אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ז › ה

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ז · ה

ד

מ"מ בלשון הרמב"ם שכתב על כל הני דאיתנייהו בגמרא כאשר העתיקם שם וכתב כל מקום שאמרנו חוששין לה אם שחטה צריך לבדוק כל החלל כולו דלא מסתבר כלל שאם הכה במקל אפלגא דגבא שיצטרך לבדוק כל החלל שלא נולד שם הריעותא כלל וכן מבואר ברמ"א (בסימן נח) בהדיא שאם הוכתה במקום אחד א"צ בדיקה רק נגד המקום שהוכתה בו וגם הפר"ח מסיק כן לכן יש לפרש כנגד כל החלל שכתב הרמב"ם הוא לומר שבכל החלל שהוכתה בו באיזה מקום החלל או שהוכתה כנגד כל החלל צריך בדיקה במקום שהוכתה באיזו מקום מהחלל שתהא ההכאה ועל פי זה נראה לי לבאר דעת הרמב"ם שתמהו עליו הרשב"א והרמב"ן למה לא חילק דבשחטה תוך מע"ל לא מהני בדיקה ובודאי תמוה מה ראה הרב לחלק בין הפרקים דלענין בדיקה יהיב לה דין נפילה ולענין שהי' אין לה דין נפילה:

לכן נראה לפרש ויתיישב ג"כ מה שלא פסק כמ"ד ננערה לעמוד ועקרה רגלה להלוך ולפ"ז נראה דמשמע להרמב"ם דהני דמייתי בש"ס אפילו כשהן מהלכות איירי דהא בזכרים המנגחים קאמר אי נפיל לארעא חיישינן משמע דכולהו איירי אפי' בלא נפיל לארעא אלא נראה דאיירי במהלכות רק שאין הולכין בהילוך יפה דאילו הילוך יפה מפיק מחשש ריסוק לגמרי דלא גרע מנפילה גמורה מפתה נראה דהילוך יפה מפיק מכל חששי. אך בדברים שנזכרו בגמרא ע"כ באינם מהלכים הילוך יפה ועפ"ז מ"ל דודאי הילוך שאינו יפה מפיק ג"כ מכלל שלא נאמר שנתרסקו כל אברים או רובן דלא היתה מהלכת כלל אלא דמ"מ אם יש ריסוק באבר אחד תוכל לילך רק שאינה מהלכת בטוב כמו הבריאה וא"כ ודאי כשאינה מהלכת אם נודע מקום הריעותא כגון בחבטה במקל ושלים חוטרא וכדומה בזה אין חוששין רק למקום שמשם באה הריעותא אבל היכא דלא נודע ממקום שבא הריעותא כגון באלים מנגחים ונפיל לארעא דחיישי' היינו אפילו עמדו ומהלכין רק שאינם הולכין בטוב אף על גב דבודאי בריסוק אברים אינה יכולה להלוך מ"מ היינו דוקא בכולן או רובן אינה יכולה לילך אבל משום אבר אחד ששלט בו הריסוק ושאר אברים בריאים תוכל לילך כמו שאר טריפות אך לפי שבא הריעותא מת צונית הגוף אינה יכולה להליך כדרכה והשתא כשלא נודע באיזו אבר פעלה הריסוק ממילא צריכה בדיקה בכל החלל מאחר שלא נודע באיזו אבר שלט הריסוק ובנודע באיזו אבר שיש לחוש ששלט בו הריסוק ולא בזולת מכל מקים סגי רק כנגד אותו האבר ואם במקומה לא פעל ריסוק כל שכן במקומות אחרים אבל לענין מע"ל שאפילו בעמדה לחוד סגי כ"ש דמהני הילוך אפילו שלא כדרכה מ"מ עדיף מעמידה מעתה ס"ל להרמב"ם דבכל הני שלא זכר הש"ס סימן הילוך דודאי לא גריען מנפילה גמורה שמועיל הילוך ע"כ לומר שלא צריך בש"ס לפרש זה דאין דרך בריעותות כאלה שתפעול הריעותא שלא תוכל אפי' לעמוד ואין חשש רק שמא במקום אחד שלט הריסוק וכשלא נודע מקומו ממילא צריך לבדוק בכל החלל וכיון דמשמע דאיירי במהלכות ממילא משמע ליה להרמב"ם דכל הריעותות שנזכרו בש"ם לא אלימי לפעול ריסוק בכל הגוף רק באבר פרטי דומיא דחוט השדרה וכן באלים משמע דגם בנפיל לארעא אינה חששא כמו בנפלה מן הגג רק שיש לחוש שמא פעל הריסוק באבר אחד וא"כ כמו שדרך שיכולה לילך רק שלא כדרכה תוכל לשהות גם כן בסתמא לכן א"צ רק בדיקה כן נ"ל בדעת הרמב"ם מעתה מבואר דודאי הילוך כדרכה מפיק מכלל חששא ויש ללמוד לדעת הרמב"ם מק"ו שאם נפלה גמורה שאסורה מבלי שהי' ולא מהני לה בדיקה מותרת ע"פ הילוך כ"ש הכה על חט השדרה וכדומה דבלא שהי' נמי כשיר' כ"ש דאהני לה הילוך יפה ולדעת כל החששו' שהם מדררא דנפילה פשוט שמועיל בהם הילוך יפה שהם נבדקות ע"פ שראינו בחיצוניות הגוף שאין שום ריעותא וכדפרישית לעיל:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה