שות מהרי אשכנזי· רבי יואל אשכנזי
אורח חיים · סימן ה
שאלה. בהכ"נ דפ"ק בכותל דרומי יש ג' חלונות שקופים גבוהים שמהם נכנס אורה לעזרת אנשים ולמטה מאותן החלונות נעשה מבחוץ עזרת נשים בכל אורך הכותל דרומי ונעשו חלונות קטנים מתוך ע"נ לתוך עא"נ לשמוע ולהביט והגג על הע"נ נעשה בתחלה בדרך שלא יאפיל אותן החלונות שלמעלה הגבוהים והיינו שעשו ד' גגים קטנים שנים בין החלונות וב' בשתי הקצוות ואינם מאפילים נגד החלונות הגבוהים והן עתה שנתישנו כותלי עז"נ וגם הגגים שעלי' וחזו בהו תוהח ונצרכו לתקון ונתודע לשרי הקרייז והשביתו את הבנין לעשות כבראשונה עם אותן הגגים הקטנים כי לא נראה יפה בעיניהם ויפקידו לעשות גג אחד גדול על עז"נ. ואם ככה יעשו אז יהיו נסתמו החלונות הגבוהים שבעזרת אנשים שהגג יאפיל נגדם. וימנע האור של בהכ"נ מעז"א ורבים מבני העיר נתיעצו לעשות עלי' ע"ג ע"נ שלמטה ועז"נ יהי' כפול וגם למעלה יהי' עזרה לנשים ואז יעשו הגג למעלה בשוה עם הגג של ביהכ"נ עז"א. ובכותל של עז"נ שלצד השוק שהיא נגד החלונות הגבוהים. גם כנגדן יעשו חלונות גבוהים ורחבים ומכוונים נגדם ממש ואז לא יאפילו כ"כ ויכנס אורה לעז"א גם מהם יען כי באמת נחוץ להם עוד עזרה לנשים כי העזרה הראשונה שלמטה קטן מהכיל ודחיקא טובא בימים הקדושים ופעמים באים לידי סכנה מפני דוחקם כי ת"ל נתרבו ונתוספו מימים קדמונים עת בנין הביהכ"נ זה יותר ממאה שנים או מאתים שנה. ע"כ נתיעצו לבנות עוד תוספות עזרה לנשים למעלה ע"ז ועתה עמד השואל ושאל אם מותרים לעשות כן להגבי' הכותל של עז"נ נגד החלונות של עזרת אנשים ולסכך בגג למעלה מהחלונות ונמצא מאפיל לעז"א . האמנם שיש בג' כותלים חלונות שקופים וגבוהים בכותל מזרחי וגם בכותל צפוני ג' חלונות ובכותל מערבי ב' חלונות. עכ"ז נתמעט האורה שבא מצד דרומי. ונסתפקתי אם ראוי לעשות כן אי לאו ואז מוטל על בני העיר וראשים להשתדל בהשתדלות ועליהם תאמר ומכחכם שחדו ובהפצרות שלא ישביתו המלאכה ויתנו רשות לתקן הגגים הקטנים כבתחלה ואשר נבנה מקדמת דנא זה יותר וקרוב לשני מאות שנה ושלא לשנות מגבול הראשונים ולא יאפילו לראות בעז"א בכל אורך הביהכ"נ מצד דרום. ואשר נחוץ לעז"נ אולי טוב יותר לעשות בכותל מערבי על הפאליש וביהכ"נ של חייטים למעלה על גביהם עזרה לנשים ושם לא יאפילו כ"א ב' חלונות ומשם לא יכנס כ"כ אורה וגם יען שהכי נהגו בכל ערי ישראל בכל מקומות מושבותיהם עושים עז"נ בצד מערב ודי באורה שנכנס משלשה מקצועות וי"ל שבתחלת הבנין ע"ת נעשה שבעת שיצטרכו ובנות ישראל יתרבו יעשה שמה ע"נ משא"כ כשיעשו בצד דרום יאפילו בכל אורך הביהכ"נ זו תורף השאלה בעידנא ההיא בטלת עבודת בי"א עד אגיד להם דבר המשפט לאלקים כדת מה לעשות ולמען דעת איך לנטות הימין ובזה החלי בס"ד:
תגן בפ' לא יחפור מי שהי' כתלו סמוך לכותל חברו החלונות כנגדן ארבע אמות וכן בש"ע חו"מ סי' קנ"ד סעי' כ"א צריך להרחיק את כתלו מכנגד חלונו ד"א כדי שלא יאפיל עליו וכיון שהרחיק ד' אמות אע"פ שיאפיל א"צ להרחיק יותר ע"כ ובש"ע אור"ח סי' ק"ן הבונה כנגד חלון בהכ"נ אין מספיק לו בהרחקת ד"א לפי שהוא צריך אור גדול ע"כ והב"י מביא דין זה בשם האגודה מהא דאספלידא וראיתי להגאון נו"ב ז"ל במה"ת סי' ט"ז מפלפל שמה וחקר לדעת מנין לו להאגודה שהמציא דין זה מה שאין מפורש בש"ס ובפוסקים קשישאי יעו"ש ודוחה ראייתו. והנה לדעתי סברתו פשיטא וברירא דדוקא בהדיוט אע"פ שמאפיל לו ואין די בהרחקת ד"א מ"מ לא חייבו חכמים יותר לפי שכך היא שיעורו כהלכה למ"מ ומדת חכמים כך היא כמ"ש הב"י לפי שבאמת הוא בונה בתוך שלו רק שזה הלכה שעליו להרחיק נזקו ד"א ולא יותר ואם הוא רוצה אורה יתירה על הניזק להרחיק ואין על המזיק חיוב יותר ונמצא החזקה שלו להחלונות לא הי' רק השיעור של חכמים עד ד"א להיות פנוי משא"כ בהקדש כיון שנבנה הבהכ"נ מתחלה והוחזק באורה יתירה והוא שתק והוי כהקדש שוב אין בכחו לגרע או למעט טובת הגבוה למעט האורה שהוחזק לביהכ"נ. הרי איתא בגמרא פלוגתא דרב ושמואל דלרב דאין מדליקין מנר לנר אפי' שלא ע"י קינסא משום אכחושי מצוה ופירש"י בשבת כ"ב אכחושי דמחזי כמאן דשקיל נהורא ושואב קצת וכו' וניהו דלא קימ"ל בזה כרב ומדליקין מנל"נ היינו משום דלא חיישינן לזה דנראה כמכחישא מצוה אבל בזה דבאמת שקול נהורא ומכהה ומאפיל במה שהוחזק הקדושה בכך וגם יש בזה משום ביזוי מצוה ואפי' לשמואל ע"י קינסא אסור וא"כ ודאי פשיטא שאין להדיוט לגרע כח הקדש שהוחזק באור גדול ומש"ה מצריך האגודה להרחקה יתירה והיינו עד ח' אמות עיי' בא"ר ולפי העולה הס"ד דהגאון נו"ב ז"ל לדמות דין הדיוט לדין גבוה בזה א"כ כשיהי' בצד רה"ר דבהדיוט א"צ בהרחקת ד"א ונמצא לפי דבריו גם בביהכ"נ יהי' כך ולדידי עדיף הקדש מדין הדיוט בנ"ד ודאי ברור ופשוט בעיני דגם בצד רה"ר צריך להרחיק זה הבא לבנות כנגדו שלא יאפיל לביהכ"נ ועוד יש חילוק לענ"ד דשאני הדיוט דאיתיהיב למחילה והיינו כשיסכים עמו וימחול לו שיוכל לסמוך רשאי. משא"כ בביהכ"נ אפי' כשיסכימו בני הכנסת ויתנו רשות לסמוך נגד החלונות ודאי דלא יכולים בזה ואינו רשאי להאפיל למנוע האורה היתירה שהוחזק בכך וכדבעינן למימר לקמן ברצ"ה ועוד נראה לי דאפי' כשלא הוחזק איזו שנים באורה רק כיון שנבנה והוקדש הבהכ"נ לשם כך (לאפוקי כשלא נגמר והוקדש רק בהזמנה בעלמא לאו מלתא היא וע"ז תסוב כוונת המג"א) שוב אסור לאכחושי מצוה ולגרע כח ההקדש ולקלקל למעט תוספת האורה:
ובלא"ה נמי קשה לי קצת על עובדא דנו"ב הנ"ל שהרבים הוחזקו בהרחקה יתירה על ד"א זה כמה שנים הנה לדעתי לא גרע מהא דמיצר שהחזיקו בה רבים דאסור לקלקלו בשלהי חזה"ב ובש"ע סי' שע"ז בהגהה יעו"ש בסמ"ע דמסתמא ברשותו הוא א"כ הדבר פשוט שם דאסור לקלקל עד מקום שצריך אורה לביהכ"נ אפי' אם נשוה דין הדיוט לגבוה. אבל לפענ"ד נראה ברור דחמור מה שלצד הקדש נוגע דניחא לאכחושי מצוה ואפי' הסכמת הרבים לא מהני כאשר יבואר לפנינו.
ובטרם אבוא אל הביאור לעיין בנ"ד אימא מלתא בהאי דמבואר בש"ע שני דיעות אם מותר לקנות בדמי קדושה אחת קדושה כיוצא בה י"א וי"מ ודעת המתירין מהרי"א שפי' דברי הטור כן עיין בב"י והמג"א דייק כן מלשון הרמב"ם ז"ל פי"א מה"ת ד' ט"ז דמותר לכתחלה למכור ביהכ"נ ליקח או לבנות בהכ"נ אחר והב"ח והט"ז ז"ל עמדו בסתירה מהש"ס ומהס"ת כיון דאיבעי' להו בש"ס מהו למכור ס"ת ישן לקנות חדש כיון דליכא עלוי' אחריתא מותר או לאו וא"כ נשמע מכח כ"ש בשאר הקדשות דאיכא עלוי' צריך להעלות וכיון דבס"ת איבעי' לא איפשטא והכי פסק הש"ס בהל' ס"ת לחומרא ואמאי כ' בזה יש מתירין בכיוצא בה. והנה בחדושי להסוגי' אמרתי ישוב להקושי' זו באריכות קצת ואכמ"ל. ועתה אומר דבר קצר מה שיש לישב בפשיטות ולישב קושי' הגאון ט"א שעמד בקושי' בהא דאיתא בכמה דוכתי מעלין בקודש ולא מורידין דהלשונות קשי' אהדדי דכיון דאמר מעלין בקודש ומכ"ש דאין מורידין דלישנא מעליא משמע דכיוצא לא שרי ולמה לי' לומר תו אין מורידין. וגם אם אמר דאין מורידין דמשמע דוקא דא"מ הא שוה בשוה שפיר דמי ולמה דייק ואמר מעלין בקודש ועיי"ש שהאריך הגאון ז"ל בזה. ולי נראה לומר בפשיטות הדבר נכון ולפרש לישנא דהש"ס בכל דוכתי דמעלין בקודש ולא מורידין וצריך לתרוייהו והיינו משום דאשכחן בתורה דגלי לן קרא דמעלין בקודש מהא ויקם משה את המשכן או מן רקועי פחים למזבח וממילא נשמע דא"מ אבל אם שרי לכיוצא בה ע"ז נסתפקו להו להש"ס אם שוה בשוה מותר לשנות מקדושה לקדושה אחרת השוה לקדושה ראשונה כיון דלא אשכחן מפורש בקראי. ואיבעי' דלא איפשטא בגמ' לענין ס"ת. ומעתה הואיל דבספיקא קאי הדרנא לכללא דבאסורא דאוריי' מספיקא לחומרא אזלינן ובדרבנן ספיקא לקולא וזה הפי' בכ"מ בהש"ס מעלין בקודש דוקא היינו בדבר מה"ת צריך דוקא לעלוי' אבל בכיוצא בה הואיל דבספק קאי אסור ובדבר דרבנן אין מורידין דוקא משא"כ בשוה אזלינן לקולא וזה נלענ"ד ברור בכוונת הש"ס ומיושב קושי' הגאון ז"ל. ומעתה לק"מ וא"ש פסקי הש"ע דבהס"ת הואיל דלא איפשטא האיבעי' ממילא ידעינן דקדושת ס"ת דאוריי' מש"ה פסק לחומרא משא"כ בקדושת ביהכ"נ שכ' הר"ן ז"ל פ' ב"ה וז"ל לפיכך נ"ל דבהכ"נ ודכותי' כיון שעיקרו עשוי לומר בו דבר שבקדושה הטילו בו חכמים קדושה מדבריהם כו' יעו"ש בר"ן וא"כ כיון שאינו אלא קדושה מדבריהם הולכים בספיקו להקל ומש"ה דעת הרמב"ם ז"ל נכון לדינא כדעת מהרי"א דלקדושה כיוצא בה מותר:
ואין כאן סתירה כלל ומיושב הכל וא"ש ולק"מ. אמנם יש להשיב ע"ז שני תשובות חדא איך נימא לכתחלה למכור בהכ"נ בכדי לקנות או לבנות בדמי אחרת מכח ס' דרבנן הרי קיימ"ל דאין עושין לכתחלה ס' דרבנן ודוקא במקרה והזדמן והיינו דיעבד אבל להכניס עצמו לעשות ס' ולהקל זה אינו רשאי. והנה בשכבר נמכר אדעתא דעילוי או היכא דמותר לסתור כגון בחזו בה תוהין ונמכר האבנים אז שפיר י"ל דלמכור בשביל לקנות דבר השוה מכח ס' דרבנן שפ"ד. אבל למכור לכתחלה אדעתא דיהא ס' דרבנן זה לא שמענו ועיי' בפר"ח סי' ק"י בד"ס. ועוד שנית יש להקשות למאי דקיימ"ל באיתחזק לא אזלינן לקולא גם בסד"ר א"כ בנתחזק קדושה ראשונה איך נוכל להוריד מקדושה שנתחזקה לקנות כיוצא בה מכח סד"ר נגד החזקה שנתחזק בה הקדושה הראשונה. איברא דז"א וא"ש ולק"מ כענין שכ' המג"א בסי' תל"ט גבי ס' שמא מצה נטל ושמא אכל. וכ' וז"ל ומ"מ קשה דביו"ד סי' ק"י פסק דבעינן שיודעו שני הספיקות ביחד והכא כיון שנטל בפנינו ונכנס לבית נולד הס' הראשון ואח"כ נולד הס' השני שמא אכלו. וצ"ל כיון דלא חל האיסור חמץ עד שעה ו' אותו שעה נודעו ב' הספקות ביחד כו' ע"כ. ומעתה אני אומר גם בזה דהנה שעת מכירה אין איסור עדיין כיון דיש בידו להעלותן בעלוי אחרינא ואין במכירתו שום זלזול כיון דיש בו העלאה ולא ניכר שום איסור ולא הורדה מקדושה כיון דבאמת קיימ"ל דמעלין בקודש והס' נולד אחר המכירה אם יכול לקנות קדושה אחרת השוה לו ואחר שיחול הקדושה על המעות חילופי קדושה ראשונה אם מותר לעשות בכיוצא בה ולא בעלוי ואז כבר נעשה ונולד הספק בדרבנן ואזלינן בספיקו להקל כיון דסדר"ב הוי והמעות לא נתחזק עדיין בקדושה ניהו דחלה הקדושה על המעות שהי' בראשונה מ"מ לא אלימא כ"כ דכבר איקלשא קדושה ראשונה כמ"ש הר"ן ז"ל ודמי להאי דלקוח בכסף מעשר דלא אלים למתפס פדיוני' כמעשר גופא ולפי שדמים אלו לא עמדו בקדושה מעולם לדבר שבקדושה קלישא קדושתא מקדושת בהכ"נ עכ"ל הר"ן ז"ל כן נמי אימא בזה בדמים אלו לא נתחזק מעולם ושפ"ד אזלינן לקולא מכח סד"ר וז"ב ונכון לדינא ומיושב היטב:
ועתה אשיבה אראה לדון בנ"ד. אם להעמיד עז"נ נגד עז"א ולסתום החלונות ולהאפיל הנה גם אם נימא דע"נ שוה בקדושה לע"א דגם נשים חייבים בתפלה אם מפני שאין הז"ג אם מפני דרחמי הוא מ"מ הרי בעזרה זו יאפילו לראות בע"א והוי הורדה לקדושה אחרת כיוצא בה מע"א שהוחזקו בה כבר בחלונות אלו ותוספת אורה. ומה לי קלקול בכלה או במקצתה בי"כ ובי"כ מוריד ומחליף מקדושה שבמקום זה בשביל קדושת מקום אחר ובודאי אסור להוריד ולהשחית ולבנות נגד חלונות שבע"א שצריך אורה רב וניהו שנשאר מג' רוחות מ"מ תתמעט האור נגד כל אורך כותל דרומי. ובזה אין להתיר מכח ס' דרבנן כמבואר. וגם אם אפי' דיינינן לה כבהכ"נ של כפרים דקיי"ל דזט"ה במעמד אה"ע יכולים לשנות ולמכור אפי' למשתא בי' שיכרא. ומכ"ש בנ"ד מ"מ הרי מבואר בגמ' וכן פסק בש"ע סעי' י"א האי בי"כ חלופא וזבונא מותר אגירה ומשכונא אסור מ"ט כיון דבקדושתי' קאי. שמעינן דוקא היכא דאפקיהו הקדושה לגמרי יכולים זט"ה במא"ה לעשות כן אבל היכא דהקדושה במקומ' עומדת אין רשאין לעשות דבר. א"כ בנ"ד דקדושה ראשונה כדקאי קאי לזלזל ולאכחושי מצוה להאפיל אורה של עז"א בשביל עזרה אחרת גם לט"ה במא"ה אין בידם ואסור כמ"ש המג"א שם:
ועוד ביהכ"נ של כרכים דמעלמא אתי אין בידו להפקיע ואפי' זט"ה במא"ה לא מהני דשמא יש א' בסוף העולם דאינו מסכים ולא ניחא לי' בכך ואפי' כשעושים מקום אחר לתפלה ועיין במג"א ס"ק י"ו א"כ לפי"ז ודאי דאי אפשר להאפיל החלונות. אך ע"ז יש להעיר מכח המבי"ט שהביא המג"א בס"ק כ"ז וגם במה שהביא ס"ק ל"ז בשם המ"ב דהאידנא זטה"ע במא"ה יכולים למכור אפי' בכרכים נמי ויש ס' אם בנאוהו משלהם או יש בהם נדבת אחרים מעלמא. כי זה יותר ממאתים שנה ואין איש יודע עת הבנין ושוב הוי כס' דרבנן ועיין במג"א ס"ק י"ז. ובא"ר הביא בשם הראב"ן ראי' להמ"ב. וגם לי נראה דמה שהצריך גם האידנא דוקא בידוע שבנאוהו משלהם היינו דכרכים אלימא משום דנתנו נדבתם ואי אפשר למכור חלקם כדאיתא בפוס'. זה דוקא לענין למכור לגמרי כלה אבל אם לא נמכר דרך משל רק מקצת מה בכך שהאחרים נתנו ג"כ להבנין הרי לא נפקע לגמרי ועדיין נשאר במקומו לחלקם:
ומה דבעי שבנאוהו משלהם וע"נ עדיף האידנא גם בשל כרכים היינו להך טעמא דתלוי בדעת רבים ע"ז שפיר ע"כ לא מהני זטה"ע ג"כ. משא"כ האידנא שפיר כ' המ"ב דתלוי בפרנסים ומנהיגים ומ"מ צריך להיות בנוי משלהם דאל"כ הוי יכלו למכור חלקם והשתא בנ"ד ל"ש שני הטעמים דלטעם המבואר בפוסקים דתלוי בדעת הרבים ע"ז כ' המ"ב דהאידנא מהני זט"ה כנ"ל. ולטעם השני שהוא חלקם א"כ ג"כ נכון כיון דלא נמכר הביהכ"נ לגמרי רק להאפיל מצד א' י"ל דבזה מהני זט"ה לפי דעת המ"ב וגם לדעת הט"ז סק"ו דאם נשאר בהכ"נ גם בשל כרכים נמכר אפי' משל רבים ליחיד ובזה שנעשה לטובת ע"נ רשאים זט"ה לעשותו. איברא דכ"ז אם נימא דבהכ"נ נשים דמי ושוה לבהכ"נ של אנשים אבל באמת עז"נ קיל טפי מע"א. ומביהמ"ק שיבנה במהרה נלמד כדאיתא פ"א מכלים משנה ח' דעזרת ישראל מקודשת הימנה ועיי"ש. וגם במקדש מעט בית תפלתנו ג"כ ע"נ קלישא קדישתא הרבה מעז"א וגם הרי בעז"א יש קריאת התורה ומקום תורה מקודש יותר ממקום תפלה דהכי קיימ"ל אין עושין מביהמ"ד ביהכ"נ ומביהכ"נ עושים בהמ"ד. דעלוי מעלה לה. ומעתה נראה בעיני דאין רשאים לעשות ע"נ נגד החלונות של עז"א בשביל הני טעמא דלעיל ומה שאמרו קצתן לעשות חלונות בעז"נ מכוונות נגד אותן החלונות ולא יאפילו בזה זה בורכא מלבד שהחוש יכחיש זה דלא יועילו אותן החלונות שכנגדו כיון שיהי' עומד כל הבנין והגג מלמעלה וכדאיתא בש"ע חו"מ קנ"ד סעי' כ"ג ולא יסכך על גביהן אלא א"כ הרחיק הסכוך מהכותל שיש בו החלון ד"א כדי שלא יאפילו עליו. וש"מ דאינו מועיל והכי מוכח מגמ' ב"ב ד' ז'. בעובדא דהאי גברא דבני אשיתא אחורי כווי דחברי' דלא מצא עצה ושום טצדקי וש"מ דאין שום עצה והבן. דאל"ה הו"ל לומר אעביד לך חלון רחב כנגד חלונך. גלל כן נלע"ד דאין כח ביד אנשי העיר להאפיל נגד החלונות שבכותל דרום ולבנות למעלה עז"נ מה שלא הי' מן קדמת דנא וממילא מוטל על ראשי קהל ועדה לעשות כל טצדקי להשמר מזה לתקן העזרה והמכסה שעלי' כאשר נעשה בראשונה בענין שלא להאפיל לע"א.
אולם למען אשר ת"ל נתרבו בנות ישראל כן ירבה וכן יפרוץ לרוב ואין להם מקום לתפלה וביותר בימים הקדושים דחיקא להו טובא. יעצתי לעשות בכותל מערבי על הפאליש כנהוג עלמא בצד מערב ובזה נראה להקל חדא כיון ששם הפתח פתוח ונכנס האור שנפתח השער בתפלת השחר ושם אין מקומות וגם משם אין זריחת השמש בכל היום והעיקר דכך הוא המנהג בכל תפוצות ישראל לעשות ע"נ בצד מערב מלמעלה בגובה ובכל ערי ישראל ככה הם עושים די להם באורה שמשלשה צדדים א"כ י"ל דבשעת בנין שבנו הביהכ"נ מאז ומקדם ע"ת זה נעשה שבעת שירחיב ד' את גבולם יוסיפו על בנינם ולדבר מצוה זו שהיא על דרך מנהג העולם ודאי יסכימו וניחא להו ואף בשל כרכים יכולים לעשות עפ"י זט"ה במא"ה. וקצת ראי' יש לדבר מהא דמו"ק ג' ב' דפריך והא תנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין אשתומם כשעה חדא א"ל אומיר כך הותנו ביניהם כל הרוצה לבטל יבא ויבטל ובתוס' יעוש"ה שחשו להפסד רבים וכו' ומעתה י"ל דגם בזה ראוי לומר כך דבשעת הבנין התנו ביניהם לפי שידעו ברבות הימים ירבו יושבי' ויצטרכו לביהכ"נ של נשים יתנהגו כנהוג עלמא להעמיד שם ע"נ בצד מערבי והכי שפיר טפי ולא יפסיד מידי זה הנלענ"ד:
ואח"ז נודעתי כי זה שנים מספר טרם בואי הנה עלה בדעת אנשי העיר לבנות ע"נ בצד מערב וכאשר נסתפקו בדבר במאמר קדישן שאלו בעצת קדוש ישראל ניהו מחו' הגאון הצדיק המנוח זצ"ל מבעלזא והסכים עמהם להעמיד בצד מערב ע"כ אני סומך בסמיכה רבה אבל לא בצד דרומי: