שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אבן העזר · סימן קז
ב"ה כ"ב למב"י תרל"ט לפ"ק קוטנא. כבוד הרב המאה"ג מו' משה יואל נר"ו אבד"ק טשיזיוא. ע"ד האשה שאמר לה בעלה קודם שנסע לדרך שתזהר שלא תישן בבית אבי' עם אחי' רק עם נקבה וכן א"ל ע"י אמו ואח"כ בא לביתו ושהה לערך חמשה חדשים ואח"כ חזר ונסע ובא בלילה ומצא שאחי' ישן ג"כ בחדר זה והאשה הודית שגם בפעם הראשון ישן אחי' בביתה לפי שיראה לישן יחידה אמנם לא עשתה שום רע חלילה גם בפעם הזה לא עשתה רע חלילה, ומעלתו פלפל אם יש להתיר מצד הא דאמרינן בסוטה בפ"ק לא לימא אינש וכו', הנה מה שהאשה הודית על הנסיעה הראשונה כיון שאמרה שלא פעלה עון אמרינן הפה שאסר הוא הפה שהתיר, ול"ד למש"כ המרדכי והובא בהגה"ת רמ"א סי' קע"ח בנתיחדה ואמרה נאנסתי דאבדה המגו שלה דהתם כיון שמודית שנאנסה לא מקרי אונס כיון שבתחילה פשעה ובא ע"י פשיעה גם י"ל דלבסוף נתרצית ואע"ג דקיי"ל דתחלתה באונס אף שנתרצית לבסוף מצד יצרה אלבשה כמבואר פרק נערה [כתובות נא:] ש"ה דבא ע"י פשיעה בתחילה, ומצאתי בספר פנ"י שקדמני בזה, אבל באומרת לא נטמאתי כלל פשיטא דאמרינן הפה שאסר וכו', ואפי' אם יש פסולים שראו שנתיחדו נאמנת במגו וכ"כ במ"א שמה שלמדו האחרונים שדברי הרא"ש בתשו' דמגו במקום עדים פסולים לא אמרינן אינו כן וכתבתי שם שאין מדברי הרא"ש הללו ולא מדברי הרא"ה בסוגי' דתרי ותרי שום ראי', אמנם על מה שראה בעצמו בעת שבא בלילה יש לעיין ונראה כיון שלא קינא לה שלא תיסתר עם אחי' רק שלא תישן אין במשמעות שהוא חושד אותה שא"כ הי' לו להזהיר שלא תתיחד ותסתר עמו אלא שחשד את אחי' שמא בעת שתישן יבוא עלי' בלא דעתה ועיין בתשו' פ"מ ח"ב סי' כ"ב לכן לא הי' חושש שתסתר עמו ותתיחד שהרי היא בעיר ותצעוק כשתראה שרוצה לאונסה ולא חש רק על שעת שינה ואפי' אם הבעל יאמר עתה שחושד גם אותה מ"מ כיון שלא הזהיר על הסתירה אין מורה לשונו רק על חשש שינה ודמי לאומר אל תדברי עם פלוני ועדיף מיני' וכל שלא קינא לה מפני חשד שמא תתרצה אינה נאסרת לפיכך כיון שנראה דכל שלא קינא לה בפני עדים אינו אלא חשש דרבנן יש לסמוך ע"ז אם יסכים רב אחד מפורסם, גם יש לעיין כיון שעבר יותר מחמשה חדשים שהזהיר אותה אם נאמנת לומר אישתליין ואע"ג דלא דמי להתראה שצריך להיות תכ"ד מ"מ כיון שעבר חמשה חדשים ובעוד שהי' הבעל בביתו לא ישן שם וגם הבעל לא הקפיד אלא על שינה יש לדמותו קצת לשבועת העדות דיכולין לומר אשתלין, אמנם האחרונים האריכו בזה וגם אנכי בארתי קצת בחי' לחו"מ סי' ל"ד ולא ראיתי להאריך בזה:
ידידו ישראל יהושע חו"ב קוטנא יצ"ו ולכל אשר לו שלום.