אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן קב

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן קב

סימן קא

ב"ה כ"ח טבת תרל"ה לפ"ק קוטנא. שלום לכבוד הרב המאוה"ג וכו' מו"ה אברהם קלאצקין בראמענאוו. ב"ל ה' הגיעני ביום אתמול, ותורף השאלה, שאשה אחת הי' לה קטטה עם בעלה, ועזבה בעלה בבית אבי' כשתי שנים, והאשה ילדה בן. ואמרה האשה כי מבעלה הוא, שהיו יחד ביום אחד ואז בא עלי' ונתעברה אז, והבעל מתחילה כחש לגמרי, אמנם אחרי שהאשה הרבתה בבכי' וצעקה גם הב"ד דברו על לב הבעל הודה שבא עלי' אז, אמנם פג לבו מלהאמין שנתעברה אז, יען כי לא בא עלי' רק פ"א ומעומד שהאשה היתה סמוכה לכותל וגם הוא, ומבואר בסנהדרין דף ל"ז ע"ב גמירי אין האשה מתעברת מעומד, א"כ אין הולד ממנו, והאשה הודית לדברי הבעל שבא עלי' מעומד ולדת הולד הי' במכוון ט' חדשים משבא עלי', וע"ז נחלקו הרבנים שיחיו יש שאמרו שיש לחוש לזה בפרט כי הבעל הוא כהן, א"כ אסורה לו, וגם יש לחוש על הולד ויש אומרים שמה שאמרו אין אשה מתעברת מעומד היינו ע"פ הרוב אבל עכ"פ יש במציאות שתתעבר ואין לנו לתלות בזנות כמוש"כ הריב"ש בתשו' סי' תמ"ו זה תורף השאלה:

ולפ"ד אין ללמוד כלל מסוגי' זו לאסור, דהתם נבוכדנצר הרשע כשציוה לשלשל ליכני' את אשתו הי' עושה במכוין שיהי' התשמיש ע"ד שלא תתעבר שהי' בית האסורים צר מאד עד שהיתה צריכה לעמוד כמו נד, אבל בנד"ד שהיתה חפשית ובמקום לא צר ועמדה סמוכה לכותל, מאן לימא לן שלא הטתה את מושבה ורחמה הי' באלכסון ובזה ודאי אפשר שתתעבר, גם לא אמרו אלא שאין אשה מתעברת מעומד אבל ביושבת לא שמענו, וכיון שהבעל הי' עסוק במלאכתו ודאי לא קים לי' שפיר מצב האשה שאפשר שהיתה יושבת קצת ע"י שעקמה רגלי', ובכתובות דף ט' בהאי דהאוכל ביהודה אצל חמיו פרש"י שמא הערה בה ושכח ק"ו כאן שודאי לא קים לי' לבעל מצב האשה שהיתה אז, ואע"ג דלאיסורא חיישינן שם היינו באומר שלא בא עלי' כלל, אבל כאן שהודה שבא עלי' ודאי דמלתא דלא רמי' עליו לידע איך היתה מצבה אז, ואין זה ענין להאי דיכני' שנבוכדנצר הרשע במכוון עשה החדר צר מאד שתהא צריכה לעמוד כמו נד, לכן לפענ"ד אין ללמוד שום חומרא מאגדה זו לאסור אשה על בעלה אחר שלא נשמע עלי' שום שמץ דופי, ק"ו שאין לפגום את בנה מקדושת כהונה והוא בחזקת בנו, גם מש"כ דאין אשה מתעברת מעומד אפשר דהוא רק ע"פ רוב, הם דברים הראוים לאמור, ובודאי אם יש אפי' מיעוטא דמעוטא אין לתלות בזנות וכמוש"כ הריב"ש:

ואני הבאתי עוד ראי' מדברי בה"ג והובא ג"כ בתשו' רב שרירא גאון בתשו' הגאונים הנדפס בשאלוניקי ע"י הגאון מוהר"ח מודעי ז"ל שער ג' סי' י"א בקטן פחות מבן י"ג שנים שנשא אשה והוליד בנים אין לה כתובה וא"צ גט והבנים בחזקת בניו, וכפי הנראה היא הלכה פסוקה אצל הגאונים ובודאי לא יחלקו על סתם משנה בר"פ בן סורר ומורה דמוכח התם דקטן אינו מוליד דכל שהוא ראוי להוליד תו אינו נעשה בן סורר ומורה וכיון דחזינן דקטלינן לי' ע"כ דהו"ל מיעוט גמור ואפ"ה אין תולין הבנים בזנות ואמרינן דאפשר שהוא ממיעוט, דמיעוט מולידין אע"פ שהם קטנים מדא"צ ממנו גט. וא"ל דא"כ הא דקאמר התם דר"ח דאמר קטן שהוליד אין הבן נעשה סורר ומורה פליג אדרבה דאמר קטן אינו מוליד ויליף מואם אין לאיש גואל נימא דמיעוטא דמיעוטא מולידין לכן א"צ לחזור אחר יורשין, אבל עכ"פ אפשר שיוליד, ז"א דא"כ מה קמ"ל רבה הא נלמד מסורר ומורה דהאיך קטלינן לי' דלמא הי' ראוי להוליד מכבר אלא ע"כ דרבה סבר דא"א להוליד כלל, ועכ"פ למדנו מדברי הגאונים שגם בקטן אע"ג שאין קידושיו קידושין והיא פנוי' גמורה אפ"ה אין תולין שנתנה עיני' באחרים וגם לאונס לא חיישינן הגם שהוא נגד הרוב, וכ"ז אינו אלא לרווחא דמלתא, אבל בנד"ד נראה שאין שום חשש מטעם שכתבתי (וע' ישועות ישראל סי' ל"ה]:

ומש"כ כ"ת לפלפל דנימא פ"ד דא"א משים עצמו רשע שבא עלי' בדרך זה שא"א שתתעבר אמת שדעת הריטב"א באומר בני זה ממזר במקום שעושה עצמו רשע א"נ אבל הרבה פוסקים חלקו ע"ז כמש"כ בחי' לחו"מ ס"ס כ"ח, גם אין זה ענין לפ"ד שלא נאמר בש"ס אלא בתרי ענינים כיצד הרגתי לאיש פלוני דפ"ב דיבמות, המבוקש לידע שבעלה של זו מת אנו מקיימין שמת ונהרג ולא ע"י, וכן בפלוני רבעני, המבוקש לידע שזה רבע זכר, וכן לדידי אוזיף בריבית המבוקש לידע שזה מלוה בריבית לכן חולקין הדיבור שהבעל מת ושזה רבע והלוה בריבית ולא ע"י אבל כאן המבוקש לידע שבן זה מזרע בעלה וכשבעל אמר שבא עלי' בדרך שא"א שתתעבר ל"ש פ"ד שהרי זה דיבור א' שאינו מזרעו לפי שבא עלי' בדרך שא"א שתתעבר, וכעין זה כתבו התוס' בפ"ב דכתובות באנוסים היינו מחמת ממון וגם לשאר תירוצים מודים בכאן:

גם מה שפלפל מנ"ל דלרשב"ג באשתהי ל' יום אמרינן דבן ז' ואשתהי, נימא דכוונת רשב"ג דע"כ בן ט' ולתלות בזנות, וע"ז פלפל בהא דפדיו מבן חדש תפדה שאם נתלה בזנות א"צ לפדות, ומעכ"ת כתב דאפשר ביבם וכשנודע שהוא בן ט' ירש הבעל הזה את הכל וצריך לפדות מממון שלו, ובזה נפל פלוגתא ברבוותא אם פודין הבן היתום ממעות עצמו, וכבר האריך בזה הטו"ז בסי' ש"ה ס"ק י"ב והנקה"כ, גם פשט דקרא דתפדה שהמצוה מוטלת עליו, אמנם כ"ז הפילפול הוא רחוק ממרחק האמת, והנכון ביישוב הקו' דהא בתוספתא דשבת מבואר דלת"ק בן ח' אינו כחי וע"ז אמר איזה בן ח' כל שלא כלו חדשיו כלומר שידוע שהוא בן ח' וע"ז אתא רשב"ג ור' לאפלוגי דגם בן ח' אינו נפל שגם שנודה שנולד לח' עכ"ז אינו נפל לפי שאשתהי (יותר לא מצאתי):

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה