שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן ל · אות י
עוד כתב וז"ל ולא עוד אלא אף אי נימא שלא ראו הגט קודם נתינה כו' הביא ר' שמואל מאיר את הגט לפני כו' והעדים ראוהו את הגט כו' ואנכי דקדקתי לפני העדים וקראתי כל אות ואות וא"כ הרי קראוה אחר הנתינה והרי היא מגורשת. כי כן כתבו התוס' בפשיטות וכן כ' המחבר בסי' קל"ה עכ"ל. הנה זה, טענה מחודשת אשר לא נזכר בהגביות עדות והפסק שכתב אבל עם כ"ז אין בה ממש דאם ראה דברי התוס' מדוע לא ראה פי' התוס' בפני יהושע ואם הציץ במחבר מדוע לא הביט בבית שמואל שם סק"א ומדוע העלים עין מדברי המרדכי ולא ירד לים של שלמה דמבואר מדבריהם דהא דמהני הקריאה לאחר נתינה דוקא אם הי' בתוך כדי דיבור של הנתינה ובלא"ה פסול. והמהרש"ל שם נדחק מאוד להכשיר בדיעבד אם עבר זמן מה בין הנתינה להקריאה היכי שקראוה העדים שנמסר לפניהם עי"ש ומעתה בנידן דידן דהוי הקריאה יותר מתוך כדי דיבור לנתינה ולפי המבואר בגביות עדות הי' זמן יותר ממעל"ע בנתים דהרי ביום ד' בבוקר נמסר הגט להאשה וביום ה' נעשה הגב"ע וקראוה הגט ולהרבה גדולי הפוסקים הגט פסול אף בדיעבד אפי' אם קראוה העידי מסירה אחר הנתינה ואיך הוא מתיר אף לכתחילה האמת כי אין זה אשר כתב סנוגריא כי אם קטיגוריא: