אור ברסלב
שות מהרי אשכנזי יורה דעה › סימן לג

שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי

יורה דעה · סימן לג

סימן לב

לכבוד הרב הה"ג הצדיק המפו' בנש"ק מ' יחיאל מיכל ני' חתנא דבי נשיאה הרב הקדוש מופה"ד אור עולם מרן מהר"ם מפרעמישלאן זצלה"ה.

אחד"ש הנני בדבר שאלתו שהציע לפני בשבוע העבר אם מותר לקצוץ אילן שנושא פירות שקנה מנכרי ולבנות במקומו בכדי להרויח ביתו ואני בחפזי לא אוכל להשיבהו נכונה ולהעלות דבר ברור על כן עתה זה שבתי הבית מעט אמרתי להשיבו מפני הכבוד ובקצור נמרץ אך למען דעת הדין על בוריו בס"ד בעזרת צורי וגואלי ואשיב בקצרה בלי פלפול. איתא בפ' החובל ד' צ"א אמר רב דקלא דטען קבא אסור למקצצי' כו' אמר ר"ח לא שכיב שיבחה ברי אלא דקץ תאנתא בלא זמני' אמר רבינא ואם הי' מעולה בדמים מותר כו' ובהרא"ש שם מסיק וכן אם צריך למקומו נראה דמותר והט"ז ביו"ד סי' קי"ו ס"ק ו' כ' וז"ל ומזה התרתי לאחד שהי' לו קרקע עם אילנות לקוץ האילנות אע"פ שיש בהם פירות כדי לבנות בית דירה עלי' כו' יעיי"ש. אמנם נראה משאר פוסקים דלא ס"ל כדעת הרא"ש דלצורך מקומו יהי' מותר לקצוץ רק כשמעולה בדמים לעשות מהעץ קורות ושוה יותר מהפירות או כשמכחיש אילנות אחרים כגון דקיימי ביני גופני וכהאי דפ' החובל הנ"ל ובפ' לא יחפור ד' כ"ו הרמב"ם פ"ו מה' מלכים ה' ח' כ' וזיל שם כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה אבל קוצצין אותו אם הי' מזיק אילנות אחרים או מפני שדמי' יקרים לא אסרה תורה אלא דרך השחתה ע"כ ומדקא חשיב להני ולא כ' בצריך מקומו לבנין משמע דלצורך מקומו אסור להשחיתו וכן בתוס' פ' ל"י הנ"ל בהא דאמר רבא בר"ח אנא לא קייצנא וכו' הקשו בתוס' והתנן קוצץ ונותן דמים וי"ל דאיכא לאוקמי באילן סרק והתם צריך למקומו שפיר ולא תירצו כן כיון דצריך למקומו מותר ש"מ דלא ס"ל כן וכן בתוס' ברכות ד' ל"ו ד"ה אין קוצצין אילנות בשביעית וא"ת בלי שביעית תיפוק לי' דאסור משום לא תשחית את עצה וי"ל דלא טען קכא דל"ש בי' ל"ת כדאיתא פ' ל"י א"נ איירי דמעולה בדמים לעשות ממנו קורות דאז ל"ש ל"ת ע"כ ולא תי' בצריך למקומו ונשמע מהני מקומות דלא ס"ל כשיטת הרא"ש הנ"ל וראיתי בשו"ת בית יעקב סי' ק"מ האריך בזה ומסיק דלא כהט"ז שהתיר לצורך מקומו ואני לא באתי להאריך כאן בפלפול כי הרבה יש לי להאריך ת"ל בפלפולים נגד דבריו שם וגם הלום ראיתי בשו"ת צ"צ סי' מ"א התיר אילן מאכל ליקצץ כשעומד ביני גופני דייקא ובצירוף דעת הרא"ש הנ"ל יעיי"ש:

מעתה הנה הדבר במחלוקת שנוי' והיא ס' פלוגתא ועפ"י דינא ראוי הי' להתיר מכח איסורא לחודא כי בטור וש"ע לא הובא האי דינא כלל בשום מקום ולא הכריעו לנו בזה וראוי לנו לסמוך על מעשה רב דהט"ז והיינו לעשותו ע"י נכרי דאף דקימ"ל בכל האיסורים של תורה איסור אמירה לעכו"ם משום שבות כמו בשבת וכן איתא בחו"מ סי' של"ח סעי' ו' והוא מש"ס דב"מ ד' צ"ב דאיבעי' לן באיסור שבות לענין חסימה עיי"ש מסקינן לאסור שבות בכל מקום מ"מ הרי אינו אלא איסור דרבנן א"כ יש לנו לסמוך ולשמוע להקל לעשותו ע"י נכרי ולא יקצוץ ישראל ויהי' בכלל ספיקא דרבנן ולקולא אולם מלבד איסור השחתה יש בו חששא דסכנה כדאמר ר"ח לא שכיב ש"ב אלא דקץ תאנתא בלי' זמני' וקימ"ל דחמירא סכנתא מאיסורא לענין ספיקא ריש חולין ד' ט' י' עיי"ש ואשר נראה לי לומר דהאי סכנתא אינו אלא להקוצץ בעצמו אבל לא ע"י נכרי דניהו דלענין איסורא קימ"ל דשבות אסיר אין למדין מזה לענין סכנה זו דמלשון הגמ' משמע דאין סכנה רק להקוצץ בעצמו. וא"כ יונח לנו ויש בזה לישב קושי' תוס' הנ"ל דאמר רבא ב"ח לר"י אנא לא קייצנא מר אי ניחא לך ליקוץ ואף דברשותו הוא לא חש ולר"י אין איסור כיון דמזיק לי' לפרדיסא ודוק בזה וקצרתי במובן ובמק"א מבואר אצלי ת"ל מה שפירשתי בדברים אלו מקראי קודש פ' שופטים בקרא כי תצור אל עיר וגו' כי האדם עץ השדה עץ אשר תדע והארכתי ת"ל בפלפול ובפי' נעים ונכון ואין רצוני להאריך כאן כי לא באתי רק לקיצור דין ובעודי הייתי בחפזי בצלכם ובגבול קדשיכם אמרתי לכ"ת היתר לקחת האילן עם כל השרשים וגוש עפר שיכול לחיות ולנטעו במקום אחר היטב אשר דברתי וראי' מערלה פ"א מ"ג אילן שנעקר והסלע עמו אם יכול לחיות פטור כו' וכן איתא בש"ע יו"ד סי' רצ"ד סעי' י"ט ק' יעיי"ש דהוי כנטוע במקומו א"כ גם בזה אין זה השחתה ובכל דוכתי משמע דקציצה אסור ולא כשנוטלו עם העפר ועם כל השרשים ונוטעו במקום אחר זה אינו השחתה וכן משמע לי מלשונו הזהב של רבינו הרמב"ם ז"ל וכן יש להוכיח ולפלפל בגמ' דפ' החובל. אמנם מצאתי ת"ל ראיתי דאתא לידי היום ספר שו"ת חתם סופר מהגאון מפ"ב הביא היתר זה משם שו"ת יעב"ץ לפשוט וברור. ומעתה אומר אני כך יעשה כ"ת באין מיחוש ובלי פקפוק ע"י נכרי יטול האילן עם כל השרשים ועם גוש עפר בכדי שיוכל לחיות ממנו ולנטעו במקום אחר ובזה כ"פ מודו ואז יבנה במקומו ויהי' לכם להרוחה לשבת בצל צח ולאור באור צח ובלב שמח ורוב שלום עד בלי ירח:

תוכן העניינים

שות מהרי אשכנזי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה