שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ
סימן ז · ג
ועל זאת אני מתפלא על רבותינו הקדמונים הרמב"ן והרשב"א והר"ן שסמכו דברי הרי"ף והרמב"ם שלא פסקו כמ"ד ננערה לעמוד אע"פ שלא עמדה עקרה רגלה לילך אע"פ שלא הלכה ודתו דברי האומר כן בש"ס מהא דמייתי בהך אימרתא דמעדרן כרעא בתרייתא דליכא למימר דנפילה הוה דא"כ היכא קאמר חוט השדרה לא שכיח הא ודאי שכיח וע"כ לאו נפילה הוא אלמא שאין מוציא מחשש פסיקא החוט רק הילוך יפה ובעיני יפלא מה זו סמיכה הא ע"כ צריך לחלק בנפילה שאינה יכולה לילך אע"פ ששאר טריפות מהלכות ע"כ בנפילה ההילוך יהיה לאות שלא נטרפה מחמת הנפילה וא"כ מנ"ל לדחות האומר שעקרה רגלה לילך לא מהני מדחיישינן לפסיקת החוט והך אימרתא לאו נפילה דבהא שכיח פסיקת החוט שהרי זה כמערכה על הדרוש שאם נחליט כדברי האומר דעקירת רגל הוה כהילוך ע"כ נאמר שכיון שלא פעלה הנפילה כ"כ עליה עד שתמנע אפי' עקירת רגל מסתמא לא גרמה טרפות א"כ שפיר י"ל דהך אימרתא נפילה הוה מ"ת חוט השדרה לא שכיח שיבא מחמת הנפילה שאילו פעלה הנפילה טרפות לא היתה יכולה לילך אפילו צולעה אם נפסק החוט ולהכי קאמר מוט השדרה לא שכיח:
עוד אשוב אתפלא בראי' זו שהרמב"ן והרשב"א סמכו עליו מהך אימרתא דממה נפשך אי פשיטא להו בנפלה וצולעה יש לחוש לפסיקת החוט תקשי איך יפרנסו דברי המ"ד בגמרא עקרה רגל להלוך אע"פ שלא הלכה וא"צ עוד בדיקה ואיך אפשר דלא תצטרך בדיקת חוט השדרה כיון דאפילו בהלכה פשיטא להו דחיישינן לחוט אם צולעה ואי י"ל דמשם אין ראיה די"ל דלא מהני עקרה רגליה רק שלא לחוש לשאר טרפות וא"צ בדיקה היינו משאר טרפות אבל בדיקת החוט צריך אם כן מאי ראיה מהך אימרתא לומר שהלכה צריכה בדיקה אם היא צולעה דאכתי בדיקת החוט שמענו ובזו אפילו מ"ד עקרה רגל מהני היינו דוקא לשאר טרפות א"כ אין תירוצם עולה כלל לדחות דברי המ"ד דעקירת רגל מהני אע"פ שלא הלכה וע"ז לא מועיל מ"ש בתשובה ליישב דברי הרמב"ן ורשב"א דמשמע להו חששא דחוט שוה לשאר חששות ריסוק והארכתי בסברא דלפמ"ש כאן לא יכולתי להעמיד דברי הרמב"ן והרשב"א והר"ן בזה כלל והאמת יורה דרכו:
הנה עכ"פ צדדנו דאפילו בנפילה גמורה אפשר שיועיל הילוך אפי' צולעה גם העליתי בתשובה שלא כדברי התב"ש בנפלה בפחות מיו"ד כאשר ביארתי שם בארוכה עכ"פ בהלכה הילוך יפה י"ל דלא חיישינן לחוט דלא גרע מנפלה גמורה שהילוך יפה מפיק מידי חששא דפסיקת החוט גם דברי האיכא מ"ד שאפילו הלכה צריכה בדיקה בחוט יש לפרש בהילוך שאינה יפה דלא תימא דדוקא בנפלה איירי ואינה יכולה לילך שבש"ס סתם עלינו את הדרך במאי קמיירי וכמו שגמגם בזה הפר"ח אי מיירי בנפילה מחמת ההכאות מ"מ י"ל דהר"ן לא קאמר הילוך יפה כמ"ש בסיף אלמא נפילה אין מחזיקין אותה בחזקת בריאה אלא בהילוך יפה וכאן לא כתב הילוך יפה וי"ל בהילוך יפה לכ"ע אין חשש ואין לך מופת גדול מן המצאות שהסוסים מלומדי מכות הן בקוטרי ופלגא דגבא ואעפ"כ חיים הרבה שנים זהו לאות דלא שכיח פיסוק בחוט בשביל הכאות כאלה שאילו היה שכיח קיימ"ל טריפה אינה חיה לכן נראה דהילוך יפה ודאי מפיק מחששא דפיסוק החוט ע"י הכאות כאלה ולכאורה י"ל קצח ראי' דאפילו הילוך שאינה יפה מוציאה מחשש ריסוק אברים מהא דאמרינן (דף נא:) בעוף שנחבט ע"פ המים כיון ששט מלא קומתו דיו ופירש"י דה"ל כהליכה והנה לפי דעתו רחוק מאד שעוף שהוא צולע לא יוכל לשוט א"כ משמע שאפי' הילוך שאינה כדרכה מוציא מחשש ריסוק שרחוק לומר בשביל שלא תוכל לילך בהילוך יפה לא תוכל לשוט מלא קומתו בנוים מיהו מי יחלוק על הראשונים עכ"פ בהא דהוכחה ע"פ השדרה ומהלכת יפה נסמוך עכ"פ שאין לחוש כלל וכן בסתם בהמה צולעה לא נתלה בחוט השדרה שבא ע"פ הכאה כל שלא ראינו בפנינו שהוכתה ומשעת הכאה לא הלכה כדרכה כיון דעכ"פ לא שכיח כלל שההכאה תמנע ההילוך כדרכה: