שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק יורה דעה · סימן לד
ב"ה ויו חנוכה תר"ן לפ"ק קוטנא. לכבוד ידידי הרב המאה"ג וכו' כה"ו שאול נר"י אבד"ק פאוואלאטץ מחוז קייב ע"ד חדשים מקרוב באו לעשות מקוה שכולו שאוב והיא עשוי' בגובה הבית, ולמטה בקרקע יש מקום הנובע מנהר וממשיכין ע"י צינור מן המקוה אשר היא בגובה הבית אל המקוה התחתונה שהיא נובע מהנהר, אמנם הטבילה היא בעת שאין כאן שום השקה. כי השקה היא ע"י צינור ובעת הטבילה כבר אזל המים הצנור:
הנה הש"ך הביא ביו"ד ס' ר"א ס"ק ק' בשם רבינו ירוחם דל"מ אם נסתם הנקב שלא כמבואר בש"ע סעי' נ"ב דאם השיקו פעם אחת מהני והוכשרה המקוה גופה גם לאחר שנסתם הנקב והכי משמע פשט המשנה דמטהרין המקואות עליון מן התחתון, ולפענ"ד דרבינו ירוחם לא פליג אלא היכי דבעי כשפופרת הנאד בזה אמרינן דאחר שנסתם הנקב חזר לפסולו אבל היכי דסגי בכשערה מודה רבינו ירוחם דלא גרע משאובה שהומשכה מיעוטה לכן עומד בכשרותה גם בנסתם הנקב:
והנה הרמ"א בסוף סעיף נ"ב הביא דלא סגי במקוה שאוב השקה כשערה רק כשמעוטה שאוב לא בכולה ועיי"ש בש"ך וצריך כשפופרת הנאד וממילא לדעת רבינו ירוחם כיון דצריך כשפה"נ לא מהני כשנסתם הנקב. וכן כשפסק הזרם המחבר את שני המקואות אינו מצרף, אמנם גם לדעת המכשירין בזה כ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ח מה' מקואות ה"ז דאין זוחלין מחבר שני המקואות והמים שבצינור בשעה שמחבר הוא זוחל, וכ"כ הריב"ש בתשו' וכ"כ מהרי"ט בס' שני סי' י"ז דאין ניצוק וקטפרס מהני בדאורייתא א"כ לדעת הסוברין דרובו כש"כ כולו שאוב פסול מדאורייתא אין הצינור מחבר להכשירם השאוב ועיין ברמב"ם, פ"ח בסגוס עבה עי"ש בה' י"ב שהקשו הכ"מ והריב"ש מה בין זה לרגלו של ראשון נוגע במים דאינו מצטרף, ולפענ"ד שטעמו דהרמב"ם דהא דניצוק אינו מצטרף הוא רק מטעם זוחלין כיון דקטפרס לחוד אינו מצטרף א"כ בהכרח שאחר שהניצוק יורד למטה הוא זוחל, וכ"ז כשהוא ע"י אדם אבל כשנבלע בסגוס דינו כמונח בכלי דלא מקרי זוחל, תדע דהא כתב מהרא"י בכתביו דגם באו"ה לא מקרי זוחלין חיבור ומ"מ כשנבלע בחתיכה צריך ס' גם נגד מה שהוא למעלה מן הרוטב כמבואר בסי' צ"ב, וע"כ כשהיא מובלע בחתיכה לא מקרי זוחל וכמו כן לענין טבילה, ואפשר לכוין זאת בדברי הריב"ש המובא בכ"מ וא"כ לדעת הסוברין דשאובה כולה פסול מד"ת לא מהני המשכה ע"י זחילה:
אמנם מעכ"ת הוסיף דגם לדעת הסוברים דשאובה כולה כשר מד"ת מ"מ מודים שעכ"פ צריך להיות שלא יהי' ע"י אדם וע"י המקבל טומאה והצינור וגם הפלימפ הם כלי ברזל שמקבלין טומאה, ויש לגמגם כשעיקר עשייתן לצורך קרקע והן מחוברין לקרקע ע"י יתידות, ועיין בירושלמי ר"פ כל הגט, אמנם בלא"ה ראוי להרחיק מזה כי ידוע שבמדינות הללו תופסין להחמיר דכולו שאוב פסול מד"ת:
ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא.