שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק יורה דעה · סימן ג
שוכ"ט לכבוד או"נ הרב הגדול מגזע היחס ומעלה מ' אפרים אויערבאך אב"ד בעיר מעזריטש שי'. נועם אמרותיו לנכון הגיעני, וע"ד השור שנפל ע"ג הקרח בפחות מי' טפחים והי' צולע על ירכו ונשחט ונבדק הרגל והורה מעכ"ת להתיר ופלפל בדברי התבו"ש והנו"ב שהם המציאו חומרא דגם בפחות מי' טפחים ניהו דאין חוששין לריסוק איברים מ"מ בצולע על רגלו גרע טפי וחיישינן לפסיקת החוט, והביא דברי הש"מ בשם הראב"ד בב"ק דף נ"א, והנה ידידי מדברי הראב"ד אינו נראה כלל חומרא בנד"ד כי שורש דבריו ליישב דעת הרי"ף שכתב בה"י הא דר"נ בתורא דנפל לאריתא דדלאי דבלא שהתה מעל"ע אסורה גם בפחות מי' טפחים ול"מ בדיקה וזה נגד מסקנת הסוגי' לכן כ' הראב"ד נהי דאדחי דברי ר"נ הראשונים דאין חבט בפחות מי' טפחים לענין מיתה ול"ח לריסוק איברים מ"מ כיון דיש חשש חבט לענין נזיקין כשם שיש חשש בפחות מי' טפחים שנשבר רגלה למטה מן הארכובה כמו כן יש חשש לענין חבוסת גלגולת ושבירת השדרה והחוט ושבירת רגלה למעלה מארכובה דמ"ל למטה מן הארכובה או למעלה מן הארכובה והא דאידחא מימרא דר"נ בקמייתא גם באגנדר משום דפחות מי' דליכא חשש ריסוק ואין החשש אלא בשבורה ממש יש בדיקה גם בתוך מעל"ע ואמאי טרפי' ר"נ לפי שלא שהתה מעל"ע הרי גם לאחר מעל"ע צריך בדיקה ובבדיקה כל שהוא למטה מי' כיון שאין חשש ריסוק מהני גם בתוך מעל"ע זה העולה מדברי הראב"ד בדעת הרי"ף. ונראה דיש עוד נ"מ דבתוך י"ט דליכא חשש ריסוק אינו נפסל רק בנפסק רוב החוט משא"כ בריסוק גם במשהו נאסר ולפ"ז יש בדיקה גם לדידן דנהי דא"א בקיאין בנקב משהו מ"מ ברוב ודאי בקיאין כמו שהוכחתי בחי' ליו"ד שלא כדברי הגאון בעל דג"מ וכבר ישבתי בחי' מה שיש להקשות ע"ז מבדיקת צו"ה ואיעכל ניבי' וא"ל, ונראה עוד מדברי הראב"ד דפחות מי' הגם שיש ריעותא שאינה הולכת מ"מ אין חוששין אלא במקום החבט כמו בהכאה באבן שכ' הרמ"א בסי' נ"ח שאין חוששין אלא באבר שנחבטה וה"נ אין חוששין אלא באיגנדר שנפלה ע"ג שבזה חוששין לחוט השדרה ולבוקא דאטמא אבל בנפלה על הכרס אין חוששין בפחות מי' כלל כיון דאין חשש ריסוק בפחות מי' רק משום החבט אין חשש רק באבר שנגע בקרקע א"כ בנידן מעכ"ת שנפל ע"ג קרח שנחלקה רגלי' ומעדו קרסולה כיון דאין חשש ריסוק כלל בפחות מי' אלא מחמת החבט כל שלא נפלה ע"ג רק על פני' אין שום חשש על החוט וגם בנפלה ע"ג בפחות מי' אין חשש ריסוק רק שמא נפסק ממש החוט ברובו ובזה אנו בקיאין ויכולין לבדוק גם עתה אלא דל"צ לבדוק כל שנפלה על כריסה כמוש"כ כש"כ שאין דברי התבו"ש מוכרחים והרב הקדוש בעל פ"ח כ' דנ"מ בנפלה מאלי' דצריך לבדוק כשנפלה מגובה י"ט הרי דפחות א"צ לבדוק כלל, גם בנפלה מדעתה מי' כתב דאינו אלא לכתחילה ובדיעבד כשר בלא בדיקה לכן ודאי טב הורה מעכ"ת:
וע"ד שכר הסופר שלא שילם הבעל והאשה רק שקרוביהם שלמו השכר אמנם הסופר הקנה להבעל הקלף והדיו כנהוג בסדר הגיטין ומעכ"ת חש לדעת הגאון בעל ס' תו"ג בסי' ק"ך ידידי כבר נשאלתי ע"ז וכפי הנראה לא נתקבלה דברי הרב ז"ל אצל בעלי הוראה וגם אני כ' שדבריו המה תמוהים ועכ"ז לא מלאתי את לבבי לחלק על הרב ז"ל אמנם הרב השואל כ' לי שא' ממחברים מגדולי גאליצי' ג"כ חלק עליו לזאת לא יכולתי לפסול הגט בדיעבד, אמנם מה שסידר המורה את הגט אחר שהתרה בו מעכ"ת בהסכמת הגאון המנוח מוהר"א ליבוש ז"ל אבד"ק זסלב ראוי לראשי הקהילה לפרסם קלונם ולענוש אותם כפי מה שיראו כי אני לא נסיתי בזאת לישא דעי למרחוק בפרט חוץ למדינה והי' זה שלום:
מנאי ידידו הדוש"ת ישראל יהושע. ב"ה ה' אדר תרמ"ג לפ"ק קוטנא.