אור ברסלב
שות ישועות מלכו לקוטי שו"ת › סימן יב

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

לקוטי שו"ת · סימן יב

סימן יא

בעזהי"ת יום ב' בא תרי"ב ל'. להנ"ל. הגיעני אמרותיך היקרים והנה אשר כתבת לי בענין עשה דוחה ל"ת הרבה הארכתי בדברים חדשים בעזהי"ת בחי' ליבמות וכאשר יגמר ההעתק מפרק ראשון אשלח לך והרבה דברים אשר כתבת כוונת לדעתי כאשר עיניך תראנה מישרים עת יגיעו לידך:

כעת אשיבך על אשר כתבת לי בהא דכתבו התוס' במ"ק בשם הירושלמי דאין ללמוד אבילות מויעש לאביו אבל שבעת ימים הנאמר גבי יוסף דהוי קודם מ"ת והקשית מהרבה מקומות ובמ"כ שגית דודאי אין הפרש בין מה שנכתב בתורה ממה שנאמר קודם מתן תורה או לאחריו ואם חסר קוצו של יוד מואחות לוטן תמנע הס"ת פסולה רק שאין ללמוד ממה שנאמר בתורה דרך סיפור מעשה ומי שהי' נוהג כן בדבר שאינו נראה כמצוה לכך וכן מה שלמדו בנדה פ' המפלת מהא דויצר וודאי אף דהי' קודם מ"ת יש ללמוד ממנו דאינו אלא ללמוד מיצירה, כלל הדבר רק מה שנזכר בתורה שאחד עשה מעשה ולא נצטווה עדיין אין ללמוד ממנה שהרי לדעת עצמו עשה כן ולא נצטווה עדיין אבל המצוות שנצטוו עליהם מקודם כמו פ"ו לאדם ומילה לאברהם וכן עקידת יצחק אין שום חילוק בין קודם מ"ת לאחריו מיהו אעפ"י שאין ללמוד מקודם מ"ת מה שעשו מעצמם בלי ציווי היינו דרשה גמורה אבל אסמכתא שפיר ילפינן וזה פשוט ולא ידעתי למה נשתבשת בזה:

אגב אכתוב לך מחי' תורה עיין בכ"מ פ"ז מה' תרומות על מש"כ הר"מ ז"ל דשני' שנשאת לא נפסלה מתרומה והכ"מ הקשה ע"ז ותמהני הלא ש"ס ערוך ביבמות פ' יש מותרות דוולד שני' לא נתחלל אפי' מדרבנן וע"כ דלא נעשה זונה (וע"ש בישועות מלכו]:

וע' תוס' כריתות דף י"ב שכתבו דנפל מן הגג ונתקע פטור מקרבן ותימא דהא מבואר בב"ק סו"פ כיצד דחייב בנזק דל"ה אונס גמור דבאונס גמור אדם המזיק פטור כמוש"כ התוס' ב"ק וא"ל אף דהוי אונס לגבי קרבן ל"מ אונס לגבי ממון מ"מ קשה דהא בהניח להם אביהם פרה שאולה כתבו התוס' ר"פ המניח דמקרי אונס לגבי ממון ולגבי קרבן ל"מ אונס כדמוכח בהא דתנן בפ"ה דתרומות גבי המאכיל פועליו ואורחיו תרומה וה"נ משמע מהא דתנן במעילה שליח שעשה שליחתו בעה"ב מעל לא עשה שליחתו השליח מעל ותנן התם נזכרו שניהם בעה"ב מעל וחייב בקרבן ולא מקרי אונס לגבי קרבן ולגבי ממון מקרי אונס א"כ כש"כ מה דלא הוי אונס לגבי ממון לא מקרי אונס לגבי קרבן ולמה יפטור מקרבן עי' ישועות מלכו פ"א ה"ב מה' אי"ב וע' לקמן סי' ועיין בתוס' ב"ק דף ק"ב גבי שליח ששינה דשניהם לא קנו ק"ל מהא דתנן במעילה ומייתי לה בכתובות צ"ט שליח שעשה שליחתו בעה"ב מעל ואם שינה שליח מעל וכיון דלא קנו למה מעל כדפריך בפ' האיש מקדש אשה אינה קונה מעות האיך יוצאין לחולין וצ"ע:

עוד ק"ל בהא דמשמע ביבמות דף מ"ח דעבד משוחרר צריך טבילה מדאורייתא ולכאורה נראה דאין קידושין תופסין בבת חורין ישראלית כיון דמקמי טבילה איכא נמי לאו דלא יהי' קדש א"כ קשה בהא דאמרינן בפ' השולח הכותב שטר אירוסין לשפחתו פליגי תנאי אי יש בכלל זה לשון שחרור ות"ל דמחוסר טבילה ולומר דאע"ג דאסור מדאורייתא מקמי טבילה מ"מ קידושין תופסין בה א"כ משכחת שיהי' קידושין תופסין ואפ"ה אסור בה וזה ג"כ צ"ע אי פוסל בבת ישראל לכהונה דרך כלל אני נבוך בזה:

גם צ"ע ע"ד התוס' יבמות נ"ה שכתבו דביאת שפחה חרופה א"צ הוצאת זרע רק גמר ביאה ובירושלמי מבואר להיפך:

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה