אור ברסלב
שות מהרי אשכנזי אורח חיים › סימן ל

שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי

אורח חיים · סימן ל

סימן כט

שבת כ"א. הקשו בתוס' ממאי לרבא דר"ה סובר מותר להשתמש לאורה דלמא הא דאין מדליקין משום דכבתה זקוק לה ובשבת אי אפשר לתקנו ואפי' דאסור להשתמש לאורה ונ"ל לתרץ למאי דנסתפקתי לר"ה דאין מדליקין בשמנים ופתילות שאין מדליקין בשבת אי יוצא בהם בדיעבד בעבר והדליקן אי אסרו רק לכתחלה ולא בדיעבד או אפשר אסרו לגמרי למימר דא"י בהם ומסתברא דבחול האיסור רק משום שמא יפשע ולא יתקנו אבל אם עבר והדליק בהן ודלקו כשיעור דבדיעבד יצא בהם כיון דדלקו כשיעורא אבל בשבת כיון דהאיסור הוא משום שמא יטה ואסרו בהן להדליקן בכל שבת ואיסורא דרביע עלה וכשדלקן לצורך חנוכה עשה איסור במצות הדלקה והוי מצוה הבאה בעבירה דקימ"ל דא"י בהם המצוה וכמו דא"י מצוה דאורייתא כשעושה בשעת מעשה עבירה דאוריי' ה"ה במצוה דרבנן כשעושה עבירה דרבנן ודאי דא"י וא"צ לפנים וז"ב. אמנם נ"ל ולעיין גם בחול דא"י בדיעבד למאי דאמרינן בגמ' גבי הדליקן בפנים והניחן בחוץ דא"י ופריך אא"ב הדלקה עושה מצוה שפיר אלא אי אמרת הנחה ע"מ אמאי א"י ומשני שאני התם שהרואה אומר לצרכו הוא דאדלקה הנך רואה דהיכא דאיכא למימר ולחוש לרואה שיאמר לצרכו הוא דאדליקה אינו יוצא בדיעבד. ומעתה כיון דאמרינן דשמנים ופתילות הללו אמרו חכמים דאין מדליקין בהם והוא אדלקן הרואה יאמר שלא לשם מצות חנוכה מדליקה כיון דחכמים אסרוהו לכתחלה עכ"פ ובודאי לא יחשד אינש למעבר על האיסור ותיקון חכמים ובפרט דמיירי כשיש לו שמן אחר ועיי' בפנ"י. א"כ בודאי הרואה אומר כשמדליקין שלצרכו הוא עושה ולא למצות חנוכה. א"כ לא יהי' לו היכר למצות חנוכה ואז א"י בדיעבד כנ"ל. א"כ שפיר בודאי ברור דגם בחול א"י גם בדיעבד:

אמנם זה תלוי אי נימא דאסור להשתמש לאורה או מותר בשימוש למאי דפירש"י הטעם דאסור להשתמש לאורה משום כדי שיהי' לו היכר שלמצוה בלבד הדליקן. ומעתה אם נימא דמותר להשתמש לאורה א"כ שפיר אמרתי דגם בחול בדיעבד א"י כיון דהרואה יאמר שלצרכו אדלקה דאי לשם מצוה הרי אסרו חכמים בשמנים הללו ולא יחשד לעבור על מצוה דרבנן והרי אינן רואים שום היכר כיון דמשתמש בו ג"כ ואינן נזהרין מלהשתמש בו ודאי יאמרו הבריות שאינו מצות נר חנוכה רק לצרכי ביתו אדלקה ומש"ה שפיר א"י בו בדיעבד אבל אם נימא דאסור להשתמש לאורה שפיר יש היכר כמו שפירש"י כיון שיראו הבריות שנזהרין מלהשתמש בהן יכירו וידעו דמצות נר חנוכה הוא א"כ אז י"ל דיוצא בדיעבד כשמדליק בשמנים הללו כיון דיש היכר באיסור השימוש ומשום דכבתה זקוק לה אינו איסור רק לכתחלה אבל בדיעבד כשדלק השיעור שפיר יצא י"ח ומעתה הדבר נכון וברור מאוד דר"ה נקט דשמנים ופתילות דא"י להדליקן בשבת אין מדליקין בחנוכה בין בחול ובין בשבת ומדמשוה חול ושבת שפיר דייק רבא דסובר מותר להשתמש לאורה דאל"ה הרי אינו שוה חול ושבת דבחול בדיעבד יוצא י"ח כשדלק כשימור ובשבת גם בדיעבד אינו יוצא י"ח כנ"ל וזה אם נימא דאסור להשתמש לאורה. ע"כ שפיר הוכיח רבא אליבא דר"ה דסובר מותר להשתמש לאורה א"כ אין היכר בחול וא"כ הכי הוכחתי דגם בחול א"י בדיעבד ושפיר שוה ומשוה חול ושבת דבשניהם גם בדיעבד א"י י"ח וז"ב וא"ש ודוק היטב כי נכון לענ"ד:

תוכן העניינים

שות מהרי אשכנזי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה