שות מהראל צינץ· רבי אריה לייב צינץ
סימן ו · י
אמור מעתה אפילו אודה לדברי הב"ח שהביא מעכ"ת באות ד' שעינינו רואות ביחור תפוח הנרכב באילן ערבה שמוציא תפוח ממש הרי יש לנו כיוצא בו בגמ' שאין חוששין לזרע אב אפשר בערבה שאין בו כח להוציא פרי מעצמו אפשר שבטל כח הערבה באילן ולא חיישינן לכח הערבה אפי' למ"ד חוששין לזרע אב מאחר שאין עושה פרי מצד עצמו אבל לא יחויב מזה שאם הרכיב יחור וענף באילן מאכל אחר שלא יהי' בו כח הנרכב שלא לחוש לכחו ומ"ש מעכ"ת שעינינו רואות שהתפוחים המשובחים הם מהנרכבים באילן אחר אדרבה מטוניה זה לאות על שכת הנרכב משתתף בו ומוליד בו טעם משובת דרך משל אם מרכיב תפוחים באגס אם האגס מוליד טעם משובח הרי כח האגס מעורב בו ומקצתו תפוח ומקצתו אגס וגם בערבה בה נוכל לומר שהטעם המשונה בשאר תפוחים מתפוחי אילן המורכב בערבה הוא לאות שגם כח הערבה פועל בו והוי חצי ערבה וחצי תפוח שע"י סיוע כח המורכב גם הנרכב מוציא פירות וכשיש בו טעם משונה משארי תפוחים ג"כ ראיה שיש בו כח הערבה ג"כ לכן ס"ל לר' יוחנן שמונין מיום נטיעת ערבה ואף שטעמו כמו תפוח היינו משום שרגילין בו ודומה יותר לתפוח הוחזק לקרות בשם תפוח אבל לפי האמת יוכל להיות מקצתו טעם זה ומקצתו אגס והשם תלוי באילן המצמיח ג"כ כמו באילן הצומח וטעם תפוח כזה הוא חצי אגס וחצי תפוח שהרי הטעם ממש אינו במצמיח רק גורם בעלמא ואפילו באתרוג שטעם עצו ופריו שוים רחוק בעיני שיהיה ממש טעם העץ כטעם הפרי ואפי' יהי' בו ממש טעם הפרי מ"מ אנו רואין כל טבע אילנות שאין המצמיח טעמו כצומח וגם אפי' באת וג כח המצמיח אינו רק כח בעלמא וכל שבא מהרכבה י"ל שטעמו בא משניהם והרי לר' יוחנן אפי' בערבה אינו בטל כח הערבה שהרי מינין מנטיעת הערבה ע"כ יש בו כח הערבה ג"כ ובגורם לא שייך לחלק איזה טעם שניט' בו יותר וא"כ ממילא לית' לטעמו של כ"ח דהוי זוז"ג דלא שייך רק לענין איסור והיתר אבל כאן שהתורה אמרה אתרוג א"כ מאי חזית דקרית ליה אתרוג משום גורם דאתרוג תקרא לו לימון משום גורם הלימון והתורה אמרה אתרוג גם ולקחתם לקיחה תמה ובעינן שיהא כולו אתרוג ויותר תימה על טעמו של הש"ך שהביא בשבות יעקב (כעת אין בידי) להכשיר המורכבים משום דאמרינן שה ואפי' מקצת שה דשם הוא לחייב במחנות וכדומה אבל באתרוג דבעינן לקיחה תמה א"כ איך יוצא במקצת אתרוג הרי בעינן אתרוג שלם וכמו שתאמר אתרוג ואפי' מקצת אתרוג תאמר שהוא לימון מאחר שהוא במקצת לימון:
ומה שנראה לו לצדד בזכות המורכבים הוא עפ"י מ"ש לעיל ועפ"י הירושלמי שהביא כ"ת ירושלמי סוטה ולפי שיצא לנו מתוכו איזה לימוד נעתיק כל לשון הירושלמי וז"ל תני ולא חיללו פרט למבריך ומרכיב אמר ר' יוחנן ר"א בן יעקב הוא ואמר רב חסדא ד"ה הוא כשהרכיב פירות עבירה מה אנו קיימין אם שהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין בשאינו מינו פירות עבירה הם ואם כשהרכיב אילן מאכל על אילן סרק מין במינו נוטע כבתחילה הוא אלא אנן קיימין כשהרכיב תאנה שתורה ע"ג תאנה לבנה ע"כ: