אור ברסלב
שות ישועות מלכו לקוטי שו"ת › סימן יד

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

לקוטי שו"ת · סימן יד

סימן יד

ב"ה ב' יוד אדר ברי"ת לפ"ק.

להנ"ל.

כבר כתבתי לך ע"י ידידי מו"ה משה הירש נ"י כעת באתי להוסיף באמרים באיזהו קו':

א קשה ביבמות דף י"א בהא דספק סוטה דפריך בש"ס למה תבעי חליצה וקשה הא אומרת לא פעלתי און ושוי אנפשי' חד"א:

ב גם קשה בהא דפסק הרמב"ם והטוש"ע סי' קע"ד דהבא על חייבי לאוין פוטרת צרתה אבל חייבי עשה ולאוין לא פוטרת צרתה וע"כ דצרתה אינה אסורה כמו היא דאל"כ לא מקרי חליצה פסולה, וקשה טובא הא אמרינן ביבמות דף כ' דלר"א לא פטר צרתה משום דאפשר בחליצה ואנן קיי"ל דבמקום יבום חליצה לאו מצוה א"כ הרי אפשר באחרת, ומכאן ראי' גדולה למש"כ בקיץ העבר דכל היכא דעשה דוחה לל"ת אע"ג דאפשר באחרת מ"מ קיים המצוה ודווקא אם נאמר דחליצה במקום יבום לאו מצוה א"כ אינה מצוה כלל, כעין דאמרינן בכתובות פ' א"נ גבי אי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל לדעת קצת ראשונים וזה שלא כנראה מדברי האחרונים דכל היכא דאפשר באחרת מקרי מצה"ב הרי ראי' גדולה להיפך:

ג ק"ל על דעת רש"י שבת ק"ל גבי חצירות וקרפיפות דהם רשות אחרת פי' רש"י יותר מבית סאתים וזה תימא דוודאי אסור להוציא מחצר דהיא רה"י לקרקף יותר מבית סאתים וכן פי' רש"י בעירובין ע"ט דר"ש לא קאמר רק בקרקף בית סאתים וכן נראה מעירובין דף כ"ג ע"ב ומשמע דאף בתוך ד' אמות אסור לטלטל וכן מוכח באו"ח סי' שמ"ו בהג"ה ותמהני שלא הביאו דברי רש"י הללו:

ד ק"ל על פסק הרמ"א או"ח סו"ס שמ"ו ובד"מ הובא יותר באריכות דברה"ר מקורה כל שאין לה ב' מחיצות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם משמע להדי' דהא דאמרינן בשבת דף ה' המעביר ברה"ר מקורה פטור משום פי תקרה יורד וסותם קאתינן עלה וזה תימא דהרי בהדי' מוכח בשבת צ"ט גבי עגלות ותחתיהן דאף שאין לה ב' מחיצות לא אמרינן יורד וסותם עיי"ש וכ"מ להדי' מדברי הרמב"ם ז"ל הובא בש"ע סי' שמ"ד דרה"ר מקורה דין כרמלית לו ואי ס"ד משום פי תקרה א"כ היא רה"י א"ו דליתנהו להא מילתא והא דרה"ר מקורה אין ענין לפי תקרה וה"נ משמע פשטא דלישנא לפי שאינו דומה לדגלי מדבר דאטו מי לא ידעינן בלא מילתא דרב דפי תקרה יורד וסותם וצ"ע רב בזה:

ה עוד ק"ל ע"ד הה"מ בפ"ט מה' שבת הובא במג"א סי' ש"מ סק"ג בהא דכתב הרמב"ם ז"ל החותך יבלת בין ביד בין בכלי פטור ותמה המ"מ דבהדי' מבואר בשלהי עירובין דבכלי חייב בלחה והניח בצ"ע, ותמהני על המ"מ דבהדי' מבואר בירושלמי שלהי עירובין דהא דבכלי חייב משום חובל קאתינן עלה ולא הוצרך הרמז"ל לבאר כן דמילתא דפשיטא דבצריך לדם לא גרע משאר חובל ועיקר כוונת הרמז"ל דמשום גוזז פטור ונ"מ אם אינו צריך לגרוגרת דאינו אלא משום שבות וכיון דכאן עסיק הרמב"ם בדין גוזז שפיר כתב דאינו אלא שבות, אך ברש"י שם בעירובין מבואר דהוא משום גוזז והוא נגד הירושלמי שבת משלהי עירובין, ועיין בט"ז סו"ס של"ו ועיין דברי הרשב"א בשלהי פ' ח' שרצים ודו"ק שם ותראה סתירה לדברי הטו"ז:

ידידך ישראל יהושע.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה