אור ברסלב
שות מהרי אשכנזי יורה דעה › סימן לו

שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי

יורה דעה · סימן לו

סימן לו

בעזה"י יום א' שופטים כ"ו מנחם תרמ"א לפ"ק זלאטשוב.

רב ברכה ושלום לנופך ספיר ויהלום כבוד אהו' מחותני ידידי הרב החריף ובקי החכם השלם זך הרעיון יפה פרי תואר נצר מגזע המעלה כקש"ת מה' יהושע העשיל וואלערשטיין ני' יהי ד' עמו. (כעת הרה"ג ראבד"ק רישא)

בשבוע העבר הגיענו דברת קדשו'. כי בא בשאלת חכם חצי תשובה. אמירה כתובה יהובה. ודבר ברור העלה בשפה, בדעת ויפה. ודרש אותי להסכמה ולא נצרכה אלא להעדפה. ובעת השגתי מכתבו לא נתנוני פגעי הזמן עם תש כחי לקרות ולסתום מערכת לוח אגרת והיום הלום ראיתי את אשר תשאלה נפשו בנידן המקואות שנעשו בגבולכם מאז ומקדם. מהמעיין נשפכו ונמשכו ע"י צינורות להמקוה באין שום חשש שהמעין גדול ועמד אבל לא יכזבו מימיו לעולם ומימי הצינורות לפעמים נגלדו ולא נקרשים לגמרי בעת הקור בימי הסתיו. אך בשפת המקוה בצד א' יש סדק בכותל המקוה ובימי החום בקיץ הולכים אנשים להמקוה להקר. פותחים להנקב שדרך שם נכנסו המים מהמעיין לתוך המקואות ונתמלא המקוה עד הסדק ושם זוחלין המים מן המקוה דרך הסדק אבל בעת טבילות נשים ממעטים גובה המים ששואבים הרבה כדי להחם המקוה וגם למעט העומק ויש מן המים עד הסדק כמה שיעורי' ובשום פעם לא יגיעו המים סמוך להסדק שבשפת המקוה. זו תורף המעשה הוציא מתוך שטחת דברי האגרת הנכתב באורך. ועתה ח"א מערעד וחותר חתירה לאסור איסור ולפסול המקוה באמרו רבנים ראשונים שעברו העלימו עין והוכשלו באיסור חמור כזה. וכ"ת מקנא קנאתו והריק חנותו והאריך למענותו ולאלה הדברים נדרשתי לשאלתו. בהביטי אל כל דברי מעלתו והיטב אשר ראה וידע כי השלחן ערוך לפניו והמקוה נשאר בכשרותו. כפי המבואר בש"ע סעי' נ' כשבא מן המעיין אינו פוסל הזחלה אבל הש"ך שם ס"ק ק"ח ובס"ק למ"ד השיג על המהרי"ק. והעלה דאם נפסק מן המעיין שוב דינו כמקוה דפסול בזוחלין א"כ בנ"ד כיון שסותמין הנקב היטב שלא נשאר סדק שיהי' ככונס מים הוי נפסק המעין ואז לא הוכשר כשנזחל למעלה מהשיעור לפי דברי הרמ"א דיש להחמיר לכתחלה. אמנם כיון דבשעת טבילות נשים ששואבין הרבה מעומק המקוה ואין מגיעין המים סמוך להסדק שבשעת המקוה א"כ אין עוד שום חשש כלל אפ"י לכתחלה וחלילה להוציא לעז על הראשונים שבודאי דקו רבנן וראו שם דאין מיחוש זוחלין בעת טבילות נשים ואם ירצה המתעקש לחשוש פן ישכחו הנשים בעת הקיץ שלא ישאבו מן המקוה ואז אפשר ירצו גם הם להקר ויפתחו הנקב שיכנסו המים שיתמלאו כל גדותיו ויגיעו עד מקום הסדק ויזחילו וגם זה אין חשש כלל עפ"י דינא דקי"ל ביו"ד סי' א' וצ"א דבמקום דמותר בדיעבד אין לחוש לכתחילה דלמא אישתלי כיון דגם בדיעבד כשר אפי' כשיהי' כך עיי"ש בט"ז א"כ גם בנ"ד אין לחוש לשמא ישכח ויטעו כיון דגם בדיעבד כשר כדעת המחבר והרמ"א כ' רק להחמיר לסתום הסדק וז"פ:

וגם מה שהעיר החכם ההוא לטבילות אנשים ב"ק לא אמר כלום לפי המבואר בגמרא ברכות כ"ב. בקרקע כשר מ"מ לאתוי' מים שאובים ומבואר בפ"ח מסכתא מקואות מש"א מקואות העמים בחוץ לארץ כשרים לב"ק אפי' נתמלא בקולין ובתויו"ט שם אפי' כולה שאוב ואפי' בלא המשכה דחיסור דאוריי' היא מ"מ כשר לב"ק אך לנט"י בחו"ח בסי' קנ"ט בב"י ובש"ע סעי' ט"ז יש להסתפק במי מקוה הזוחלין אם כשר לנט"י עיי"ש ולי נראת בפשיטות דבמקוה שיש מקום זוחל והיא למעלה מן שיעור המקוה ניהו דמחמירין לענין טבילת נדה אבל לענין נט"י בזה לא נסתפק הב"י ולכ"ע מותר. ובפרט לענין טבילת ב"ק. מעתה רומעכ"ת הורה יפה ועלהו לתרופה להתיר פה שלמעלה. נגד כבוד זקני' הרבנים הישנים ואין הזמן גרמא לכתוב ולבוא בעט סופר מאריך אך למען נגד זקני' כבוד וחלילה לזלזל בדבר פשוט דכשר הוא. הנני כותב בעטיו של נחץ סופר וקצר דו"ש באהבה עזה:

הצעיר יואל אשכנזי חופהק"ק זלאטשוב

תוכן העניינים

שות מהרי אשכנזי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה