אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ז › ד

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ז · ד

ג

מה שכתב סתירה ברש"י דבזבחים פירש לאחר מע"ל צריך לבדוק כל מיני טריפות ובחולין (דף נא) פירש רש"י דבעמדה א"צ לבדוק בפסיקת החוט ובשבירת רוב צלעות ועקירת חוליא ולזה עלה בדעתו לחלק דבלא עמדה צריך בדיקת ריסוק אפילו שהתה מע"ל ועמדה יצאה לגמרי מחשש ריסוק וכדעת הלבוש ודלא כמע"מ שהשיג על הלבוש כמבואר בדברי ידידי אך אשיבהו כי מה שחשב בדעת רש"י דס"ל ג"כ כהרמב"ם דבדיקת ריסוק הוא בשינוי אבר ובאמת המשגיח בעין יפה יראה דלא זו הדרך בדעת רש"י ולא מחשבותיו מחשבות הרמב"ם שלדעת רש"י אין כאן טרפות בשינוי אבר כלל וכן מבואר מלשון רש"י (דף נא:) ד"ה אבל בדיקה בעי בחוט השדרה ובשבירות רוב צלעות והיכא דלא עמדה אפילו בדקנוה ונמצאת שלימה טריפה משום החבט שנתפרקו פרקי' וחוליותי' עכ"ל ואין זכר בפרש"י טרפות שינוי אבר וכן בד"ה כנגד בני מעיין פירש"י שמא נקרע כו' או נקבו הדקין וכו' ע"ש בפירש"י דבר ברור דרש"י ס"ל דבעמדה נפקא מחשש ריסוק אברים לגמרי היינו פירוק חוליות שאין זה ניתן לברר ע"פ בדיקה רק צריכה בדיקה מחשש טריפות וכן בשהתה לא בעינן רק בדיקת תשש טרפות ויפה כתב המע"מ שדברי הלבוש אינם דאין חילוק בין עמדה ושהתה לענין הבדיקה שלא מצינו חילוק בין הבדיקות כלל ואדרבה בפרש"י (דף נו:) על דרסה וטרפה בכותל פירש"י צריכה בדיקה אע"פ ששהתה דשמא נשתברה השדרה ונפסק החוט עכ"ל והנה משיחתו של רש"י אפשר ללמוד דבנפילה אין החוט עשוי לפסיק אם לא שנשתברה השדרה וא"כ אם השדרה בשלימות לא חיישינן לפסיקת החוט והיינו כדפרישית דכל שההכאה מחיצונית האבר אם לא שלטה בחיצונית לא תשלוט בפנימיית אלא שמ"מ צריך לעמוד על לשון רש"י למה לא תצטרך בדיקה נגד כל החלל כפירש"י (דף נא:) מכח חשש נקבו המעיים כמו שפיר גופי' או שבירת בצלעות והחוליות ואפשר לחלק בין נפילה לדריסה שאין אברים פנימיים נקרעים וצ"ע עכ"פ אין סתירה ברש"י דמ"ש בזבחים כל סימני טרפות היינו הנך דשייכים עקירת צלעות ורוב החיצונה ודקין שהם רוב טריפות ותדע דהא עיקור סימנים ודאי א"צ בדיקה אף שהוא טריפה דסימנין קשים הם אצל נפילה וע"כ לא קאמר רק הני דשייכי ובאמת פשטן של דברים כפירש"י שלא מצינו טריפות ריסוק לאחר מע"ל ולא בעי רק בדיקה מטרפות וכן משמע בש"ס (דף נו) במשנה דרסה וטרפה בכותל כו' אם שהתה מע"ל כשירה ומסיק דצריכה בדיקה ולדעת הרמב"ם קשה איך נקיט במתני' כשירה הא אכתי איכא חשש ריסוק אברים בשלמא לפירש"י שפיר שייך לשון כשירה שיצאה מחשש ריסוק וצריכה בדיקה משאר טריפות אבל לפירוש הרמב"ם גם בשהתה מע"ל לא פליט מחשש ריסוק וצ"ל כשירה מחשש ריסוק שאינו ניכר ובעינן ריסוק ניכר וזהו אינו מבואר במשנה גם הרמב"ם לשיטתו שפירש בית הרחם אין בו משום ריסוק אברים שהוא אבר הרחם מוכרח דריסוק אברים הוה טריפות אפילו באברים שאינה נטרפת בהם אבל לפשטא דש"ס כפירש"י לא מצינו כלל טריפות ריסוק אברים רק תוך מעת לעת ובלא עמדה וכמבואר בש"ם וכפירש"י והבדיקה הוא מטריפות שיוכל להקרות מכח הנפילה:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה