שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אורח חיים · סימן לב
ב"ה כ"ב כסלו תר"ן לפ"ק. כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם לשבח מו"ה פינחס אלי' רוטענבערג אבד"ק פילץ ע"ד הרחיים של קיטור, זה כעשרים שנה אשר מנעתי להביא את הקמח הנטחן ברחיים האלו למחנינו כי נתברר שהוא מזיע וכבר הרגיש בזה הגאון קרבן נתנאל שאפשר שזיעה כזו מחמצת ודינו כתולדות המים, ומלבד זה הנה הרא"ש בפ' כל שעה הביא בשם הרוקח דזיעת בתים אע"פ שאינו מכשיר מ"מ מחמיץ דומי' דרוק והרא"ש ז"ל דחה דבריו דרוק מכשיר, וליישב קצת דעת הרוקח נראה דס"ל הא דתנן בפ"ב דמכשירין דזיעת בתים אינו מכשיר הוא לפי שלא נתלש לרצון **(ולכאורה קשה מהא דבריכה בבית דרק מה שהוא מחמת הבריכה טמא והרי ע"כ נתלש לרצון ושוב טמא גם מחמת הבית דהרי נתלשין ביחד ואפשר כיון דמיירי במים טמאין לא בעינן לרצון כמבואר שם ואף)** ואין זה ענין לחמץ, אמנם מעכ"ת כתב שהרחיים שבעירו איננו מזיע כי הוא מכלי ברזל המקררים אמנם עדיין יש חשש כי לפ"מ שנתברר לי הרבה מבעלי רחיים לפי שהם טוחנים הרבה הן חשודים לערב חיטים מחומצים לתוך הכשירים וזה נעשה ע"י תחבולות שונות, ואם כי מעכ"ת מכיר את האנשים כי הם כשרים ואינם חשודים בכך עכ"ז קשה בעיני שאכניס עצמי בזה כי ע"י שיתפרץ הדבר יבואו גם אחרים לעשות כך הגם שאין לנו לגזור גזירות מדעת עצמינו עכ"ז אין רצוני להצטרף בזה וכ"ת יעשה את אשר יראה בעיניו:
נאום ישראל יהושע חו"פ קוטנא יצ"ו. **(דהרמב"ם הוחנה רק באה"ט אבל מסתימת כל המפרשים משמע דרק ט"י נתמעט לא שאר משקין טמאין ומדוקדק למה במרחץ לעיל מבואר דטהורה בכי יתן ולמה לא כאן [רק הגר"א הגיה ע"ש] ולפ"ז מדוקדק דטהורה בכי יתן ע"כ לרצון ובכה"ג גם מחמת הבית טמאה דנתלש לרצון. המגיה.)**