אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ח › ד

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ח · ד

ג

אך נדבר קצת במהות החליטה שהוא בשני פנים א' בחומץ ב' ברותחין ונדבר תחילה בחליטה בחומץ הנה מרן הב"י (בסי' עג) כתב ובאמת יש לתמוה מה בקיאות יש בחליטה עד שאין אנו בקיאין בשלמא בחליטה ברותחין י"ל שמא לא יהיה רותחין יפה יפה אבל בחומץ מה יש לגזור דאפי' חומץ שאינו חזק מהני לחליטה ונדחק וכתב ושמא י"ל מאחר ששתי החליטות שוות ודוחק הוא ולפענ"ד נראה דמלשון הרמב"ם משמע שצריך שהי' בחומץ עד שתתלבן ובתו' פסחים (דף עד:) ד"ה אסמיק בשם ריב"ח ז"ל דבבשר חי מיירי (מנהג הוא כשניתנין בשר חי לתוך החומץ ואינו שוהה בתוכו לא מפליט מיד ונצמח הדם בתוך הבשר והכל מותר דאכתי לא פירש הדם וכי שוהה בתוכו עד דאסמיק נעקר ממנו הדם ונפלט לתוכו והיינו דקאמר אומצא דאסמיק שנשתהה בחומץ עד דאסמיק הוא וחליי' אסיר וההיא דכל הבשר בלא אשתהי ורבינא ס"ל כי לא אסמיק נמי חליי' אסור אפילו לא אשתהי בגוי' אלא פורתא הוא נפלט מחמת השורייקי מיהו לא כ"כ שיהי' הבשר בפליטה מועטת כזו עכ"ל וכ"כ הר"ש בפג"ה הנה לפ"ז צריך בקיאות שישהה עד שיתלבן ולא ישהה טובא בא עד דאסמיק אלא דיש לעיין בדברי התו' כיין דחליטה בחומץ מהני אפילו לבשל אן הבישול פועל פליטת הדם ואיך תגרום השהי' פליטת הדם דכבר כתבתי דבחומץ בעינן מעל"ע ואפשר שטבע החומץ אם ישהה בתוכו חוזר וממשיך דם הנצמח אבל אם לקחוהו מן החומץ נצמח היטב ולא יצא עוד בבישול ויותר נראה דאם חזינן דאסמיק חזינן דיש בה דם הרבה ואינו מועיל החליטה שע"כ מרובה בדמים הוא אבל בסתמא לא חיישינן להכי דלא שכיח עד דחזינן דאסמיק וא"כ אם חולטו בחומץ יש להשהותו קצת ובשומן שהוא לבן בטבע אפשר שאין להכיר בו הלובן ומ"מ אין לחוש כיון דכבר הודח כדינו וכשחמצי לומר להחמיר חומרת הגאונים היינו משום שנתקשה הדם בתוכו והנה לא שמענו כלל שאם מלח הבשר והדיח כדינו שיחול עליו איסור באסמיק אם נתנו בחומץ רק שתחוש לזה הבשר שאין מליחה מועלת בו ונתיר בחליטה י"ל דאי חזינן שאסמיק ע"כ לא נתקשה שהרי נתעורר עורר להוציא דם וממילא הוה כשאר בשר מ"מ אין לשהותו הרבה רק קצת שיעלה החומץ על השומן וישהה קצת ויוציאנו:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה