שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אורח חיים · סימן כו
כ"ה ח' מר חשון תרנ"א לפ"ק. לכבוד י"נ הרב הגדול מו"ה אלימלך שמעון נר"י אבד"ק חיראב בנאליציע. מכתבו הגיעני, וע"ד אשר דרש במקום שהמסילת הברזל הולך מעיר לעיר והוא יורד באורך כמה מאות פרסאות אפשר שמקרי ס' רבוא מצויין כיון שנמסר הדרך לכל מי שירצה ליסע בדרך ההוא ובאורך הדרך מצויין ס' רבוא, ידידי תחילה צריך אני להודיע כי הדרך ודאי לא מקרי רה"ר מאחר שהאנשים יושבים בתוך עגלות מסובבים בד' דפנות ותקרה, ופשוט שזה רה"י גמורה ואפי' כרמלית לא מקרי, ואם היות כי הדרך כשבאין לבאהנהויף יש לו ב' מחיצות גמורות ושתי מחיצות פרוצות באמצע כאורך רה"ר מ"מ בשביל זה לא נשתנה הדין משנות קדם שהי' כל דרך המלך בלא מסילת הברזל ואעפ"כ לא מקרי רה"ר לדעת רבים וכוותיהו נקטינן. ובאמת בש"ג כתב דהדרכים המפולשין לעיירות מקרי רה"ר ולא בעינן שיהי' ס"ר בוקעין בו בכל יום וכ"כ בחי' הריטב"א וכבר הרגישו בזה גדולי הדור שלפנינו, אמנם בחי' כתבתי שהרמב"ן בפ' במה אשה עשה פלילות עם בעל התרומות במה שאמר שבזה"ז אין רה"ר לפי שבעינן שיהי' ס"ר בוקעין, והטיח דברים כנגדו ובחי' לעירובין דף נ"ט כתב ושמא דעת הראשונים דאסרטיא שהיא כבושה חוץ לעיירות והולכין ממנה למדינה עד סוף העולם אין מדקדקין בה בעוברין ס"ר דהא דכ"ע היא אבל בתוך העיר אין שם רה"ר עד שיהי' ס"ר בעיר דומיא לדגלי מדבר, והנה בארתי במ"א עיין לעיל כ"ב] דכוונתו דוקא בעיר שהיא רה"י כל שאין ס"ר בוקעין בו שהרי לדין כרה"ר בעינן שיהא רשות לרבים וגם דרך לרבים כדמוכח בעירובין דף כ"ב דקתני במתניתין אם הי' דרך ורה"ר מפסיק קתני דרך וקתני רשות אלמא דלהוי רה"ר בעי דרך ורשות, אבל כשאין להם רשות אע"פ שיש להם דרך לילך לא מקרי רה"ר אלא כחצר השותפין דמיא, וכבר האריכו בזה הרמב"ן והריטב"א והתוס' בעירובין דף נ"ט ודף כ"ג וזה שדקדק הרמב"ן בעירובין דף נ"ט לחלק בין איסרטיא שהיא כבושה חוץ לעיר והולכין ממנה מעיר לעיר וממדינה למדינה עד סוף העולם אין מדקדקין עלי' בס' רבוא דהא דכ"ע היא הכוונה שרשות הכל שולטת בו ויד כ"ע שוין בו, לבין שהוא בתוך העיר, וזה מבואר כמש"כ, וכיון שרבים חולקים ע"ד רש"י ובה"ג וסבורים שא"צ להיות ס' רבוא אלא שנהגו כרש"י ובה"ג וכיון שלדעת הרמב"ן בדרך מפולש שמחוץ לעיר גם רש"י ובה"ג מודים ודאי יש להחמיר, ובהכי ניחא נמי דעת הרמ"א שכתב בסי' ת"ד בספק אם יש תחומין למעלה מעשרה דבי"ב מילין מחמרינן לפ"ד הסוברין דתחומין י"ב מילין דאורייתא, ולכאורה קשה דהא מבואר בדברי הרמב"ם דגם למ"ד תחומין י"ב מילין דאורייתא דוקא ברה"ר אבל בכרמלית לד"ה הוא מדרבנן והרי דעת הרב ז"ל דהאידנא ליכא רה"ר, וכן קשה ע"ד הלבוש הביאו המג"א בסי' תקפ"ו דאסור לומר לנכרי להביא שופר דרך י"ב מילין דלא הוי שבות דשבות לדעת הסוברין די"ב מילין הוי דאורייתא וקשה הא לא הוי אלא ברה"ר והאידנא ליכא רה"ר, אמנם למש"כ דדוקא בעיר לא הוי רה"ר בפחות מס"ר כמו לענין תחומין אבל בדרך שמחוץ לעיר כיון שהוא מוכן לאנשי המדינה שיד כולם שוין בו לד"ה הוי רה"ר, ויצא לנו מזה שכל הקילות שהקילו דאין רה"ר בזה"ז הוא דוקא בעיר שמיוחדת להם לכמה דברים לא בדרך שמחוץ לעיר, וא"ל ע"ד רמ"א בסי' ת"ד כיון דאין תחומין מד"ת אלא במקום שהוא רה"ר הא קיי"ל דלמעלה מי' אין רה"ר א"כ למה החמיר למעלה מי', הא כי נימא נמי יש תחומין למעלה מי' מ"מ אין בו איסור דאורייתא כיון דאין רה"ר למעלה מי', ויש לומר דמ"מ יש נ"מ בעקר גופו מקרקע והלך י"ב מילין ע"י קפיצה דהא קיי"ל בשבת דף ו' זרק למעלה מי' חייב עיי"ש:
ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא