אור ברסלב
שות מהרי אשכנזי יורה דעה › סימן ל

שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי

יורה דעה · סימן ל

סימן כט

לפמארין. להרב ר' שמואל זייגוויל ני'

תמול לעת מנחת ערב הי' אצלי רומע"ל עם עוד אנשים אתו מקהלתכם לשאול בעצתי על אודת הכשר המקוה שמה באופן שיהי' בלי חשש מאומה וזאת אשר פקפק על שנעשה סתימה בקרקע המקוה בפשוטי כלי עץ ואז יקחו הסתימה ויזובו מים המים שבמקוה לגמרי ויעשו זוחלין שנמשך משם להלן בצנור שיכלו לנקות תמיד המקוה וא"כ להך דמבואר בסעיף נו"ן במקוה שנפרץ א' מכותליו ואם בא לסתום הסדק לא יסתום בדבר המקבל טומאה והוא דעת הר"ש ולפי המבואר בש"ך ס"ק ג' לדעת הפרישה וב"ה גם בפשכ"ע דמקבל טומאה מדרבנן פוסלת זו הוי חששא דידהו וגם במה שנחסרו מי המקוה שהי' רגיל בכך בראותם במקוה הקודמת שיחסרו המים מעכב עד בוקר נעדרו ונמצא חסור ונתמעט ויחושו לזוחלין. ויען כי הגד הגידו לי שגם הסכמת ורצון הרב האב"ד דקהלתכם שיתיעצו אתי בדבר הזה לבלתי הפג לבבם בעיזו חשש ופקפוק למצוא דרך סלולה ע"כ נרציתי לשמוע מהם והי' הדבר בחפזון כי נחפזו ללכת לביתם בתחלת הלילה ולעת התפלה לא הי' עת וזמן לעיין בספרים היטב אשר דברתי לכם כי טוב הי' לעשות מקום הנקב ליציאת מי המקוה לחוץ בזחילה עכ"פ יהי' למעלה שיהי' תחתון שיעור מקוה מס' כאשר עשיתי פה"ק בעת בנין מרחץ ומקוה החדשה זה לי כעשר שנים וכפי המבואר בסעי' נו"ן הנ"ל זה ודאי א"צ לפנים וכשר לכל הדיעות אולם גם בזה כשר בעיני לפי שמקור המקוה ממעין בא ונמשך מהמעין בצנור תחת הקרקע תמיד למקום כניסת המקוה ומבואר דבזה אין חשש ולא מבעי' לדעת מהרי"ק דגם בנפסק מהמעין ג"כ מהני א"כ אין לחוש בזה במה שנסתם מקום כניסת המים מהמעין למקוה עדיין דין מעין יש לו ושפיר דמי אלא אפי' לדעת הש"ך ז"ל שם שמשיגו בס"ק למד ועיי"ש בדג"מ שהקשה על הש"ך אבל לענ"ד אין כאן לחוש מפני שסותמין מקום הכניסה מהמעין להמקוה בעת שמחממין המקוה. א"כ לא מקרי בזה הופסק המעיין וכיון שעיקר מקורו טהור כל מי המקוה בא ממעין וכשנפתח הסתימה שבין המעין להמקוה אז נתמלא המקוה והוכשר ומקום הזחילה דהוא יציאת מי המקוה בשעה זו ג"כ נסתם א"כ אין בזה חשש לומר שנתהוה ע"י דבר המקבל טומאה כיון שבא מהעמין ולא הופסק א"כ בזחילה לגמרי כשר מה בכך שמקום היציאה נסתם בדבר המק"ט אפי' במקבל טומאה דאורייתא ג"כ לדעתי כשר כיון שמחובר במעין וכמבואר בסעי' נ"ב לאחר שנתערב הפסול עם הכשר אפי' רגע נשאר מהכשרו אפי' נסתם הנקב אח"כ ומה שהחמיר הש"ך בהופסק המעין דוקא כשנזחלו המים וההכשר היא מכח דין המעין שמטהר בזוחלין ע"ז שפיר כ' שאם הופסק מהמעיין אז פסול מחמת הזחילה. משא"כ כשאינן זוחלין עתה רק דבאים לחוש מכח הסתימה המעכב הזחילה בדבר שמק"ט א"כ נפסלו המקוה אבל כיון שהוכשר פעם אחת בעת שהי' פתוח ויצא ובא מהמעין א"נ נשאר בהכשרו וז"ב ופשוט בעיני ומכ"ש כשהסתימה בדבר שמק"ט רק מדרבנן זה לא מקרי הוייתו ע"י טהרה אפי' לדעת הדרישה שהביא הש"ך בס"ק ע"ו זה דוקא כשעיקר הוייתו ע"י כן. משא"כ בנ"ד שהוייתו ממעין בא רק שעיכוב הזחילה ע"י דבר שמק"ט דרבנן לכ"ע כשר וגם זה לא מקרי הופסק המעין מה שנסתם רק לפי שעה בעת שמחממים המקוה אבל תמיד נובע יוצא ובא מהמעין ומחובר היטב עדיין לא הופסק לגמרי ודוק בדברי הש"ך ס"ק ק"ח והבן היטב דאל"כ אכתי תשאר הקושיא שהקשה פשיטא דמעין הוא כמ"ש בריש דבריו ומסוף דבריו מנכר דכוונתו שבא מהמעיין אפילו כשנסתם לפי שעה והבן כי קצרתי במובן ולזה אמרתי לכם בקצרה ובנחיצה:

אמנם אחר צאתכם מזה בעוד לילה נזכרתי וראיתי בשו"ת הגאון הנו"ב מה"ת סי' קל"ז העלה שם בביאור הדיעות יעש"ה בד"ה ונחזור לראשונות כ' להדיא דבנידן כזה גם לדעת הר"ש לא מקרי זה הוייתו ע"י טמא והעלה לדינא דעיכוב הזחילה לא בעינן שתהי' הוייתו ע"י טהרה וגם בס' חת"ס ביו"ד סי' ר"ד מקיים דברי הנו"ב כיון שהמקוה עתה כשר לפנינו ואין הנסרים והמסמר פועלים אלא למנוע שלא יתחסר לעתיד לית בי' משום מהוה בדבר המק"ט. ואמר שם דבר גדול דבר הנו"ב ז"ל וסברא נכונה וישרה היא לדינא עיי"ש:

עוד אמינא לכו דהסתימה שנעשה מעץ לסתום מקום יציאה ממקוה לחוץ זה לא מקבל טומאה אפי' מד"ס ומנא אמינא לה מהא דתנן פט"ו ממס' כלים משנה ב' ארובות או עריבות של נחתומים טמאות ושל בעלי בתים טהורות ופי' הרב שם טמאות מד"ס ואע"ג דפשוטי כלי עץ נינהו טומאות מד"ס ושל ב"ב טהורות שאין עליהם צורת כלי ובתוי"ט שם מביא דברי הרמב"ם דאלו לא נעשו בצורת כלי אפי' מדרבנן לא היו טמאים ע"כ וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ה מה' כלים ה"א כלי עץ שאין עליו צורת כלי אעפ"י שמשתמשין בו אינן מקבלים טומאה יעייש"ה. ואפי' למה שמבואר בעדיות מ"ז דאין הלכה כר"א בארובות של נחתומים עיי"ש אבל בשל בע"ב לכ"ע טהורות. ועיי' בתוס' ב"ב ד' ס"ו ד"ה שאני פכ"ע דרבנן כתבו שם וז"ל ובשאר פשוטי כלי עץ דלא חזי למדרס הני אפי' מדרבנן לא מקבלי טומאה כדמוכח בריש חולין עייש"ה ומכל המבואר נשמע דזה הסתימה של עץ לכ"ע לא מק"ט אפי' מדרבנן ועוד מבואר שם בפט"ו מכלים גבי דף של נחתומים דפליגו בה ר"א וחכמים זה דוקא בדף של מתכות אולם בדף של עץ אעפ"י שמקבל טומאה מדרבנן כאשר קבעו בכותל הנה הוא טהור לדברי הכל עכ"ל הרמב"ם ז"ל בסי' המשנה יעיי"ש ומעתה בנ"ד שקביעתו לסתימת יציאת מי המקוה ונעשה לכתחלה לשה כך וקבעוהו לשם אין מק"ט כלל ושוב אין שום חשש ולית דין צריך בושש:

תוכן העניינים

שות מהרי אשכנזי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה