שות מהראפ· הרב אהרן פריד
סימן ח · אות ג
כתב עוד ואפשר עוד דדברי הגה"ה אינם נאמרים אלא לענין הקדש ומטעם דחייב לקיים נדרו וכמש"כ הרמב"ם באומר כל מה שתילד וכו' מחויב לקיים נדרו אף דלא הי' בעולם ה"ה הכא דודאי קודם שהוציאו לא חל הקדש ולאחר שבאה לידו מחויב לקיים נדרו ובהקדש א"מ להחזיר אבל לענין מכירה לא מהני כלל אפי' שהוחזר לידו ע"פ דבריו אלו המה כנגד הגמרא דהרי מבואר בב"ק ל"ג ע"ב אלא ניזק מוכרו אינו מכור אתי' כר' ישמעאל והקדשו מוקדש אתיא כר"ע הרי מבואר דלר"ע מוכרו הוי מכר מעליא כמו בהקדישו ותיקשי קושית אסיפת זקנים הנ"ל מדוע מכרו מכר והרי גזל ולא נתייאשו וכו' וצריך לשנויי כתי' הנ"ל כיון שבאה לידו אמרי' דלמפרע הוי ברשותו ושפיר מכור הרי דין מכירה והקדש שווים בזה. ועוד אי נימא כסברת הד"ג ני' א"כ תיקשי לר' ישמעאל מדוע אין הקדישו הקדש אם בא לידו הרי חייב לקיים דברו מטעם נדר ולא גרע שור תם לר"י מדבר שלא בא לעולם לדידן וכנ"ל אלא ע"כ פשיטא לי' לש"ס דאין חילוק בין הקדש למכר וכמו דאמרי' בפסחים דלאביי מהני מכירה והקדש לבע"ח ומיירי בהקדש גמור ומכירה כמותה בכל אלו אם הדר לידי' לר"ע חל הקדש והמכירה וכן בגזל עכ"פ נסתרה דבריו: