אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן קא

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן קא

סימן ק

שאלה אשת כהן מוחזקה לצנועה, ויצאה מדעתה ובשעת שטותה דברה הרבה דברים מכוערים, שאינה רוצה בבעלה רק רוצה להנשא לאנ"ח ולנכרים וברחה מביתה והיתה על הדרך איזה שעות עד שמצאו אותה והחזירוה לביתה ואמרה בשעת שטותה שנבעלה לאנ"ח, וכעת נשתפה ומתנהגת כדרך בנות ישראל, ומתחילה האמין הבעל ואח"כ כאשר נחקרה בב"ד נשבעה שרק להכעיס לבעלה אמרה כן וכעת כבר הבעל מסופק בדבר ע"כ:

תשובה ידידי הרב הגאון המפורסם מו"ה שמחה יאיר נר"י אבד"ק פיעטרקאוו. בדבר השאלה בשלהי נדרים אמרינן בראשונה הי' אומרים ג' נשים יוצאת ונוטלות כתובתן אחת מהן האומרת טמאה אני לך ולמשנה אחרונה אינה נאמנת וצריכה להביא ראי' ונחלקו הראשונים אם מעיקר הדין נאמנת כי לדעת התוס' מעיקר הדין נאמנת ולדעת הר"ן אינו כן כמבואר בדבריו, ונ"ל שלד"ה היכי דמשתעבדת לו לא שייך שווי' אנפשי' חד"א אלא שטעם של הסוברים דמדינא נאמנת שהרי אם האמת הי' שנאנסה נפקע שיעבודו ואינה מחויבת לשמשו, א"כ למה לא נאמין לה שנאנסה ושהופקע שיעבודו וכי מה בין זה לשומר שטוען שנאנס החפץ שהופקד בידו שנאמן אף שהי' עליו חזקת חיוב גם למ"ד שומרין בשעת משיכה מ"מ נאמן וכן האשה נאמנת שנאנסה ומותרת לבעלה הישראל לדעת הרא"ש ורבינו יונה וכיון דנאמנת לפטור עצמה בטענת אנוסה ממילא מחויבין הב"ד להזהירה על מניעת תשמיש לו ונהי דלענין ממון גם השומר א"נ מד"ת ליקח השכר שמירה רק על החפץ, וכ"כ האחרונים וקיימתי מסברא מ"מ על כתובה אין כאן שום קו' דהפקר ב"ד הפקר, ואין הקו' אלא על היתר תשמיש, ולדעת הר"ן י"ל דס"ל כמוש"כ בחי' לחו"מ דאין טענת אונס אלא בשומר דמעיקרא נכנס ע"ד החיוב שיהי' נאמן לומר שמרתי ואירע לי אונס, ועדיין לא נח דעתי בזה שאם היא יודעת בעצמה שנאנסה ואסורה לבעלה צריכה לעזוב את בעלה ולחיות בלחם צר כי היא יודעת בעצמה שאסורה לו ואין מחויבת אדרבה אסורה לו ובודאי שלא יכוף אותה בשוטים כדי למות ויהי' סכ"נ בדבר ואם היא יודעת הדין מחויבת לעשות כן, ולא עוד אלא שאם א' מקרובי' או מיודעי' מאמין לה מחויב להגיד לה הדין אפי' אם נאמר שאין הב"ד מחויבין להגיד לה שמחויבת לעשות כן אחר שאין הבעל מאמינה גם אין הב"ד מאמין לה, אם הוא או אחר שמאמין לה נראה דמחויב להגיד לה שמחויבת לפ"ד לעשות כן, ולא נראה כן מדברי הפוסקים, אמנם לדעת הר"א ממיץ שהיא אינה מוזהרת א"ש אלא שהתוס' הקשו שם על תירוצו, ולכאורה עלה בדעתי ליישב לפ"מ דאמרינן בנזיר דף נ"ז ע"ב דגדול המקיף הקטן פטור הגם דאחד המקיף וא' הניקף במשמע מ"מ קטן דהניקף אינו מוזהר גם בגדול אינו מוזהר א"כ אשה הנבעלת לקטן והיא אסורה לו מאיסורי כהונה כיון שהבועל אינו מוזהר גם האשה אינה מוזהרת כמו בל"ת דהקפה וגם בלאווי דכהונה אמרינן כל היכי דאינהו מוזהרין גם הנקיבות מוזהרין א"כ י"ל דגם בשוגג ואינו עשוי להתברר הוא דומיא דקטן ועיין ברש"י סנהדרין פרק ד' מיתות דף נ"ה דקטן בכלל שוגג הוא א"כ י"ל דגם שוגג דינו כקטן ואין האשה מוזהרת ול"ד לעריות שהם שווין בכל ועדיין צ"ע, אמנם בדינינו אין מקום לזה כיון שהיא לאו בת דעת היא ואעפ"כ אין רצוני לסמוך עלי כלל וכלל ויראה לשאול עוד חכם גדול בזה:

ידידו ישראל יהושע.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה