אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן צח

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן צח

סימן צז

שנית להנ"ל. בענין הנ"ל. ב"ה ער"ח אלול תרט"ל קוטנא. קבלתי מכתבו האמנם דבריו תמוהין עכ"ז לא מנעתי מלהשיב ע"ד שכתב שא"ר מב"י שכתב שבועה מקרי עולה ליבום מטעם דאינו מחמ"ע רק ד"א גרם לחר"ג דבשבועה מהני שאלה משא"כ בחר"ג, המעיין בדברי הב"י בפי' חליצה סי' מ"ו יראה שלמד דין נשבע דל"מ ח"פ מדברי הגה"מ וכתב דנקטינן כדברי החולקין על הרא"מ שא"צ להתיר לו חרדר"ג כי היכי דלא להוי ח"פ (וראיתי בכתבי הרה"ג השואל המנוח ז"ל דתמה ע"ז דהב"י הביא ראי' מכח כש"כ אם החדר"ג א"צ להתיר לו מכש"כ שבועה דאיתא בשאלה אבל במכ"ת ראיות כ"ק זקיני ז"ל נכונה דהרי הב"י כתב בדין שבועה דלא קיי"ל כהרא"מ ואי כדברי השואל למה לו להב"י לדחות דברי הרא"מ להעמיד דינו בשבועה אחרי אף להרא"מ מ"מ יצדק דינו בשבועה וזה פשוט. המגיה]:

ומש"כ עמש"כ דיכול לכונסה כדי לגרשה תיכף דאסור לו לישאנה שמא תחזור בה ולא תאבה להתגרש, ל"י האיך כתב דברים כאלה דודאי ע"א נאמן באיסור שבועה ואם היא מבטחת ע"י שבועה או בשאר דבר שתקבל ממנו גט תיכף אחר הכניסה מותר לו לכנסה ול"ח שתעבור וזה א"צ לראי':

אמנם מש"כ להקשות על דברי רש"ל בזקנה ועקרה מדברי התוס' יבמות וכתב כ"ת ע"ז דמדברי התוס' נראה דהעראה מקרי הקמת שם יאמין לי כי ג' אנכי ידעתי מדברי התוס' אמנם תירוצו של התוס' בהעראה דמקרי הקמת שם צ"ל גם בעקרה וזקנה שהרי דרשינן מאשר תלד פרט לאילונית שאינה יולדת ואפ"ה זקנה ועקרה בנות יבום ננהו משום דכל דאין החסרון בתולדה בנות יבום נינהו אדרבא העראה גרע טפי דהו"ל כדש מבפנים וזורה מבחוץ זה הי' כוונתי מעיקרא דכשם דבזקנה כיון דלאו בני לידה נינהו חליצה קדים מכש"כ בהעראה נימא דחליצה קדמה א"כ מבואר שלא כדברי רש"ל מיהו הרשב"א והר"ן חלקו שמה ע"ד התוס' וס"ל דגם הגמר ביאה מותרת ותל"מ, רק החיים והשלום:

ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה