שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ
סימן ט · ב
ובזה נ"ל לפרש מה שאמרו לר' יודא אלמלא ידי' בין עיני' בין השמשות יפה את אומר עכשיו אימור עם סילוק ידי' ראתה מ"ל הפרישה בטהרה בשביעי מן המנחה מ"ל הפרישה בטהרה בראשון וקשה אטו בשביל שנראה להם להחמיר יותר יבואו להקל אפי' בראשון אדרבה לנקטו החומרא שיצטרך להיות באמת ידי' בין עיני' בין השמשות ואין לומר שזו דבר שאי אפשר כלל להיות ידי' בין עיני' דהא בגמרא נדה (דף נג) איתא בהדיא כי קאמרינן שנתנה ידי' בין עיני' הרי שהוא במציאות והיינו כמ"ש הב"י שזהו בדיקת בין השמשות שכתב הרמב"ן אלא נראה שזו תשובה נצחת שהשיבו לר' יודא דבודאי הי' מקום לומר דר' יודא ס"ל דגם כל שביעי בחזקת מעין פתוח או מצד הדין או מצד חומרא והנה אם היה מצריך להיות ידי' בין עיני' לא הי' מקום להקשות עליו שהרי אם ידי' בין עיני' בין השמשות דסוף שביעי פשיטא שאין לחוש עוד דבשמיני ודאי ליכא חזקת מעין פתוח אדרבה בימי זיבה מסולקת דמים היא וכדפרש"י שם ד"ה אמר לך שמואל ולא הי' שום חששא אבל מה שתולה מן המנחה ולמעלה ע"כ אין הטעם דמן המנחה ולמעלה בטלה חזקת מעין פתוח דהא אין חילוק בין ראתה אתמול בתחילת לילה שביעי אתה מצריך להפריש מן המנחה ולמעלה ואם ראתה ביום השביעי סמוך למנחה הני נמי מן המנחה ולמעלה וזה דבר שאינו כלל וע"כ סמיכתך על הבדיקה שפסקה לראות מעצמה וא"כ אין לך להחמיר כלל כיון שאינה מחזיקה בטהרה מצד שבדקה ולא מצאה ותשובה נצחת היא:
והנה רבי יהודה שלא השיב להם גם לא הודה להם וצריכין אנו לשום לב ליישב סברת ר' יהודה אמנם הדבר ברור בעיני מאד דודאי י"ל דגם ר' יהודה לא מחזיק לה בחזקת דמים כולי האי ולא פליג ר"י אלא דעיקרא דת"ק דסגי לה בבדיקת שחרית והנה קשיא לי' דאימור עם סילוק ידי' ראתה קשה לחלק ג"כ כיון דבעי בדיקת שחרית א"כ לימרו לי' לת"ק ג"כ אימור עם סילוק ידי' ראתה ואם ניחא ליה לת"ק דמשחרית שפיר בטלה חזקת מעין פתוח י"ל גם לר' יודא דס"ל כן מן המנחה ג"כ והוא קושי' עצומה ג"כ לכן נראה דעיקר פלוגתייהו הוא דודאי לפי האחת ת"ק ס"ל דחזקת מעין פתוח אינו אלא יום א' והיינו י"ב שעות וכחכמים דהא אם ראתה סמוך לערב בשחרית אהני הבדיקה דשחרית יום שני אלא דרבנן קמאי ס"ל להשוות המידה בכל יום מימי נדתה כאילו הי' יום ראשון וביום ראשון בעינן מדינא לאפוקי ממעין פתוח שחרית דיום שני מחמרי נמי ביום השביעי להשוות כל הימים שבעת ימי נדתה אבל הך סברא לחלק היום לחצאין לא מסתבר להו וא"כ י"ל ר' יהודא חושב חזקת מעין פתיח אם ראתה סמוך ללילה עד מנתה של שני לנדתה לכן משוה נמי שביעי מדרבנן ליום ראשון של תחילת נדתה שאין בטל חזקת מעין פתוח אלא מזמן המנחה ולמעלה והאמרו לו לא ס"ל סברא זו שיהיה תולה מעין פתוח יותר מיום שהוא י"ב שעות שהוא סתם עונה וכמ"ש בש"ך (סימן קפ"ג סק"ז) בשם אביאסף אף דפוסקים נחלקו היינו משום בוסתות דרבנן לא חיישינן כולי האי ותלו הזמן ביום בינוני ושלם ממ"ש בחדושי נדה אבל מעין פתוח אינו יותר מיום בינוני של י"ב שפות אבל מן המנתה לא ס"ל להחזיק מקצת עונה חזקת מעין פתוח ובסברא פליגי אם לחשבה חצי היום מעין פתוח וחצי יום השני לא יחשוב חזקת מעין פתוח מעתה לא יקשה עוד לדבריהם עצמן די"ל דס"ל דאין חזקת מעין פתוח רק עונה אחת ולכן סגי בשחרית של יום שני: