מהרפ"ח ז"ל ברור מללו דכיוון לדעת גדול מהרד"ף ז"ל בס' מזמור לדוד סי' מ"ט דכ"ט ע"ב שכתב וז"ל שם בסוף הסי' כ' הפר"ח ז"ל דאף ס"ס שאינו בב' הדינין מתהפך מיקרו ס"ס ע"ש, נ"ב גדולה מזו הו"מ למימר דבכה"ג לכ"ע לא בעינן מתהפך וכמ"ש הש"ך סי' ק"י בשם מהרמ"ע ע"ש דהכא נמי אין להסתפק בנקיבת האיברים הפנימיים אלא א"כ באנו לחוש לקוץ א"כ בהכרח לומר תחי' ס' ע"י חולי או קוץ עכ"ל עי"ש, וז"ש מהרפ"ח ז"ל בטרפיות צ"ב ס"ס. מתהפך ולזה הביא ראיה מ"ש מרן ז"ל בב"י ע"ד הרב אהל מועד ז"ל וכבר קדמו הרב בתי כהונה בח"ב דף י"א ע"ד עי"ש:
איך שיהיה ס הדברות ולכל האמירות יפה דן יפה הורה הלכא למעשה מני"ר נר"ו, ויש להתיר בסרכה בצלע העליון ומכה בדופן כיון שבלא"ה רוב הפוסקים מכשירין גם בדליכא מכה בדופן וגם איכא ס"ס דאת"ל דה"ל כהאוסרין בדליכא מכה דילמה בדאיכא מכה אפשר דמודו להתיר וכמ"ש מני"ר נר"ו וה' עמו שהלכה כמותו שרי יולדתו ברוך שבחר בו ובמשנתו יה"ר כת"ר וגדל כחומה וכמגדל כנה"ר וכנא"ה אנא זעירא דמן חבריא יסיר יסרני וה בחוש הראות:
הצעיר יצחק משה אבולעאפייא ס"ט