אור ברסלב
שות מהרש אלפנדרי אורח חיים › סימן ב

שות מהרש אלפנדרי· רבי שלמה אליעזר אלפנדרי

אורח חיים · סימן ב

סימן א

זה מה שהשיב ע"ד הרה"ג

מהר"י חאסון יצ"ו. למע' הרב המופלא וכו' איזי וחביבי מהרש"א אלפנדארי נר"ו יאיר אור כעד אור נסו"א.

ראה ראיתי נעם שיח כתר"ן ודא פלפלא חריפתא ורטיבתא והיה בפי למתוק מדבש הן אומר והן דברים מקצת שבחו בפניו ואמעו"ל דחביבין עלי דברי דודים הנני בא להשתעשע בד"ק הגם שאני ב"ס כנודע לרומ"ן.

מדבר קדמות במדבר בערבה בד"ק כתוב למר דבברכות די"ח כ"ע מודו דשרי להוסיף אפי' בג"ר וג"א בל' רבים זולת האיכא מ"ד להביא בה"ג דיחידאה הם נגד רבים עד כי חד"ל בזה אני אומר לישרי לן מר דהא רבים הסו' שלא להוסיף אפי' בל' רבים כמ"ש הרשב"א משם ר"ה דג"ר לשבח הן והן בהם מקום תביעת צורך לא ליחיד ולא לצבור ודלא מהוגן לרבנן אפי' מ"ד זכרנו ומ"ד זכור בהודאה ולא רגילי במתיבאת למימר הני מילי, ה"ד מרן בב"י סי' קי"ב ועו"כ שם סמוך ונראה משם הגמ"י שכת' משם ר"ח ור"ש דלא שפיר עבדי האומרים קרוב"ץ בג"ר יע"ש ואני תמה על מרן בשה"ט בשנותו מסי' ס"ח לסי' קי"ב דהול"ל בשניהם שאין לאומרם או שנכון שלא לאומרם ותו יל"ד דבסי' קי"ב כת' סתם שאין לומר קרוב"ץ בתפילה, ואם כיון למ"ש ר"ש ור"ח כמ"ש בבאר הגולה היל"ל בג"ר לא לסתים דמשמע אפי' בג"א ותו מאחר דברכות דיוצר חמירי מי"ח איך בענין י"ח חמירי הדבר שאין לומר קרוב"ץ בתפי' אע"ג דקילי ואלו בברכות דיוצר פ' דנכון הדבר שלא לומר פיוטים דמשמע דמדינא שרי אע"ג דחמירי, ותו דבסי' ס"ח דקאי בברכות דיוצר כ' דיש מקומות שמפסיקי' בברכות דק"ש לומר פיוטים ונכון למנוע וכו' דמשמע לכאורה דפיוטים אין לומר אבל קרוב"ץ שרי ושרי ואלו בברכות די"ח כת' שאין לומר לא פיוטים ולא קרוב"ץ אע"ג דקילי ועי' באה"ט סו' ס"ח סק"ב וכעת צי"ר, תו כת' כתר"ן דליכא למ"ד דבתפי' הוי הפסק וכדפסק מרן גופיה דצר' ציבור שרי אנא דאמרי דעם דצרכי צבור שרי עכ"ז פיוטים וקרוב"ץ איכא משום הפסק כמש"ל ומה שתמה כת"ר על מור"ם ככתוב בדב"ק י"ל בפשיטות דמור"ם לא בא אלא לפי פי' מלת קרוב"ץ המוזכרת בכל מקום.

עו"כ מני"ר להכריע דהוספה בתפי' י"ח לא הוי משנה מההיא דאל ישאל אדם צר' ככתוב בד"ק לדעתי ל"מ די"ל דאתא לאשמועינן דהגם דברכות די"ח נתקנו לבקשת צרכיו עכ"ז בג"ר וג"א אסור ואפ' דכ"ש להוסיף פיוטים דהוי שלא לצורך ועם שר"י החסיד הכריע כן מהא דאל ישאל הם היו רשאים ולא אנו דכל לגבי דידן אין הכרעתנו מכרעת א"כ מה ידענו כת מהסוברים לאסור:

עו"כ למר בד"ה ובהיותי להק' על הטור ואני צעיר הצאן לא יכלתי לירד לסו"ד לבד זה נתתי אל לבי במה שהק' להחו"י שכת' דרא"ה לא תקן קרוב"ץ ליוצר דהא מד' הטור סי' ס"ח משמע דתקן אמינא דהחו"י הבין בכונ' דברי הטור שהמחברים הקרוב"ץ יהיו מי שיהיו המה היו גדולי עולם כמו שהיה גדול שמו של רא"ה שהיה מגדולי העולם ולא שרא"ה הוא ניהו מחבר ומתקן אלו הפיוטים ואולם מה שתמה כת"ר על החו"י במ"ש על הרא"ש שהוא טעם פגום הדין עמו וגם בעיני יפלא עד שאני אומר שתלמיד טועה ברבו תולה כתבו:

ובמ"ש רומ"ן ע"ד הרב"ח לא אימינה ואשמאילה בלי ראות דבריו בצביונן גם מ"ש כת"ר משם הרחיד"א בשיו"ב יגעתי ולא מצאתי אפי' שהוא בשיו"ב החדש *) איך שיהיה אתאן אסופא דפלפולא כי בא בארוכה כמדתו הטובה בהסכמה עלה דיחיד שטעה ובמקום מודים דלחש אמר מודים דחזרת י"ח הנק' מודים דר' וסיים ועל כלם יתברך וכו' עד גמירא דיצי"ח וכו' והדין עמו ולא היה צריך לדעתי אם לא דמענותנותיה הרצה דב"ק אלי וכל מה דשקול וטרי ומצדד אצדודי בחכמה יסד אר"ש זבת חו"ד דבריו נאמנו מאד וא"צ חיזוק.

הלום מה שהשג ישיג מני"ר ע"מ שכתבתי בקונ' שלי על ברכת שי"ש בט"ב הכתובה בסידורים בקיצור וכן נהגו דלדעתי לא טוב המנהג וכמו שבא הדבר מפו' בס' אבן הירחי ה"ד מרן ב"י בסו' קכ"ב כל לגבי דידי על משמרתי אעמודה דמה ראו על ככה לשנות הברכה ביום הרע הזה יותר משאר ימות השנה ומה הגיע אליהם בברכה זו יותר משאר ברכות בשמע קולנו ועבודה והודאה וכיוצא הארוכות ולא השגיח במה שראו האחרונים נוסח זה ולא ערערו מאחר דלפו"ד ספרין פתיחין שלא לשנות מט' שט"ח לכתחי' עם שהדבר במחלוקת אכתי מידי ס' ל"ן ושוא"ת עדיף. הכ"ד צעיר הצאן יוסף ח"ן:

תוכן העניינים

שות מהרש אלפנדרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה