אור ברסלב
שות מהרי אשכנזי יורה דעה › סימן מב

שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי

יורה דעה · סימן מב

סימן מא

ובדבר אשר באת בידים שניות מדברי סופרים בשאלת חכם חצי תשובה מנתערבו הכבשים ונמכרו ונמצא מום בראש באחד מהם והריאות והכבדים מונחים מהו דינם ובתוך דברים הקשית לשאול מה שכתב המחבר בק"א תרנגולת בנוצתה וחתיכה חי' שלא נתבשל לא מקרי ראוי' להתכבד ובטלה וקשי' לי' דמשמע הא הסירה המצה לא בטל הרי אכתי לא נתבטל וחתיכה חי' לשיטתו ג"כ לא מקרי ר"ל. והנה בקושי' זו הרגיש במנ"י ותי' שני פירושים דחוקים וגם הגאון מלבוב בס' ישועות יעקב עמד בזה ותי' גם הוא ז"ל ב' תירוצים ואינם נוחים לו אולם מה שראיתי בישוב. נלפנ"ד דהנה בדבר שבמנין שפסק רבינו הרמב"ם ז"ל והמחבר אזיל לשיטתו קימ"ל כחכמים דלא מקרי דבר שבמנין אלא שבעה דברים והוא כר"ע ולא כר"י ור"ל דפליגי אליבא דר"מ ובכמה מקומות בש"ס הובא פלוגתייהו דלכאורה נשמע מדבריהם דפליגי אליבא דהלכתא דהלכה כר"מ מדפליגי אליבי' לפרש דבריו ומנין לרבינו ז"ל לפסוק שלא כסתמא דש"ס בכמה דוכתי דוקא באלה שבעה דברים ל"ב אולם נ"ל ע"כ הא דפליגי היינו מדר"מ נשמע לרבנן דהיינו לר"י דסובר את שדרכו למנות וממילא דרבנן פליגי אפי' באת שדרכו למנות אבל לר"ל דסובר אליבא דר"מ כל שדרכו למנות שנינו אליבא דר"מ וע"ז פליגי רבנן לכן י"ל דרבנן סבירו להו באת שדרכו למנות מודים לר"מ דל"ב ולא דוקא אלה שבעה אלא לומר שבעה דברים הללו דרכם תמיד בכך אלא במנין ולא דוקא כמו שפי' הב"י א"כ י"ל דרבינו ז"ל פסק כר"ל ונמצא באת שדרכו למנות תמיד ל"ב:

ובהכי ניחא ועולים יפה פסקי הלכות דהרמב"ם ז"ל פט"ז מה' מ"א דין ג' כתב דבר חשוב שהוא אוסר במינו בכ"ש שבעה דברים וכו' ובדין ה' כתב וז"ל וכן חתיכה של נבלה כו' ומסיים שהחתיכה חשובה אצלו שהרי מתכבד בה לפני האורחים ע"כ מורין דבריו ז"ל שהטעם חתיכה הראוי' להתכבד ג"כ מטעם דבר שבמנין ולאו דוקא שבעה דברים בלבד אלא מה שנמכר במנין וגם ראוי להתכבד לפני האורחין ג"כ ל"ב וקאי אדלעיל וכן הוא בתוס' פ' כל הזבחים ד' ע"ב מבואר שם בהדיא דחתיכה הראוי' להתכבד אינו בטל מטעם דהוי את שדרכו למנות וחשיבא הוא לכל לכ"ע ל"ב וזה לא כדברי הרשב"א במה"ב בית הרביעי בשער הראשון לדיני תערובות שכתב דבר שבמנין את שדרכו למנות אין ענין לדבר שראוי להתכבד ודבר שבמנין וחתיכה הר"ל שני ענינים ושני טעמים הם חלוק א' מחברו עיי"ש ונ"מ בין הני שיטות באיסור הר"ל רק לנכרים ואסור לישראל אך הביטול לענין איסור הנאה לפי פי' התוס' דר"ל את שדרכו למנות הוי ומש"ה א"ב מפני חשיבות המנין. א"כ אף שאינו ראוי לכבד לאורחים ישראלים מ"מ עכ"פ נמכר לנכרים במנין ולשי' הרשב"א אינו תלוי במנין רק לחשיבות הכיבוד בלבד י"ל דוקא אם ר"ל לישראל ולא לנכרים בלבד ולמדתי זאת מדברי מרן הגאון מוחז"ל בח"ד יעיי"ש עכ"פ נ"ל לשיטת התוס' הנ"ל דרבינו הרמב"ם והמחבר דלא ס"ל דבר שבמנין אלא ששה דברים לאו דוקא אלו בלבד אלא דבאם ר"ל ונמכר במנין א"ב לכ"ע ונ"מ אם אינו ר"ל לישראלים רק לנכרים כנ"ל להשוות דעת רבינו ז"ל להפוסקים בדבר שבמנין ל"ב ואח"ז מצאתי בס' כנפי יונה שפי' ג"כ דעת הרמב"ם כמ"ש:

ומעתה א"ש דברי המחבר ומתפרש היטב תרנגולת בנוצתה אינו לא ר"ל ולא דבר שבמנין דאין אדם מוכר תרנגולת שחוטה בנוצתה ואף אם קצתן מוכרים לפעמים אבל אין זה בכלל את שדרכו למנות ואין ראוי להתכבד כי אין אדם מכבד אורחים בתרנגולת בנוצתה אבל בהוסר הנוצה ניהו דאין דרך לכבד אורחין בחתיכה חי' אבל בתרנגולת שלימה או כבש שלם שהופשט עורו בכלל את שדרכו למנות הוי שתמיד נמכר במנין וחשיבה הוי כיון דאינו מחוסר רק בישול לבד וראוי להתכבד עכ"פ לאחר הבישול בזה סובר הרמב"ם והמחבר דל"ב מפני המנין אבל בחתיכה חי' שאין דרך למכור חתיכה חי' במנין וגם אינו ר"ל קודם הבישול אין ראוי להתכבד לאורחין בחתיכה חי' ובמנין ג"כ אינו נמכר ובטל ומתפרש היטב דברי הטור והמחבר והבן:

תוכן העניינים

שות מהרי אשכנזי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה