שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי
שו"ת מהגה"ק בעל ייטב לב זצ"ל מספר חסדי אבות הנ"ל · סימן כ
דברי שלום ואמת לאיש האמת כבוד ש"ב הרב הגאון הצדיק הקדוש איש אלקים מופת הדור בנן של קדושים כק"ש מוהר"ר יקותיאל יהודה טייטילבוים נ"י אבד"ק סיגיט.
סי"ק הגיעני והי' כדבש לפי. אך לא זכיתי להבין דבריו הקדושים דמה שהביא הד"ג ראי' מהא דאמר רב אשי מעיל פרזלייהו בנירא וקתייהו ברותחין משמע אף שמלבן הברזל בעי הקתא הגעלה מחדש ולא אמרינן שהברזל שבתוך הקתא מתלבן ליבון קל ונחשב כהגעלה. עכ"ל.
ולפיע"ד אין משם ראי' כלל. כי לכאורה הוא תמוה דמה מועיל הגעלה להברזל שבתוך הקתא הלא הקתא מפסיק בין המים להברזל שבתוך הקתא ורתיחות המים לא יבואו להברזל כלל ואיך יועיל הגעלה כזו. ואין לומר דהקתא והברזל שבתוך הקתא נחשביה כחתיכה אחת עבה. וע"כ שפיר מועיל הגעלה. זה אינו דיש לחוש אולי הברזל התחוב בהקתא אין מודבק יפה להקתא ויש קצת ריוח ביניהם ואין מועיל הגעלה כמבואר בסימן תנ"א בט"ז ס"ק י"ח עיי"ש.
ולולא דמסתפינא הי' נראה לי פירוש אחר דהא דצריך הגעלה לקתייהו הוא לאו משום הברזל התחוב בהקתא כי הברזל שבתוך הקתא נתלבן ע"י האש הבוער בהלהב (כמבואר שם בט"ז ס"ק ז' וז"ל. דאותו בליעה דפרזלא דתוך הקתא נפלט מחמת ליבון של סכין. וע"כ אין צריך ליבון ודיו' עוד בהגעלה הרי דהליבון של הלהב מועיל להברזל שבתוך הקתא) והא דצריך הגעלה לקתייהו הוא משום העץ של הקתא שבלע למעלה כשמשתמש בהסכין וע"כ הקתא צריך הגעלה. ורק שצריכין אנחנו לקבל דבריהם באימה שפשיטא להו דההגעלה מחדש הוא משום הברזל שבתוך הקתא ולא משום העץ של הקתא
אולם מטעם אחר אין משם שום ראי' כלל. דיש לומר דאף לדעת הרשב"א דהגעלה מחדש הוא מחמת הברזל התחוב בהקתא יש לחלק דשאני סכיני דפסחא שהקתא היא מעץ או מעצם שהאש שורפו וע"כ מכסהו בטינא שלא יתקלקל הקתא כפירש"י שם להגן עליהם שלא ישרפם האור ואין חום האש מגיע להברזל שבתוך הקתא כי הקתא עצמה והטיט שעליו מפסיקין בין האש להברזל ועיין במסכת שבת ר"פ כירה עד שיתן את האפר ופירש"י שם לכסותם ולצננם וע"כ צריך עוד הגעלה לקתייהו אבל בנד"ד הברזל מתלבן היטב ואין עושין שום פעולה להגן שלא יבוא חום האש להקצוות וכשנתלבן הברזל היטב בודאי נתלבנו גם הקצוות עכ"פ ליבון קל עד שהקש נשרף עליו והוי שפיר כהגעלה. דברי ש"ב המתאבק בעפר רגליו הק' יחיאל מיכל בא"א מוהר"ר חיים צבי ז"ל מפרעמישלאן