אור ברסלב

שות מבעל טיב גיטין חלק א· רבי צבי הירש הלר

תשובה ג · (ט)

(ח)

ועתה נבוא לבאר דין שאובה וביאר דברי הרשב"א במקוה שבגג והרא"ש ז"ל בגינות. ומה שנתקשה הגאון נו"בי' ז"ל מהך סוגי' דב"ב דמוכח דלמילי דאוריי' קיימ"ל כרבנן והכי לטבול בתוך כלי לכ"ע ד"ת ומתחלה אומר שהרי בלא"ה דברי הרשב"א צ"ב מני' ובי'. שהרי איהו גופא הובא הך דשוקת ודינו דצינור דחקקו ולבסוף קבעו דל"מ חבורו לבטלו כקרקע וא"כ מעיקרא מאי קסבר קבעו ולבסוף חקקו להתיר מטעם חבור כיון דס"ל דלא הוי חבור ואי משום שהי' עלי' תורת כלי בתלוש הא גופא טעמא בעי שהרי לענין טומאה פסק שם כד' זו להדי' דמהני החבור לארץ בהנך סילונות אף שקבלו טומאה בתלוש שהרי הם כלי מתכת והו"ל תורת כלי אף בלא קבול ופשוטי כלי מתכת הרי טמאי' לאחר גמרן ומ"ש הא מהא וגם איך יעלה על הדעת שראה הסוגי' ולא ראה המסקנא דהיינו דוקא בשאובה דרבנן. אמנם מכל זה מוכח ומבואר דרבינו ז"ל אזיל בשיטתו שהוכחנו לעיל דפלוגתא דר"א ורבנן עצמה אם מחובר לקרקע הו"ל כקרקע בהא מחלק הרא"ש ז"ל בין קביעות דדף שבכותל לקביעות בנין גמור דבהא מודי' רבנן וכמש"ל מכמה ראיית ברורות ודעיקר פלוגתי' גבי מכר מורה כן ומשו"ה אף דבעלמא קיי"ל דבכותל בנין הו"ל כתלוש היינו אף דהוא כקרקע אבל אין עלי' דין קרקע עולם המחובר כיון שהיה תלוש ולכן לענין טומאה פשוט בעיני' דנתבטל בארץ והו"ל כקרקע ופרח טומאה מני' אבל בטבולה דבעינן מחובר והרי גם מכלי אדמה פוסלי' המקוה ולפ"ז נראה בקרקע עולם אם נתלוש ונתחברה אח"כ זה תלוי' במחלוקת רבינו ישעי' והטור בקבר דלמ"ד דהוי כתלוש שוב אסור לטבול בו ואף להטור ז"ל הרי כבר כ' דמודה. עכ"פ במחובר ע"י בנין כה"ג דלא אהני לי' חבורו בקרקע עולם להוציא מידי תלוש כיון דהמחובר עכ"פ דין קרקע תלוש שיש לו והו"ל כקרקע תלושה ומחוברת בקרקע עולם דהתלוש לא יעדיף כחו משום המחובר ולפ"ז לכן בשאובה החלוט להיפוך דאי הוי שם כלי בתלוש לא אהני לי' חבורו לכ"ע אף אי ככקרקע יחשב ועד"ז י"ל ג"כ פי' הסוגי' במה דמחלק בין הי' עלי' תורת כלי בתלוש כמש"ל לפנינו:

ואמנם כן הנה כפי ביאור הזה עוד נתחזק קושי' הגאון נו"בי' לכאורה כיון דהרא"ש ז"ל ע"כ טעמו כשחקקו משום האי טעמא אתי עלי' משום דהוי תלוש מעיקרא א"כ מה לי שקבעו בתחלה ואח"כ חקקו. ולא עוד אלא שמסוגי' דש"ס אין להרא"ש ז"ל הכרע לדינא שי"ל שהסוגי' ס"ל דתלוש ולבסוף חברו הכשר וטומאה כמחובר דמי כמו שנבאר לקמן דהסוגי' חלוקת כדמוכח מאיבעי' דאצטרובל וכמש"ל בשם תוס' וריטב"א ז"ל ע"ש. אבל לדידן דקיי"ל כתלושה היא מה לי שקבעו תחלה. ובהיתר קושי' זו צריכי' אנו לומר דהרא"ש ז"ל סובר דכשקבעו ואח"כ חקקו לא שייך לדין מכר תלוש ולבסוף חברו ול"ד למשתחוה לבית ויש חילוק ביניהם בתרי אנפי:

תוכן העניינים

שות מבעל טיב גיטין חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה