שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ
סימן י · ה
ואני בעניותי י"ל ליתן טעם לדברי בה"ג ע"פ מה דקיי"ל דאשה מזנה א"צ להמתין ג' חדשים ימי הבחנה ומפורש טעמא בפ' אלו נערות (דף לז) דאשה מזנה מתהפכת ומזנה שלא תתעבר וא"כ י"ל דמשום הכי ס"ל לבה"ג לתלות בבעל אף שהוא בדרך רחוק כיון דאשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר וזו שעיברה מסתמא בעלה הוא וא"כ לא קשי' ממה שהקשינו לעיל בדברי בה"ג די"ל דבעדים זוממין ליכא הוכחה משא"כ באשה שיש הוכחה שלא זינתה ומיושב הכל:
ובזה מיושב מה שהקשה הרא"ש על בה"ג מהך דאיכא מיעוט שהלכו בעליהן למדינת הים משמע דהני שהלכו למדינת הים ממזרים ודאין ולא תלינן שבא בעלה ותירץ הרא"ש דאילו היה מבעלה לא היתה משליכתו ודחה הרא"ש דלאו כולי נשי דיני גמירי די"ל דסברה שלא יאמינו לה:
ולפ"ז א"ש כיון דכל התירו של בה"ג היינו משום דאשה מזנה מתהפכת ומזנה שלא תתעבר ומדעיברה ש"מ מבעלה הוא וא"כ אם איתא דבא ע"י שם ע"כ צ"ל שידעה שיאמינו לה דאי לא ידעה א"כ היתה מתהפכת ג"כ מפני שלא יאמינו לה א"כ ע"כ כשנתלה שהוא מבעלה היינו דלהכי לא הקפידה על העיבור וזהו טעם ההכשר של בה"ג א"כ ע"כ צ"ל דכיון דחזינן דנתעברה ולא נתהפכה ש"מ בשביל שידעה שמבעלה הוא וא"כ ע"כ ידעה שיאמינו לה ואף דס"ל שמא בא בעלה ע"י שם וסבורה היתה שאין דעתו לחזור ונמלך וחזר מיד אחר שכבר נקלט הזרע שלא היה אפשר בהיפוך י"ל דכולי האי לא תלינן דהא בלא"ה להרא"ש צ"ל כיון דלא תלינן להכשיר הולד שפיר קאמר דמיעוט שהלכו בעליהן הוה ממזר ודאי גם בה"ג י"ל דמודה לזה דלא תלינן רק שבא ע"י שם לפי שעה וחזר מיד אבל להוסיף חששא שלא ידעה שדעתו לחזור עד שכבר נקלט הזרע גם בה"ג מודה דלא תלינן להכשיר כולי האי מיהו בלא"ה לפענ"ד אין קושית הרא"ש מוכרחת דמנ"ל א שנתנה שתשליך את בנה אם כשר הוא בשביל לעז הבריות די"ל דלא חיישינן להכי רק אם הבן ממזר באמת אבל בנה הכשר אינה משלכת בשום אופן כיון שבאמת יודעת שהוא כשר ועוד דהא אמרין בגמרא (משלשי) [משלטי] הדמי אין בו משום אסופי ועוד כמה דברים ופרש"י אם לא דכשר הוא לא הוה מתקנה לי' וא"כ אם איתא דלא עבדה כן רק מחמת בושה א"כ הוה מתקנה ליה באופן שלא יהיה בו חשש אסופי וא"כ ע"פ זהו שהשליכתו הוא בשביל פיסולו ולק"מ: