אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אורח חיים › סימן כז

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אורח חיים · סימן כז

סימן כו

ב"ה י"ג מר חשון תרנ"א לפ"ק. כבוד ידידי המאה"ג חריף ובקי מו"ה אלימלך שמעון שיחי' אבד"ק חירוב בנאליציען. מכתבו השני קבלתי לנכון ביום אתמול והנה עיקר דברי במכתבי הקדום הי' כי הדרך ההולך עליו מסילת הברזל אע"פ שנוסעין עליו כמה אנשים לא מקרי רה"ר יען כי האנשים הנוסעים על מסילת הברזל המה מוקפים בעגלות שיש להם ד' מחיצות ומקורה שהוא רה"י גמור לכל הפוסקים, לכן ע"י נסיעת האנשים האלו ל"מ רה"ר, ועתה בבוא דבריו שנית ראיתי והבנתי שדעתו דכל שהדרך נמסר לס' רבוא אע"פ שאין נוסעים ובוקעים בו כאחת אע"פ שהם בזמנים מתחלפים וזמנו של זה לא כזמנו של זה ואין שכיח כלל שיהי' ביום אחד ס"ר בוקעין בו מקרי רה"ר, והביא ראי' ע"ז ממש"כ התוס' עירובין דף ו' בד"ה כיצד דהעגלות תחתיהן וביניהן רה"ר אע"פ שאין בוקעין בו ס"ר מ"מ על הדרך הוא שכיח, וכן מהא דעירובין דף כ"ב דאמרינן דלא אתי רבים ומבטלי מחיצה, ואפי' עולין במעלות מרון שפרש"י ז"ל שאין שנים יכולים לעבור והאיך אפשר שיהי' ס"ר בוקעים בכל יום, א"ו דא"צ שיהי' בכל יום ואפי' אם עוברין מקצתן ביום אחד ומקצת עוברין בזמן אחר מקרי רה"ר ידידי, לשון רש"י עירובין דף ו' שכתב עיר שמצויין בה ס' רבוא לא משמע כלל כפירושו שהרי כתב עיר שמצויין בה ולפי פי' כ"ת מעולם אינו מצוי בה וגם מפירושו בדף נ"ט על מתניתין דעיר של יחיד ונעשית של רבים כתב שלא הי' נכנסין בה תמיד ס"ר משמע דצריך שיהא נכנסין בה תמיד ס"ר, וכ"כ במכתבי הקדום להשוות קצת דברי הפוסקים דאסרטיא שהוא הדרך המפולש מחוץ לעיר כל שהדרך נמסר לס' רבוא אע"פ שאין ס"ר בוקעין בו תדיר מ"מ נקרא רה"ר אבל פלטיא שהיא בתוך העיר אע"פ שאינו מוקף מחיצות צריך שיהא ס"ר מצויין בו תדיר, דעיר נחשב כרשות בפ"ע כמו לענין תחומין למ"ד תחומין י"ב מיל דאורייתא אלא דבהא מחמרינן לפי דשם גם אם יש ס"ר מותר להלוך בכל המחנה דומיא דדגלי מדבר דהיו רשאין להלוך בכל מחנה ישראל ולטלטל הי' אסור והטעם כיון דכל העיר מקרי מקומם לא נאסר אלא דומי' דהתם אבל בחוץ לעיר לא בעינן שיהא ס"ר בוקעין בו תמיד אלא כל שהדרך מיוחד להם ויד כולם שוין בו מקרי רה"ר, ובזה לא קשה מהא דעירובין כ"ב דהתם בדרך הוי, אמנם גם לדעת הסוברים דגם בדרך צריך ס"ר בוקעין ל"ק מהא דעירובין די"ל כל שרה"ר סובבין אותו מכל צד אע"פ שבמקום אחד אין בוקעין בו לא בטיל רה"ר כעין שכתבו התוס' גבי י"ג אמות ושליש **(עיין עירובין ו': ועיין לעיל סי' כ"ב, כ"ג.)** ומה"ט ניחא נמי מהא דעגלות, אמנם לדינא איני תוקע עצמי לדבר הלכה והרוצה להחמיר כדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שהשמיטו הא דרה"ר צריך שיהא בוקעין בו ששים רבוא תבוא עליו ברכה:

ידידו ישראל יהושע חו"פ קוטנא יצ"ו.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה