אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ט › ג

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ט · ג

ב

והנה רבינו המחבר קבע להלכה בשולחנו הטהור ראתה יום אחד ופסקה בו ביום צריכה לבדוק עצמה במוך דחיק ושיהי' שם בין השמשות ונמשך אתר דבריו הב"י וכתב הש"ך בשם מעדני מלך דנ"מ גם לדידן דמתחילין למנות אחר ה' ימים מ"מ נ"מ היכא דחזרה וראתה בימי הספירה דכיון שלא ראתה רק יום א' בדיקת שחרית לא מהני ומבואר הטעם במע"מ דנשי דידן טועות נינהו ואין יודעות להבחין בין ימי נדה לימי זיבה לכן יש לחוש בראי' אחר הד' ימים שמא תחילת נדות הוא ולי נראה דנ"מ אפי' כשהיא ודאי נדה דהיינו שראתה תחילה כתם ואחר המתנת ה' ימים ראתה נדה דהוה נדה גמורה וחזקת מעין פתוח דהכתם שראתה בתחילה אין בו דררא למעין פתוח לענין שנחשוב שכבר נסתם דלקולא ודאי ל"א דכתמים דרבנן:

והנה התוס' (דף סט: ד"ה אמרו ל) כתבו וא"ת תקשה דר' יוסי דהכא קאמר דסגי לה בהפרשת שחרית אדר' יוסי פ' בא סימן (דף נג) דקאמר ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה לא תהא בחזקת טומאה אלמא בעי הפרשה מן המנחה ולמעלה וי"ל דהתם מיירי כשהפרישה ביום שראתה בו שחרית והכא מיירי בבדקה שחרית ומצאה טהור ע"כ מבואר מדבריהם דהא דסגי בבדיקת שחרית היינו שלא ראתה עדיין רק בדקה שחרית וקודם שחרית לא היה ראי' ביום והקשה מהרש"א א"כ איך אמר בראשון לא שאלתי וטעות איך אמר שטעה הא בראתה באותו [יום] ודאי לא מהני בדיקת שחרית ותירץ דהיינו בראשון לא שאלתי אם בדקה מן המנחה ולמעלה:

תו כתבו התוס' וקשה דא"כ כי פרכינן לר"י אילו ידי' בין עיני' תקשי לר' יוסי לנפשי' דהא איהו נמי מצריך בפרשה מן המנחה ולמעלה ומה מועיל עיכובא שמא עם סילוק ידי' ראתה וי"ל דלנפשי' לא קשה כיון דהוחזקה רואה שחרית דין הוא להצריכה הפרשה מן המנחה בלא חומרא ואין לספק ולומר שמא עם סילוק ידי' ראתה אבל ר' יהודה שבא להחמיר ולספק אפי' לא ראתה שחרית אלא בבדקה עצמה טהורה מצריך הפרשה (כל שלא בדקה מן המנחה ולמעלה) גם בסיף היום היה לו להחמיר לבדוק שמא עם סילוק ידי' ראתה עכ"ל מבואר מזה היכא דהבדיקה מדינא שעד הזמן הזה הוחזק מעין פתוח י"ל שכך הגבול עד המנחה אבל עד שביעי ודאי ליכא חזקת מעין פתוח ומ"מ מחמיר מטעם חומרא א"כ יש לה להמתין עוד עד בין השמשות שתצא מידי כל ספק ולפ"ז י"ל כפי הבנת ב"י דלא ממעטינן רק בדיקת שחרית ביום ראשון א"כ י"ל חן המנחה ולמעלה לא מצינו חולק על ר' יוסי ועפ"ז הם דברי רמ"א שבדיעבד סגי סמוך לחשיכה דלפי שיטתו שנמשך אחר דברי ב"י כי היכא דלא ממעט יום ראשון רק מבדיקה שלא בין השמשות הה"ד חן המנחה סגי ביום ראשון דלא פרכינן רק על ר' יודא שהי' לו להצריך כל היום מאחר דמחמיר מטעם חומרא אבל כשהבדיקה מדינא לא מצינו חולק על ר' יוסי וליכא מ"ד דבעי בין השמשות לעיכובא רק לכתחילה בעלמא טוב לאחר הבדיקה כן נראה ברור דעת רמ"א שבזה דהבדיקה מדינא לסברת התו' י"ל דסגי מן המנחה ולמעלה שהוא סמוך לבין השמשות דלא מצינו חולק ע"ז לסברתם ודברי רמ"א ברורים לפי הבנת הראשונים ובספרו סדרי טהרה הניח דברי רמ"א בצ"ע גדול ולא הגיע לפלגות ראובן:

אמנם לפי האמת גם דברי מהרש"א במחילת כבודו אינם מובנים וגם דברי רמ"א שנמשך אתר דברי ב"י ורמב"ן וכבר בררנו שא"א לקיים סברא זו ועוד נבאר אי"ה כי לדברי' צ"ל שאמר בראשון לא שאלתי מן המנחה ולמעלה וקודם מנחה פשיטא דלא מהני הואיל וראתה אומר אני לא כן אבי ישראל ולא נהירא כלל אלא פשוט כונת התו' דבהפרישה ביום שראתה בו שחרית דוקא ביום קודם שחרית אבל לא בלילה דבראתה בלילה ובשחרית לא ראתה שפיר י"ל דמהני נמי בראשון רק התוס' ס"ל דכשראתה באותו יום קודם שבדקה שחרית לא מהני בדיקת שחרית רק מן המנחה ולמעלה דכל שראתה באותו יום בבקר הוה כמו מעין פתוח עד המנחה ולמעלה ושפיר היה לו לרבי לשאול בראשון בראתה בלילה רק שבדקה שחרית וביום קידם שחרית לא ראתה וזה ברור בלי ספק אבל דברי מהרש"א שהבין אפי' ראתה מהני הפרישה מן המנחה ולמעלה א"כ תמה ע"ע אם ראתה בבוקר או בלילה לא מהני אלא מן המנחה ולמעלה ואם ראתה רגע קודם מנחה תסגי לה בדיקה בין המנחה ולמעלה זהו דבר שאינו אלא כונת התו' היכא שראתה בבוקר שחרית קודם הבדיקה שחרית ס"ל לר' יוסי דבעינן הפרשה מן המנחה ולמעלה אבל שאלת של ר' הי' בלא ראתה ביום קודם שחרית ובדקה שחרית ונמצאה טהורה שפיר סגי בבדיקת שחרית וע"ז אמר כשלא ראתה בשחרית קודם הבדיקה דבזה לא הוזכר כלל מן המנחה שהרי בשעה מן המנחה ולמעלה כבר עבר כל היום עד המנחה שלא ראתה ותו לא צריך בדיקה טפי:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה