שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן ח · אות ז
הביא תי' הפלאה על קושית ב"ש בסי' נ"ט ודימה בדעתו דלדברי הפלאה שתי' דיש לאשה קצת כח בנכסי מלוג שלה דהרי אמרי' ידו כידה או עדיף מידה עכ"פ יש לה קצת כח ולהכי אינו חשוב דבר שאינו ברשותו ולא דמי לשאר דבר שלא בא לעולם ולכן מתפלא עלי שלפי דברי הפלאה לא דמי נידן דידן להתם פ"כ אני אומר כל רואה באמת יראה דלדברי הפלאה כ"ש שמהני מכירת ישראל דמה התם שאנו רואין דאיכא מ"ד דידו עדיפא מידה ואפי' אי ידו לא עדיף עכ"פ יוכל להיות שהנכרים הללו ישארו לחלוטין ביד הבעל ואז אין להאשה שום חלק לא בנכסים ולא בפירות אפ"ה אמרי' כיון שיש לה קצת יד בנכסים מהני המכירה בדיעבד ובנידן דידן הי"ש ודאי של הישראל וגם עכשיו הוי כפקדון ביד הערכאו' דלא כפרי' שום אדם שאינו שלו רק תופסין אותו בשביל שיסלק חוב וקנס של נכרי ואם ישלם הקנס אז יוחזר לו הי"ש אבל אין עוד שום אדם אשר יהי' לו קצת קנין בי"ש זה וכל הכח הקנין הוא ביד הישראל ק"ו ומכ"ש דמהני מכירתו דאם יבוא לידו שיהני למפרע והרי זה סברה ישרה ואין להכחישה אלא בדרך זר ועקש והנה אנכי לא הבאתי דברי הפלאה משום דהוא מילתא בלא טעם דמה כח יש לה לאשה בנכסים אלו כיון דיוכל להיות דמעולם לא תהנה לא מנכסים ולא מפירות ואכתי לא ידענו מדוע יהי' המכר קיים. אך האבני מלואים חידש קנין שמתחיל עתה ומתלא תלוי וקאי עד שלבסוף נגמר אף שהוי דבר שאבש"ר וכן הוא בנידן דידן: