אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ח › ב

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ח · ב

א

הנה בטור י"ד (סימן סז) כתב בחליטה באומץ לא נתאדם הבשר בידוע שלא נעקר הדם כו' והחומץ מותר וגם הבשר מותר לאוכלו חי וכן הוא בש"ע משמע דלא מהני חליטה בחומץ לבשל בלי מליחה רק לאוכלו חי ויש לתמוה דבסי' (עג) כתב הטור ואם חלטו בחומץ או ברותחין מדינא דגמרא היה מותר לבשלו אח"כ אפי' עם בשר אחר כו' והגאונים כתבו שאין אנו בקיאין בחליטה הילכך אין להתירו בחליטה אבל אם נעשה בדיעבד מותר ע"כ הרי שכתב בהדיא דהחליטה בחומץ מהני אפי' לבשל עם בשר וא"כ תמוה למה כתב (בסי' סז) דוקא לאוכלו חי מותר ותו קשיא דהא כתב שאין בקיאין בחליטה ואיך התיר (בסי' סו) ע"י חליטה ואפשר דהטור מחלק דמה שהחמירו הגאונים בחליטה היינו לבשל דהדם פורש לקדירה בזו אוסרין הגאונים משום שאין אנו בקיאין משא"כ לאוכלו חי די"ל דבלא"ה הוה דם אברים שלא פירש מתירין הגאונים ג"כ דאף אם לא נצמח היטב מ"מ הוה דם אברים שלא פירש אלא דתמי' מילחא ל"ל החליטה כלל לאוכלו חי דהרמב"ם (בפ"ו) ממאכלות אסורות כתב לאוכלו חי והראב"ד השיג עליו דלאכלו חי א"צ חליטה משום דהוה דם אברים שלא פירש וכן שיטת התוספות בחולין (דף יד) והרא"ש דלאכלו חי מותר דהוה דם אברים שלא פירש וע"כ עיקר תועלת החליטה הוא לבשלו כמו שכתב הטור גופי' (בסי' עג) וכן פירש"י בחולין (דף קיא) והרשב"א בחדושיו והובאו בב"י (סי' עג) דחלטו לי' לבשלו עם בשר הרי בהדיא דהחליטה מועלת אפי' לבשל וא"כ קשיא ממנ"פ אי ס"ל להטור דם אברים שלא פירש אסור א"כ מ"ט להתיר טפי בחי מלבשל ואי ס"ל דמותר לא צריך חליטה כלל והא גופי' תמי' איך יהיה הטור נגד דעת התוס' והרא"ש אביו דלאכלו חי מותר משום דם אברים שלא פירש וא"כ ל"ל החליטה בחומץ דלאכול חי א"צ חליטה ולבשל לא מהני החליטה:

עכ"פ מה שהוקשה להש"ך (בסי' עג) על רמ"א בתו' שסובר לאסור כבד בחליטה אפי' דיעבד ובס"ס (ס"ז) מתיר בדיעבד חליטה בחומץ ולא ידעתי מקום לדבריו דשם הא מיירי לאכול הבשר חי דרוב פוסקים מתירין אפי' בלא חליטה ובזו מתיר בחלט בחומץ דאם אין החליטה כהוגן לא נאסר הבשר למולחו לקדירה דע"ז אין חשש בדיעבד שהרי לא נבלע הדם בתוכו דאם עשה החליטה פעולה בבשר נאמר שפעלה להצמיח הדם כדין חליטה ואם לא עשתה פעולה מה"ת לומר שעשה פעולה להפליט ולהבליע ולא להצמיח כיון שטבע החומץ להצמיח אבל בחליטה ברוחחין הרי אם אין החליטה כהוגן הרי רותח מפליט ומבליע ונאסר ואין תיקון עוד במליחה:

וגם מדברי הטור מוכח לחלק בין חליטה ברותחין לחליטה בחומץ שהרי לא הביא (בסי' סז) חליטת רותחין כלל רק בסימן (עג) מתיר בדיעבד א"כ ודאי לכתחילה אסור ברותחין ובחומץ מחיר לכתחילה ונראה דהיינו שכתב כדי לאוכלו חי דאם אינה כהוגן אין חשש שנבלע הדם ולא יצא ע"י מליחה דחומץ צונן הוא ובהדיא כתב הטור (ריש סי' קד) דבחומץ בעינן מעל"ע א"כ אין חשש שלא יצא הדם ע"י מליחה אבל ברותחין דהיינו בישול אם לא נחלט כהוגן הוה כבשר שנתבשל בלא מליחה גם יש לתמוה על הרמב"ם שם בדין י') שמצריך ליתן הבשר אחר הדחה במים רותחין וה"ה כתב שאינו מוצא סמך ברור לדברי רבינו ותמוה דודאי יש סתירה גמורה על הרמב"ם בזה דא"כ כל סוגיא דכבדא מה אתין ביה (חולין קיא) אין לה ביאור דהא בחליטה ודאי מותרת ואם בשאר בשר צריך חליטה ג"כ הרי בזמן הש"ס היו בקיאין בחליטה ובגמרא (דף קיא) האי נמי לא תבעי לך דאנא וינאי כו' קריבו לן קניא בקופי' ופריך דילמא פי קנה כו' אי נמי מיחלט חלטי לי' מעיקרא כי הא דרב הונא חלטי ליה בחלא ורב נחמן חלטי לי' ברותחין ומאי ודילמא הא כל בשר צריך חליטה להרמב"ם הרי שע"י חליטה מותר אפי' כבד ומשמע בהדיא דשאר בשר א"צ חליטה:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה