שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק יורה דעה · סימן ד
בעזהי"ת י"ט סיון תרח"ם לפ"ק.. שוכט"ס לכבוד י"נ הרב המאור הגדול החסיד מו"ה אפרים אויערבאך שי' אבד"ק מעזריטש גדול. אחדשה"ט. הנה בעת בא לידי מכתבו הקדום לא הי' לי פנאי והנחתיו ובין כך מילתא מינאי אזדא עד בוא דבריו שנית, ודבריו סובבים על דברי הלבוש בסוף הס', ואמינא לי' איזא שהפריז על המדה במה שהחמיר שגם בטריפות שאינו אלא חומרא בעלמא, ומ"מ אנו מתירין לפי המנהג בקליפה שגם אם נמצא חוץ לשטח הסרכא נקב היכי שיכולין לתלות ע"י שקלף בחוזק יש להכשיר בפשיטות כיון שהוא חוץ לשטח הסרכא כגון בנסרך מגב האונה לדופן במיצר החזה שמדין הש"ע לפ"ד רוב הפוסקים כשרה בלא בדיקה וכן נהגו רבים מגדולי ישראל שפוסקים כהרב"י ומפיהם אנו חיין בכמה גופי הלכות, לכן הגם שאנו מחמירין כיון שאינו אלא מצד חומרא חלילה לנו להחמיר במקום שיש עוד ספק, ודמו להא דאמרינן בפ' א"ט אינהו מיכל אכלו ולדידן מיסתם לא סתים ובודאי צריכין לזה שוחט יר"ש כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, וגדולה מזה כתבתי בחי' ליו"ד סי' ל"ב דכל היכא דלדידן כשר בהפ"מ כל שנתערב חד בתרי במב"מ כשר גם בלא הפ"מ ול"ד להא דכתב מוהריב"ל בתשו' דכל היכי דהספק נולד בדאורייתא ואח"כ נתגלגל לדרבנן לא שרינן מטעם ספק דרבנן להקל דדוקא בספק הדין כן לא בדבר שלא נאסר אלא מטעם חומרא וכ"כ הרמ"א בהקדמה לת"ח דכ"ד שמותר בהפסד מרובה הוא לפי שע"פ הדין שרי אלא לכבוד האוסרין אנו מחמירין א"כ דמי למש"כ מוהרא"י בפסקיו הובא ביו"ד סי' שי"ו בהג"ה דבחלב חולבת כיון דלרוב פוסקים מותר לגמרי ואינו אלא חומרא סמכינן להתיר על ס"ס כל דהו אע"פ שאינו ס"ס גמור וכמו כן בנתגלגל לדרבנן, מיהו בנד"ד שנסרך לשומן החזה שנראה שהוא למטה מחוט אין היתר זה מ"מ לפ"מ ששמעתי מקילין גם כשהוסר ע"י קליפה כל שהוא שלם נגד כל שטח הסי' וכרוחב קש ואני מעלים עיני מזה ויש לי בזה דברים ארוכים וקשה לי להאריך בזה והדבר תלוי בראות עין המורה אם ברור בעיניו שמקום הנקב לא הי' מגוף הסי' [ועי' בפ"ת סי' ל"ט סעי"ה ובסי' נ"ח]:
ידידו הדו"ש בלונ"ח ישראל יהושע חופ"ק קוטנא