אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק יורה דעה › סימן לה

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק יורה דעה · סימן לה

סימן לד

שאלה בכפר בעלנא יש שני בריכות (יעזערלעך) מים עומדים, וכעת ע"י סילון מתחת לארץ ולא נראה לחוץ נתחברו מימי הבריכות ושופכים מזו לזו מהא' ישאבו מים קרים לצורך הפאבריק לבישול המתוק, ואל השני' ישפכו ע"י צינורות מים חמים היוצאים מהפאבריק ומתערבים במימי הבריכה הב' ושבים ע"י סילון שמתחת לארץ להתחבר אל הבריכה הא', והנה כעת מימי הבריכות עמוקים מאוד ע"י נוטפים ומי שלגים, ובקיץ יהי' בהם רק כששית המים הנמצאים כעת, ועשו שם תיבה נקובה בדפנותי' ובסדקים בין קרש לקרש והמים החמים יש פרק מן הצינור אל המים הקרים אשר בתיבה ויתערבו למים פושרים או חמים שאין יד אדם סולדת בהם, וידידינו הגאון אב"ד נ"י מגאסטינין מסתפק:

א' אם היעזער שהתיבה בתוכו יש לו דין מקוה או דין זוחלין שרבו עליו נוטפין, ב' אם המים שבתיבה חשובים מחוברים למי הבריכה שלא יופסלו בשביל מים החמים השאובים שנשפכו לתוכם, ג' התיבה שיש לה נקבים וסדקים אם אין לה דין מקוה שאין מחזקת מימי':

להרב הג' מו"ה ר' ישכר דוב אבד"ק לויביטש תשובה הנה אחר שכתב כ"ת שיחי' שאין מימי הבריכות עולין חוץ לגומות גם כשרבו הנוטפים ע"י מי גשמים הר"ז כמו מחברים שני מקואות ע"י צינור דכשר כמבואר בפ"י דמקואות משנה ז' והתיבה המנוקבת תחתיו כשפופרת הנאד כיון שהיא מונחת במקוה פשיטא דכשר בפרט באם בעת שטובלין בו היא פתוחה מתחתי' ואין הנקב סתום בעת שטובלין, אמנם אם מימי הבריכות עולין חוץ לגומא דינו מבואר ביו"ד סי' ר"א סעיף נ' יע"ש:

והנה יש מקום לחקור קצת אם בעת שדולין מים מן הבריכה ע"י צינור אם בשעה זו מותר לטבול שאז כל המים מתעוררים לצאת, וקצת יש להוכיח כן מדברי הטור בסי' ר"א שכתב שם במקוה שנסדק שכיון שהמים העליונים ננערים לצאת נחשב כולו כזוחלין ויש לעיין בזה ואין כאן מקומו והמחמיר לסתום נקב הצינור שבבריכה זו בשעה ששואבין ע"י צינור תע"ב, אמנם בעת שאין דולין נראה שאין להחמיר כלל:

ידידו ישראל יהושע.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה