אור ברסלב
שות מהראל צינץ סימן ו › יא

שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ

סימן ו · יא

י

והנה מעכ"ת באות ט' כתב ואי אפשר להבין פירושו כלל דהמפרש פני משה פי' אילן סרק עדיין לא טען פירות כו' וזה דלא ככל התנאים שבמשנה (כלאים פ"ו משנה ה') ועוד דמסיק בהרכבת תאנה שחורה ע"ג תאנה לבנה חוזר מחמת הרכבה זו אף שכבר עברה שני החילול והוא נגד ש"ס דילן (סוטה דף מג) דבטילה ילדה בזקינה וכן מוכרת נמי מירושלמי גופיה ריש ערלה דבטלה בזקינה דהא פריך בירושלמי שם על ר"י דס"ל המרכיב באילן ערבה מונין מנטיעת ערבה איך תני במרכיב דמונין שלשים יום מנטיעת ההרכבה ומסיק בירושלמי לית כאן מרכיב אפי' כריש לקיש לית כאן מרכיב לשעבר הא בתחילה לא והניח בצע"ג ושלח ידו להגיה ומי ישמע להגיה וגם נמשך אחר סברתו דמרכיב באילן סרק אין אסור מן התורה וכבר כתבתי לעיל (אות ה) דליתא אבל נראה לי הפירוש בירושלמי כפשוטו דודאי מ"ש אם כשהרכיב באילן סרק מין במינו פירושו כדברי הפני משה שאילן סרק קרי לי' שעדיין לא עשה פירות ולא נתחלל ומה שהוקשה לו המשנה פ"ו דכלאים משנה ה' שנחלקו באילן סרק לאו קושיא הוא כלל דשם מיירי באילן סרק שהוא לחלוטין אילן סרק וכאן נקט אילן סרק היינו לפי שעה שאינו עושה פירות עדיין לפי שעה סרק הוא תדע דהא הירושלמי נקט מין במינו ואיך יתכן שסרק עם מאכל יהיה מין במינו ועוד דבירושלמי דערלה דאמר לית כאן מרכיב לשעבר הא בתחילה לא וא"כ אין כאן פירות דלא בעבירה אלא פשוט כהפני משה:

ומה שהוקשה לו הא תאנה שחורה ע"ג תאנה לבנה נמי בטלה איברא ודאי שכן משמע בש"ם דילן דדחיק לשנויי שנטע הזקינה לסייג ולקורות אבל אין קושיא אם הירושלמי יסבור דדוקא במין אחר לגמרי של הרכבה בזו בטלה ילדה בזקינה אבל שחורה ע"ג לבנה כיון שדרך להוציא שתורה כמין הענף שהוברך בו י"ל דמונין מהרכבה כיון שמוציא כמין הענף:

ומה שהוקשה לו איך אמר בירושלמי לית כאן מרכיב נראה דלא קאמר רק לר' יוחנן לשיטתו בירושלמי דסוטה דמוקי דלא כר' אליעזר בן יעקב ולא מוקי מתניתין בפירות היתר וראב"י בפירות עבירה ס"ל להירושלמי דבאמת ר' יוחנן ס"ל דשתורה ע"ג לבנה נמי בטלה בזקינה וכדס"ל נמי בש"ס דילן דדחוק לאוקמא בנוטע לסייג ולקורות ולא ס"ל לאוקמי' בשתורה ע"ג לבנה ש"מ בכה"ג נמי בטל א"כ לדידיה לית כאן מרכיב והרי הר"ן בפ"ק דר"ה מוקי באמת הך דמונין לנטיעה שלשים יום בנוטע לסייג ולקורות וישבנו דבריו באות ד' לעיל דש"ס דילן אינו מוחק מרכיב ודאי לא ס"ל כהירושלמי ע"ש ואין קושיא כלל והא דאמר בירושלמי אפי' כריש לקיש לית כאן מרכיב היינו אפי' אי ר' יוחנן ס"ל כריש לקיש בהא דמונין משעת הרכבה מ"מ לית כאן מרכיב היינו לשיטתו של ר' יוחנן דס"ל דאפי' שחורה ע"ג לבנה בטלה לכן מתניתין דמרכיב חוזר היינו אפי' בהרכבת איסור והא גופא קמ"ל במתני' דמרכיב אפי' בפירות עבירה הוא חוזר וע"כ הך ברייתא דממעט פרט למרכיב כראב"י דוקא ואפי' נאמר דהך מ"ד חולק על רב חסדא ולהכי אמר לית כאן מרכיב אין קושיא אם הירושלמי מתרץ לרב חסדא ופליגי הסוגי' דערלה הך מ"ד לית כאן מרכיב ארב חסדא דס"ל בירושלמי דסוטה דשחורה ע"ג לבנה לא בטלה והיינו מהך טעמא גופיה דכיון דאין אותו שהרכיב כמרכיב ממש והיחור מוציא כמין המורכב לא בטל אצל הנרכב ומילי דסברא נינהו:

תוכן העניינים

שות מהראל צינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה