אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק יורה דעה › סימן ה

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק יורה דעה · סימן ה

סימן ד

בעזהי"ת יום ב' י"א אדר שנת תר"ל פה קוטנא. כבוד ידידי הרבני מו"ה מיכאל נ"י שו"ב בעיר רדאמסק. ע"ד שאלתו בעצם בריאה, הנה הביא כ"ת דברי הט"ז בסי' ל"ט ס"ק כ"ב והתבו"ש גם דברי שו"ת נדיב לב, וס' מטה יוסף שבס' מטה יוסף הכשיר, והנה להיות שאין לי ספרים אלו לא אוכל לדקדק בדבריהם אבל לפי מה שמביא כ"ת נראה שהשוה דברים רחוקים מאוד שהרי בעל מטה יוסף לא הכשיר רק בעצם המונח תחת הקרומים דאמרינן שבלעה דמ"ל מחט או עצם ואין לנו לתלות שנתלש קצת עצם מגוף הבהמה ול"ש למיזל בתר קורבה אחר שלא ראינו שום ריעותא בבהמה והרבה עצמות שבורים נמצא בשוק תלינן טפי שבלעה עצם ע"כ בלי ספק שגם הרב בט"ז יתיר דהו"ל כמחט בריאה דכשר בשעת הדחק, אמנם הדין המבואר בט"ז הוא עצם שמונח על הריאה וכשקולפין העצם הקרום קיים ועולה בנפיחה, ובזה נ"ל עיקר כדברי הט"ז דל"מ כשלא ראינו שום שבר בבהמה והצלעות קיימות אין לנו לומר שנסדק קצת מהעצם והעלה אח"כ ארוכה עד שלא ניכר כלל אם נסדק ממנו דהא מבואר בנדה נ"ה ע"ב דעצם אינו מעלה ארוכה ומשנה שלימה שנינו בפרק ב' דאהלות באבמה"ח דבחסר עצם כ"ש טהור דעצם אינו מעלה ארוכה, ומה"ט השגתי בחי' על יו"ד סי' ל' על הנו"ב שר"ל בחסרון בגלגולת הבשר מגין כמו בנקבו המעים ושומן סותם, וליתא מטעמא דפרישית דדוקא בשר מעלה ארוכה וע"י שסותם הבשר אמרינן שתתרפא אבל בעצם לא שמענו:

ומעתה בנמצא עצם על הריאה והצלעות שלימות ולא ניכר בהם רושם חסרון אין לנו לומר שנסדק מעט והעלה ארוכה וקרם הבשר מטעמא דפרישית, אמנם גם אם ניכר קצת חסרון בצלע נ"ל להטריף דהא כיון דהעצם דבוק בריאה והעלה קרום חוששין לשמא הבריא כמו בושט בסי' ל"ג אע"ג שבעל כו"פ חילק בין ושט דנקיבתו נבלה לשאר טריפות מדברי כל הפוסקים לא נראה כן. והנה הרבה טעמים נאמרו בהא דאין חוששין לשמא הבריא והמחור בזה הוא דברי הרב בתה"ד שהביא הש"ך בסי' מ"ח ס"ק כ"ב דדוקא בושט שעורו דק וכל שנתחב קוץ דרך הוא שינקוב לגמרי אבל בדבר שעורו עב ל"ח, ומה"ט אין מקום למה שהחמירו האחרונים בסי' נ"א בתחוב דבר עב לחלל הבהמה ליחוש שמא הבריא ולפענ"ד אין בזה שום חשש ומה"ט מתירין מפרקת עקום ע"י בדיקה בחוט השדרה ואין חוששין שמא הבריא ותו דמאבר לאבר לא חיישינן כלל שמא הבריא ומה"ט מחט שנמצא בריאה אין חוששין שמא הבריא כיון דבשר הריאה עב ומסתבר הכי אבל כשעצם דבוק בעור הריאה מבחוץ כיון דחזינן שהעלה הריאה [קרום, זה] סי' ע"כ שנתחב קצת בחוזק ודאי חוששין שמא הבריא לכן הראי' שהביאו האחרונים ממחט דמכשירין בשעת הדחק אין ראי' כלל דשאני כשבא מבפנים כמו שחילק הרב בתה"ד, וסיומא דמלתא כשנמצא מבפנים תחת הקרומים ודאי דינו כמחט שנמצא בריאה ואם נמצא בחוץ על הקרומים ודבוק בו וכשקולפין אותו הריאה שלימה כל שאין רואין שום חסרון בצלעות הוא טריפה בודאי וכשנמצא חסר קצת מצלעות טריפה מספק כדעת הרב בט"ז:

ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה