אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ז › ו

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ז · ו

ה

ובדבר מה שהוקשה לו על התב"ש שמצריך בדיקה לחוט השדרה בנפילה אפילו בפחות מיוד אמאי פטור בבור פחות מעשרה הנה בזו כבר קדמתי אותו בתשובה שלי כמה שנים אלא שלפמ"ש אין הקושי' כ"כ די"ל דאין בו שיעור מיתה רק שיעור לטריפות והוא בכלל אם הוזקה חייב ע"כ ביארתי בתשובה יותר דא"כ מאי פריך ארב נחמן דבפחות מיוד יש חבטה ממתניתין הא י"ל דלענין טריפות קאמר ונפילה אינה נבילה ג"כ אבל אין שיעור מיתה למות מיד ובניזקין בעינן שיעור מיתה שימות מיד דהא נפילה ג"כ אינה נבילה וע"כ כיון דאיכא שיעור טריפת ת אמרינן מסתמא וא מת מחמת החבטה וחייב וא"כ שפיר הקושיא להתב"ש גם כתוב אצלי ישוב קושית הנ"ב על נכון כי דבריו אין נוחין ולכאורה היה אפשר ליישב דברי התב"ש דלא קאמר רק לחוש מספיקא לפסיקת החוט א"כ במשנה פטור דספק ממונא לקולא מיהו הא ליתא דודאי מתני' פסיק ותני דפטור אפילו באמת נפסק החוט כגון שבדקו בחוט השדרה ונפסק מ"מ פטור כיון שאין בו שיעור להטריף אף אי מתרמי פטור ולא חילק הרמב"ם והפוסקים כלל בזה וע"כ אינו עשוי לבא טריפות ע"י נפילה פחית מיוד:

ועפ"ז עמדנו ליישב דברי הרמב"ם שפסק בהנך דאמרי חוששין דמהני בדיקה תוך מע"ל ותמהו הרמב"ן והרשב"א מנ"ל די"ל דתוך מע"ל לא מהני בדיקה כמו נפילה והא דקאמר חוששין היינו משום דכל מילתא דריסוק חששא בעלמא הוא ולפמ"ש מוכח מן הש"ס כיון דחשיב הש"ס נפלה יוד טפחים שיעור מיתה משמע דודאי לא תשהה כיון דשיעור מיתה חשיב ליה ופריך בבית הסקילה ליסגי ביוד וע"כ כודאי חשיב ליה והשתא כיון דאמרינן התם חיישינן ע"כ ספיקא הוא אלא דאכתי דלמא מספיקא נמי אסורה בשחטה תוך מע"ל ולא מהני בדיקה ולפ"ז ניחא דשפיר מוכח דמספיקא לעולם סגי בבדיקה אפילו תוך מע"ל דאל"כ מאי פריך ארב נחמן ממתניתן דלמא מספיקא אסר לה אלא ודאי בדיקה מהני שפיר בספק נפילה ודברי הרמב"ם ברורים ודו"ק:

ובדברי הטור יש לתמוה לכאורה ג"כ דפסק (בס"ס ל"ב) בנודע שנפלה צריכה בדיקה בחוט ובסימן (נ"ח) כתב כדעת הרא"ש דבעקרה רגלה לילך א"צ בדיקה ובודאי בעקרה רגלה לחוד לא נפיק מריעותא ואפי' נפרש עקרה רגלה ושחטה מיד מ"מ ודאי מסברא הוה ריעותא טובא טפי מהך אמרתא ודוחק לומר דא"צ בדיקה רק בחוט ולא בדיקת נפילה דה"ל להטור לבאר לכן י"ל דס"ל להטור דהך דשדרן כרעי בתרייתא ניכר יותר פסיקת החוט דבאינה הולכת כדרכה י"ל מחמת כאב אבל בשדרן כרעי בתרייתא נראה שהגוף נחלק ופסוק באמצע ולא ס"ל סברת הרמב"ן והרשב"א דפשטו מהך דלא מהני עקרה רגלה הנה זכינו להפוסקים שפוסקים דעקרה רגלה מהני שאפי' בלא הילוך יפה נפקא מידי נפילה וגוררת רגלי' שאני שניכר הריעותא על החוט אבל צולעה בעלמא לדעת הטור והרא"ש לא בעי בדיקה דאפילו הילוך שאינו יפה מפיק מנפילה:

אלא יש לתמוה דהטור כ"כ בשם הרשב"א והרשב"א ס"ל לשיטתו להוכיח מזה דעקירת רגל לא מהני אבל הטור שפסק עקירת רגל לילך מהני א"כ (אין) י"ל דלעולם מהני אפילו בגוררת לכן צ"ל כמ"ש דמסברא גוררת רגלי' איכא ריעותא טפי שנפרדו רגלי' התחתוני' מן הראשונים עכ"פ נתחזקו דברינו שאין לחוש על כל פנים בהולכת הילוך יפה (סיום הדברים חסר וחבל על דאבדין):

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה