אור ברסלב

שות מבעל טיב גיטין חלק א· רבי צבי הירש הלר

תשובה ג · (ד)

(ג)

וראיתי להגאון בעל נו"בי' שהעתיק דברי בעל עצי אלמוגים ז"ל שתפס לו שיטה אחרת בכל זה ודעתו דבחקקו וסוף קבעו ג"כ הו"ל כמחובר מן התורה ומדרבנן דגזרו בי' ובשאובה דרבנן לא אחמרי כיון דברוב הפעם הוא מדרבנן אוקמי אד"ת דבכל ענין הו"ל הקרקע ע"כ דברי הגאון ז"ל כפי שהעתיקם הרב הנ"ל. והנה לפי דרך הרב ז"ל אכחת לן חדא דבמסקנא שפיר משני שאני שאובה מדרבנן כיון דעכ"פ אף לענין מילי דאורייתא לא הוי כתלוש אלא מדרבנן וא"כ הו"ל כדבר המקבל טומאה מדרבנן ולפ"ד הש"ך ז"ל.. בס"ק ע"ו וס"ק ק"ה י"ל דמיקרי הווייתו ע"י טהרה יע"ש ודו"ק:

אלא שדברי הרב ז"ל מלבד שעוד לא העלה ארוכה לכל דברי הפוסקי' מה שהוכשרו קבעו ולסוף חקקו גם לטבול בתוך הכלי הוא דבר תורה לכ"ע בכל פעם ולא שייך תירוצו של הרב ז"ל, ומלבד זה הנה הגאון נו"בי' הרבה לתמו' מכמה סוגי' הש"ס דמוכח מני' דתלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש מה"ת ובפרט גבי משתחוה לבית דאסרו בע"ז. ובאמת אם לא הי' לו להרב ז"ל ראיה אחרת כ"א מהך דמשתחוה לבית אינה תשובה נצחית לשיטתו של הגאון בעל עצי אלמוגי' כי אדרבה נמצא לו חבר רב מובהק והוא רבינו בעל כ"מ בפי' מהלכו' מעילה.. שרוצה להעמיס בדברי רבינו הגדול ז"ל דבע"ז הוא רק חומרא מדרבנן ועיי"ש. (ומה שנתקשה הלח"מ בפי' מהל' עירובין והרב בעל שע"המ בה' אישות מבואר אצלינו במקום אחר) ועיי' בירושלמי פ"ג דע"ז משנה.. שם. אמנם משמעות לשון הפוסקים אינו כן (ומדי שוטטו בענין זה נתעורר לי מקום עיון על רש"י ז"ל והר"ן במס' סנהדרי' פ' נגמר הדין דף מ"ז ד"ה קבר בנין דבנאו לע"ז אסור משום תלוש ולבסוף חברו. שהרי בש"ס שם דע"ז מבואר דלמ"ד כתלוש הוי משתחוה נמי אסור ובנאו הוא איסור אף למ"ד כמחובר דמי ועיי"ש מדפריך ממשנה לרב וי"ל בדוחק עפ"ד התורת חיים שם ועפ"י שיטת רבינו ז"ל הנ"ל ועדיין צ"ע:

ושוב ראיתי להרב בעל שעה"מ בפ' הנ"ל שעמד ע"ז עיי"ש) נחזור לענינינו דדברי הרב בעל ע"א שמלבד שאר הסוגיות שהביא הגאון מפראג עוד ק עליו הך דשוקת שהביא רומכ"ת ועוקת שבמקוה [שבמערה] שהבאתי לעיל אות א':

תוכן העניינים

שות מבעל טיב גיטין חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה