שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי
יורה דעה · סימן לב
להרב ר' שלום ני' בק' פרעמישלאן
אחד"ש בדבר שאלתו בשני שותפים שנכנסו לשותפות על זמן איזו שנים. שאחד נתן מעותיו להשני שיתעסק במעותיו על חצי ריוח ובין יהי' ובין לא יהי' רווחים יקח מקודם הנותן י"ב פראצענט למאה. ומה שיהי' מותר יחלקו ביניהם בשוה. והנותן התנה שכל האחריות ההפסד יהי' על המקבל לבדו ואינו שותף להפסד כ"א לרווחים כנ"ל ולקח ממנו הפראצענט הנ"ל וגם חצי רווחים שהי' עד עתה שנולד איזו הפסד ששלח סחורה ע"י בע"ג א' שהי' כן מנהגם לשלוח סחורה למקומות אחרים למכור שמה וברח הבע"ג עם פדיון הסחורה. והי' היזק רב. וטען הנותן כפי המדובר ביניהם שלא הי' לו חלק בהחיזק ועל הפראצענט טען שהי' מעות של עכו"ם שלוה ממנו לצורך השותפות וגם טען שהי' לו בשום פעם היתר על הפראצענט והמקבל מכחישו שלא עשה עמו מעולם ה"ע וגם אינו מאמינו שהם מעות נכרי. ויש לו בידו סך מאה ושלשים ר"כ ועוד מעות של הנותן שנתן לו לסחורה ותופש בידו לחשוב לו חצי ההפסד וגם ליקח ממנו בחזרה הריבית שנתן לו עד עתה וגם טען הנותן שהמתעסק פשע במה שמסר ליד הבע"ג והאמין לו ולא נסע בעצמו עמו והמקבל השיב שכן דרכו תמיד וכן מנהגם. זו תורף השאלה:
וכ"ת חקרו בענין זה היכול לתפוס אחר שכבר חישב לו קרן ועסקא ונתן לו ועתה תופס מעות אחרים שנתן בידו לסחורה והוי כחוב אחר ונסתייע מדברי הט"ז בסי' קע"ז ס"ק ז' והאריך קצת בפלפולו ושחרו פני לאמור דעתי בזה הנני עתה ברוב טרדות ועוסק בענינים שונים וגם בשו"ת ע"כ דברי מועטין ובקיצור נמרץ ולרוב אהבה אשיב לכם מפני הכבוד. וחקת קיצור אשמור לדבר רק בדבר הנוגע לדינא. הנה הסך י"ב פראצענט שהבטיח לו בין לא יהי' ריוח הוי ריבית קציצה כיון שכל האחריות הי' על המקבל שכך התנו שעל הפסד אינו שותף ומבואר הדבר בש"ס ופוסקים ועיי' בסוגיא ב"מ ע"ב במקבל צאן ברזל מישראל דלפי' ר"ת בקבל עליו דבר קצוב בכל שנה בין יהי' שם שבח בין לא יהי' הוי' ריבית דאורייתא מפני שהוא צאן ברזל שקבל עליו כל האחריות. ורש"י ז"ל דלא פי' כן אבל לדינא מודו כ"ע כמבואר בב"י ריש סי' קע"ז וכש"ח ומבואר אצלי מה שישבתי ת"ל שי' רש"י ז"ל שם לתרץ קושי' תוס' בטוב טעם ודעת בעזה"י ואכמ"ל ואין נ"מ לדינא שאין בזה שום פלוגתא כלל בקבל המקבל כל האחריות והבטיח לו דבר קצוב גם אם לא יהי' ריוח הוי ריבית קציצה וא"כ מעתה מה שעלה לסך הפראצענט שחשב עמו אפי' אם כבר נתן לו ואינו בידו כלל משלו מחויב להחזיר ויצאה בדיינים. והשתא אין לנו לדון אלא מה שחשב לו חצי רווחים עד עתה שנעשה באיסור אמנם לא הוי אלא א"ר והוא כבר נתן לו מלבד שהדין עם כ"ת שגם לפי דברי ט"ז זה לא הוי כמו חוב אחר כיון שנמשך עדיין השותפות ונכנסו בשותפות על זמן ועוד כלה זמן השותפות הוי כעסק הראשון שמשתעבדו שניהם זל"ז ואם שהמקבל יכול לחזור שלא יתעסק עוד כמבואר בש"ע חו"מ סי' קע"ו אבל הנותן אינו יכול לחזור בתוך משך השותפות ול"ה זה סליקו כלא זוזי איל הוא ובדאי יכול לתפוס את מעותיו ליקח בחזרה מה שנתן זוזים באיסור. אנא עוד אני אומר עצה בזה שהסך שלשים ומאה ר"ל שנשאר בידו עוד מהעסק הראשון. סך זה יטול לעצמו בעבור שנתן לו רווחים באיסור א"ר. ועל הפראצענט שניתן לו באיסור ריבית מה"ת נתפוש מעות שנתן לו אח"כ דר"ק יצאה בדיינים וז"פ וברור והבן בזה ויש בידי ראי' ע"ז ואכמ"ל שמבואר אצלי במק"א באורך אבל א"צ להאריך כי הוא פשוט וברור והבן וא"צ לפנים. אם לא שמה שנתן לו רווחים עד פתה יעלה יותר מן סך הנ"ל אולם הדבר ברור שט"ז יודה לזה כי מה שנמשך פסק השותפות הוי כחד עסק ומה בכך שנתן לו אח"כ הרי נשתעבד ע"ז מתחלה שיתן לו תמיד מעות לעסק השותפות ועיין בגמ' ב"מ ק"ה גבי חדא עסקא ותרי שטרי יעייש"ה והבן:
ועל אודת ההפסד שנעשה מהבריחה מבואר בשו"ת חכ"צ סי' קכ"ז בשנים שעשו עסקא בדרך זה באיסור ונעשה הפסד כ' דבר ברור הוא שאין בתנאו ממש אף דקיימ"ל בשאר כו"ע בדבר שבממון תנאו קיים אין כל זה ענין לעסקי ריבית אף ששניהם רוצים איסורא קא עבדו ואנן לא שבקינן להו למיעבד איסורא וחל ההפסד על שניהם בשוה עייש"ה התשובה ההוא אף כי זכור אני שבס' שה"מ השיג עליו אבל אין בדבריו ממש וכבר בארתי שהדין עם הח"צ ז"ל. מעתה מחויב הוא בחצי ההפסד ומה שטען הנותן שהוא החייב בהפסד מפני שמסר להבע"ג. הנה אם כן הוא מנהגם ודרכם בכך וכמה פעמים שלח אותו והוי כמו שומר שמסר לשומר בס' רצ"א בש"ך ס"ק מ"ב יעשיי"ה, ויראה שהדין עם המקבל. ומחויב לקבל הנותן עליו חצי ההפסד וקל להבין. ומה שטען שמעות של נכרי הי' מה שנתן לו על פראצענט הנה מבואר בט"ז סי' ק"ע בהדיא כה"ג שנותן מעות של נכרי לתוך השותפות ולוקח ריבית מתוך השותפות הוי ריבית קציצה אם לא שהמקבל מלוה מנכרי יעש"ה מבואר בהדיא כללא דמלתא הס"ך מאה ושלשים ריי"כ יוכל לעכב בידו שהוא מן העסק הראשון שנשאר בידו ושעת החשבון סך זה יחזיק לעצמו על הרווחים שנתן לו באיסור א"ר ועל הפראצענט ב' למאה יחזיק לעצמו מה ששפס ממנו מעות אחרים וזה לכ"ע בלי פקפוק וחצי ההפסד מחויב הנותן לסבול באין ספק דברי הכותב בקצרה ובנחיצה: