אור ברסלב

שות מבעל טיב גיטין חלק א· רבי צבי הירש הלר

תשובה ג · (ה)

(ד)

אלא שלענ"ד גם דברי הגאון מפראג ז"ל דרכו נסתרה ממני בהשגה זאת שנראה מדבריו שדין זה דמחובר לקרקע יהי' כל דינו דומה לתלוש ולסוף חברו ולדידן דקיי"ל דבית הו"ל כתלוש בע"ז גם לכל מילי יהיה ולדידן וככותל בנין דהו"ל כתלוש לענין הכשר. וא"כ תקשי טובא ממשנתינו דאונקלי שבכותלי' דמשמע מינה משום שמחובר לכותל הו"ל כקרקע והרי הכותל גופא אינה כקרקע ודוחק לומר דאתי כר"א בשלמא אי נימא דכותל הו"ל כקרקע א"כ י"ל דטהור מטעם שנעשה לשמש הקרקע וכה"ג אף לרבנן טהור וכמש"ל אות ב'. אבל לדידי' קשה הא אינו משמש כ"א הכותל שהוא תלוש דדוחק לומר שאף הקרקע מסייעתם לשמושו. וכן קשה מכופת שנתנו בנדבדך [בפ"כ מש"ה] דכלי'. והרב מהר"מ פאדווי דעתו מינה להוכיח דכל שבנה עליו הו"ל מחובר לקרקע כקרקע אף לרבנן ע"ש והרי כל הבנין הנ"ל תלוש. וכהנה בכמה דוכתא קשה כן ואין לחלק כ"א בדוחק. ועוד יותר קשה מש"ס דב"ב גופא דמייתי ברייתא דדף של נחתומין לאקשוי' אברייתא דצינור דמחלק בין חקקו ובין קבעו כנ"ל וכ' רשב"ם ז"ל מדלא מפליג גם בכותל בין תקנו ולבסוף קבעו ואם איתא מה פריך הא החם לא שייך לאפלוגי בין תקנו וכו' כיון דלרבנן גם הכותל הו"ל כתלוש משא"כ הכא דקבעו בקרקע והוא קו' גדול. ודוחק לומר דעכ"פ הרי הכותל אין מקבל טומאה והו"ל דין מחובר לטהור ותו לשון הש"ס משמע דהו"ל דין מחובר לקרקע ממש:

הן אמת שבגוף דבר זה אי בית הו"ל כתלוש הוא מחלוקת קדום הובא גם בח"מ סי' צ"ה לענין שומרי' ושבועה והרב ש"ך ז"ל צווח ככרוכי' על הרמ"א וכתב דלא הוי בית כתלוש אלא באיסור ולא בממון ולכן נקנה בכל קנין כקרקע ע"ש. והמג"א בסי' תרל"ד בראה שמוכיח ומסכים לדעת הרמ"א ז"ל ובגוף דבריהם ביארתי במקום אחר אבל גם לפי דברי הש"ך אכתי טעמא בעי לחלק והרב לא ביאר לנו טעם הדבר ואנחנו לא נדע טעמן גם עה שנראה מדבריו לחלק בין כותל לבית אין הדברי' מוכרעי' לפענ"ד ועיין באו':

וראיתי להגאון האו"ת ז"ל גם הוא האריך בזה וסוף דבריו לחלק בין ע"ז דממעטין מחובר והרי' ובעי דווקא מחובר מעיקרא כמו הר ואל"ה הו"ל כתלוש עיי"ש. ובאמת מצד הסברא דברי' נכוני' למבין וראוי למי שאמרו ובתחלת העיון היה נראה לפענ"ד עפ"י דברי' לסלק תלונות הגאון נו"בי' על הרשב"א והרא"ש שהוכשרו לטבול בכלי שקבעו ובסוף חקקו שהרי בסל תורה הו"ל כתלוש וכ' די"ל כיון דלפי האמת אינו אסור אלא תוך כלי אבל בתלוש ולבסוף חברו תו לא הו"ל כמו כלי ודמי לשומרים משא"כ בש"ס דב"ב דמחלק בשאובה משום שהוא מדרבנן היינו משום דאי הוי שאובה דינו דאורייתא בכל מילי והיינו שבעינן דומי' דמעיין וי"ל דבעי דווקא מחובר מעיקרא והוי דומי' דע"ז דכתלוש הוי. ובזה רצוני עוד להרחיב הדברים וליישב ג"כ הך דשוקת שהובא מעכ"ת דהתם ג"כ דווקא כלי בעי וכן יש לחלק בטומאה וכן הראה לי כי גם בתוס' חדשי' דמקוואות העיר עד"ז. אמנם אח"כ חזרתי ושלחתי מאתי דרך זה כי מצאתי להר"ן ז"ל בחי' חולין בבעי' דרבא בתלוש וסוף חברו בשחיטה ובהא דקאמר בהכשר זרעים תנאי הוא דהרב ז"ל פי' דהך איבעי' דסברתו דרבא דהך מילתא דדרשינן מענינא דקרא ובע"ז בעי מחובר ממש דומי' דהר אבל בהכשר בעינן דווקא תלוש לגמרי דומי' דזרעים וע"ז סובב איבעיות בשחיטה ע"ש. ולפי דבריו יצא לנו דלפום סברא זו היה בהכשר דינו כמחובר והרי אנן קיי"ל דכתלוש דמי וגם הרב באו"ת ז"ל בעצמו הוצרך לכמה דחוקים ע"ש:

תוכן העניינים

שות מבעל טיב גיטין חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה