שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן ח · אות ו
דיבר בקדשו לישב קושית תוס' ב"ק שהקשו דלמ"ד למפרע הוא גובה לר"י אמאי אינו קדוש ותי' דאביי לא מיירי אלא בקרקע דהוי שלו וברשותו אבל במטלטלי הגם דהוי שלו מ"מ הרי אינו ברשותו ומשו"ה דוקא בקרקע ולא בשור אליבא דר' ישמעאל ע"כ ואני תמה מאוד וכי זו היא תי' לקושית התוס' והלא הוא תימה רבה על התוס' איך דימו מטלטלים דאינו ברשותו למקרקעי דהוי לעולם ברשותו. ומצאתי בספר ים התלמוד שהניח בצ"ע על דברי תוס' הללו אך לענ"ד לא ק"מ דהרי כבר כתבתי שדעת התוס' ורשב"א דאביי דאית לי' למפרע הוא גובה לית לי' דהקדש וכו' מפקיע מידי שיעבוד דאלים לי' השיעבוד כקנין גמור וקנין הגוף ולכן אין הקדישו מפקיען מידי קנין ואף שהפני יהושע בגיטין ובפסחים הקשה על סברה זו מ"מ אין אנו צריכן להניח סברת התוס' ורשב"א מפני ספיקו של הפנ"י וממילא חשובין הנכסים שביד הלוה כפקדון ביד הלוה דהרי יש לו לבע"ח בהן קנין והוי כפקדון דלא כפרי' דהרי אין כאן שום טענה על החוב אלא שאין ללוה לשלם והוצרכו ליתן לו מנכסיו ומה דיכול הלוה לסלקו בזוזי לא חשוב להוציאו מרשות הבע"ח וכמו שכ' תוס' בבהמת ארנונא וצאן ברזל הנ"ל. וממילא דלא קשה קושי' השבילי דוד דהרי הוי דבר שאב"ר כיון דהוי פקדון דלא כפרי' כל היכי דאיתא ברשותי' איתא ושפיר יכול להקדישו וכן בשור תם לר"י שפיר הקשה התוס' כמו דלר' עקיבא דמהני ההקדש כיון דשותפו ננהי והו"ל לניזק קנין בשור והוי כפקדון ומהני אם יחזור לו כמו כן נימא לר"י אי אמרי' למפרע גובה א"כ יש להניזק ג"כ קנין בהשור א"כ כאשר יוחזר יהי' קודש כמו לר"ע ולכן הצרכו לחדש דמיירי שלא בא לידו השור תם כלל דסלקי בזוזי אבל אי בא לידו השור לאביי אליבא דר"י ודאי דהי' קרוש כיון דהוי פקדון דלא כפרי' ואף דמצי לסלוקי בזוזי זה לא מהני להוציא מרשותו כיון שהוא של הניזק וא"ש. ובכל אלה התוס' לשיטתם ודבריהם כראי מוצקים: